פרק 100- ממלכת הארגמן
-שנה לאחר ההכרזה על הקמת ממלכת הארגמן-
הם הגיעו. שני הפרחחים שברחו מבלי להגיד לי שלום. אני חושבת שבליתי יותר מדי זמן בחברתה של דיאנה. עכשיו אני קוראת לדניאל וליילה פרחחים, אבל אני לא יכולה להתכחש לכך; מה שנכון, נכון. ומה שנכון זה שהם שניהם פרחחים חצופים וילדותיים שאמרו שלום לכולם חוץ ממני כשהם עזבו לטיול שכולם קוראים לו מסע. זה פשוט לא עובד עלי.
"תביא את הדברים לכאן." אני פוקדת על לוקאס וצוחקת למראה המבט המעונה שעולה על פניו. "אתה יודע שאתה חייב להקשיב מעכשיו והלאה לכל מילה שלי."
"אם הייתי יודע, תאמיני לי שהיית עושה משהו בנידון לפני שדיאנה הכניסה לך את הרעיון המטורף הזה לראש." הוא נאנח ומתקרב כשעל כתפו זרוקה שמיכת משבצות ובזרועו הימנית והשרירית אחוז בחוזקה סל ענקי מעץ. סלסלה מלאה באוכל טעים. אנחנו עורכים פיקניק לכבוד החזרה של זוג הפרחחים. אפילו דיאנה ומורטימר יצאו מהיער הנידח שלהם בשביל לבוא.
"היי," לוקאס צועק לעברי ואני מיד עוצרת. הוא מדביק אותי ותופס בזרועי בעדינות. "עוד רגע ונפלת על הפנים." הוא אומר ודורך בהדגשה על שורש שבלט מהקרקע עטורת הדשא.
"אז הייתי נופלת." אני אומרת אחרי שהוא עוזר לי לעבור מעל השורש. "אני לא שבירה."
"ואם אני אגיד לך שכן?" תחמן.
"אני אני אגיד לך לעזוב אותי ואתה תהיה חייב לציית." אני מחייכת בניצחון עם תשובה מוחצת.
"מצטער," הוא אומר בעצב מזויף. "זה הדבר היחידי שאני לא מוכן לעשות."
פתחתי את פי כדי להתחיל בוויכוח שיוכל להסתיים רק כשהשמש תהפוך כחולה, אבל דיאנה התקרבה אלינו בדילוגים, מאחוריה מורטימר, שחג סביבה במעגלים ושומר עליה ועל הבטן התפוחה שלה.
"איך את קופצת עם הבטן הזאת?" אני ממלמלת לעצמי ולוקאס מזעיף את פניו ועונה על שאלתי בזמן שהוא פורש את השמיכה על הדשא הנעים והרך. "אני לא מבין איך הוא נותן לה לקפוץ ככה. לתינוק שלהם יהיה זעזוע מוח."
"ואם זאת תינוקת?" אני מתווכחת איתו, מנסה לגרור אותו בכוח לתוך ויכוח. "אתה לא יכול לדעת."
"את רוצה להתערב על זה?" הוא שואל בזמן שהוא מתיישב לכמה שניות על השמיכה, יוצר גומה קטנה בדשא שזקוק לכיסוח קטן, והתרומם אחרי שהיה בטוח שהגומה לא תחזור לקדמותה, נותן לי להתיישב בה ויוצר לעצמו אחת קרוב מאוד אלי.
"בשמחה." אני אומרת ומושיטה אליו את ידי. הוא לוחץ אותה בזמן שהוא מלמל לעצמו משהו בחיוך בטוח. "אם אני מנצחת, אני רוצה עוגת טריקולד שעשויה ממוס בלי הבסיס המגעיל מספוג."
"סגור." הוא מיד מסכים. "אני יכול להביא לך אחת עכשיו אם את רוצה."
"אבל התנאי שלי הוא שתהיה מעורב בהכנה ותוודא שאין שם שום עוגת ספוג בבסיס."
YOU ARE READING
My Destiny: Warrior {hebrew}
Teen Fictionקאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנ...
