-47- City of Lights

1.2K 134 6
                                    

אני אוותר על שינון לוח הכפל, על חשיבה של מה אני רוצה לעשות לדיאנה וגם על התגעגעות לכפור. כל אלה לא יועילו לי. במיוחד לא האחרון.

אני פשוט אחשוב על הדרך ולא על שום דבר אחר. הסתכלתי סביבי והכל ירוק, ממה שאני יכולה לראות על ידי אור הירח. למזלי, לא הרבה אנשים הולכים בחושך כך שכשאני רואה אחד על השביל אני פשוט עוברת על המנומנם המסכן וממשיכה בדרכי. אבל אם זאת קבוצה גדולה, כמו שיירת סוחרים לדוגמא, אני יורדת מדרך המלך ועוקפת אותם דרך היער שעוטף את השביל.

לפני ששמתי לב השמש התחילה להראות סימנים ראשונים של זריחה והגעתי לצומת בדרך. האחת ברורה יותר ומובן מאליו שהיא מובילה אל הבירה ואילו השנייה ברורה גם היא אבל פחות, והיא מובילה אל עיירה בקרבת מקום. החלטתי שאני אעצור כאן להיום.

ירדתי מהדרך כשאני מוודה שאף אחד לא עוקב אחרי. נכנסתי בערך מאה מטר אל תוך היער, ובחרתי עץ זקן ועבה ענפים כדי שאוכל לשכב עליו.

אחרי כמה דקות כבר התמקמתי בנוחות בין עלי העץ והוצאתי את אחת מהקופסאות שארזתי לי. בזאת היה אורז לבן שעדיין היה חם. מסתבר שדיאנה מגדלת אורז בכמויות מסחריות ומוכרת אותו בשווקים הקרובים בעזרת מתווך שמעולם לא ראיתי. בדרך כלל אפשר למצוא אורז רק במזרח הרחוק, כך אמרה לי איימי.

אכלתי את האורז במהירות, אחרי הכל, לא אכלתי כבר שבע שעות כלום חוץ מהתפוח. עכשיו כשאני חושבת על זה, אני אגיע אל עיר הבירה מחר בערב מוקדם יותר ממה שציפיתי. אני אשכור לי חדר מאלה שאפשר לשכור לכמה שעות ואתקלח שם. לאחר שאסיים אצא לחפש את לוקאס ואם לא אמצא אותו אשכור את החדר שוב עד הבוקר.

סיימתי את קופסת האוכל שלי והוצאתי מהתיק את השמיכה הדקה שהבאתי איתי וכיסיתי את עצמי. משתמשת בתיק בתור כרית.

לילה טוב לך, קאת'רין, או שיותר נכון להגיד, בוקר טוב?

***

התעוררתי כשהשמש התחילה לשקוע, מתמתחת וכמובן עם גורל כמו שלי, נופלת מהעץ על נדן החרב שלי. הצלחתי להאט את הנפילה בעזרת שליפה מהירה של פגיון ונעיצה שלו בעץ. מה שלא כל כך הלך לי... הוא לא ננעץ בעץ העתיק והקשוח הזה.

"אאוץ'! זה כואב..." מלמלתי לעצמי ברגע שפגעתי ברצפה ושפשפתי את גבי הכואב.

טוב, לקום, לקום! אין לי זמן לזה. קמתי בקושי, כשאני נעזרת בניצב החרב לתמיכה, כמו במקל הליכה.

נעמדתי בהצלחה והתחלתי להתמתח, אומדת את הנזקים. כמה שריטות בכף היד, חבורות על הרגליים ובעיקר לכלוך על הפנים.

טוב, לפחות את העניין של לכלוך אני יכולה לתקן. שפכתי על עצמי מים, צחצחתי שיניים וניקיתי את הפנים בעזרתם.

קדימה, מתחילים ללכת. הרמתי את התיק שלי, שנפל אחרי כשנפלתי מהעץ והתחלתי ללכת אל עבר הדרך הראשית.

My Destiny: Warrior {hebrew}Where stories live. Discover now