"אני שמח שאת נהנת מהעובדה שאנחנו הולכים לעשות משהו בלתי אפשרי." אמר לוקאס בגיחוך ונראה כיאלו כל המתח עזב אותו.
"אתה אמרת בעצמך שבני הפיניקס והדרגונר יכולים לעשות ביחד דברים מדהימים ואם זה לא מדהים, אני לא יודעת מה כן." אמרתי בחיוך וכפור הציץ מהכיס ועכשיו באמת נראה שאנחנו קצת כמו נקבת קנגרו והגור שלה.
"אני לא בטוח רק בדבר אחד." אמר לוקאס.
"והוא...?" שאלתי אותו וגירדתי את אפי שמשום מה ממש גירד לי.
"אני לא יודע איך אני אמור לעשות את זה. לכבוש את עיר הבירה קודם או את אחת מערי המסחר...? אני פשוט לא יודע." הוא אמר והשתלבה בנימה הרגילה שלו נימה של חוסר אונים.
"מבחינה אסטרטגית... אני חושבת שעדיף לכבוש את מרכז העניינים ומשם להמשיך עד שכל הממלכה תהיה שלך." אמרתי.
"אני מסכים איתך, אבל אני לא יודע למה זה שווה לי יותר... זה פשוט נראה לי יותר נכון לעשות את זה." הוא ענה ופיהק.
"אם אתה שולט על הבירה, זה אומר שאתה שולט על הממלכה, לפחות מבחינת הממלכות השכנות. ואם תצליח לעלות לשלטון אתה תשלוט בצבא ומכאן הכל קל יותר." אמרתי בנשימה אחת וכשחשבתי על זה שוב הבנתי שזה באמת מה שאני רוצה לעשות. אני לא רוצה להתחבא ביערות ולא לעשות כלום, אחרי הכל, מההתחלה אני החלטתי שאני הולכת לנקום את מותם של צ'ארלי ואיימי ועכשיו נוספו לרשימת הנקמה שלי גם ההורים שמעולם לא הכרתי, אבל הם הקריבו את חייהם בשבילי- ג'ון ואמיליה.
"אני רואה את המבט הזה בעיניים שלך." הוא אמר והתמתח כששיערו הקצר מתנפנף מצד לצד.
"איזה מבט?" שאלתי. אני אף פעם לא מבינה על מה הוא מדבר.
"המבט הנחוש. אני אומר לך, כשאת מסתכלת עלי ככה אני שמח שאני בצד שלך." הוא אמר בגיחוך וסידר את הכובע על ראשו.
"גם אני שמחה שאתה בצד שלי." אמרתי וגיחחתי לעצמי. הוא נראה מוזר עם הכובע עליו, לא שזה היה מכוער עליו... פשוט שונה.
הוא חייך וסימן לי שאנחנו מתחילים להתקדם לכיוון העיר.
"שימי את הכובע עלייך ואל תזוזי ממני אפילו לא לשנייה. מסוכן כאן." הוא אמר וסרק את הסביבה בשיטתיות.
"כן, כן, קפטן." אמרתי והצדעתי לו בצחוק.
הוא הפנה אלי מבט כועס.
"תירגע, אני יודעת. רק ניסיתי לשבור את הקרח שאתה יוצר." הרצנתי ואמרתי.
"אני פשוט רוצה שהכל כבר יעבור." אמר לוקאס והחזיק בנדן החרב שלו. שוב.
זאת תנועה שהתחלתי לזהות. לוקאס עושה אותה כל פעם שהוא מנסה להירגע.
נאנחתי והודתי בפני עצמי שגם אני רוצה שזה ייסתיים כבר, לא המסע עם לוקאס, אלא כל הקטע של המכשפים והמורדים. זה לא מתאים לי, לפחות בנקודה שבה אני נמצאת בחיים שלי היום. אבל, מה לעשות שהחיים לא מקבלים בברכה אנשים מאושרים וכשהם רואים שאתה צריך טיפת מנוחה הם יבואו ויפילו עלייך משהו, כמו תמיד.
YOU ARE READING
My Destiny: Warrior {hebrew}
Teen Fictionקאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנ...
