פרק 43- אל תמותי
"היא הסכימה." הוא אמר ברצינות ולא הוסיף.
"מה?" שאלתי, לא מבינה על מה הוא מדבר. מי הסכימה? על מה היא הסכימה?
"דיאנה. היא הסכימה לקבל אותך בתור תלמידה שלך." הוא אמר והרכין את ראשו בין ידיו, "אלה הימים האחרונים שלנו ביחד לתקופה ארוכה." הוא אמר מבין אצבעותיו.
"מה אמרת? אתה הולך?!" אמרתי בכעס, "אתה עוזב אותי?"
"לא מבחירה." הוא אמר והרים את ראשו, מסתכל עלי במבט מצטער.
"כמה זמן יש לנו?" שאלתי אותו, אין טעם להתלונן על מה שכבר נקבע, גם אם אני ממש רוצה להתלונן.
"שלושה ימים ואז אני עוזב. דיברתי עם דיאנה היום בבוקר והיא סיפרה לי את מיקומם של תומכי הפיניקס בבירה של הממלכה שלי."
נאנחתי והתקרבתי אליו, הורדתי את ידיו מהפנים שלו והסתכלתי לתוך עיניו האפורות-אדומות שכל כך אתגעגע אליהן, אחרי הכל, הוא החבר הכי טוב שלי.
טוב, אין שום טעם להיות עצובה, זה לא כיאלו אנחנו נפרדים לתמיד, ואני צריכה להשלים עם זה. אין לי ברירה.
קדימה, צריך לעודד את לוקאס. אם לא למעני, אז לפחות למענו.
"כשאנחנו ניפגש בפעם הבאה, בוא נקרע אותם!" אמרתי לו וחייכתי את החיוך הכי מעודד שלי והוא החזיר לי חיוך עייף ועצוב.
"היי, אני לא רוצה לראות חיוך כזה! אני רוצה לראות את החיוך של לוק- החבר הכי טוב שלי, לא של איזה מתחזה!" אמרתי בכעס והוא גיחך אלי, מה שיותר התאים לו ואמר, "גם החיוך שלך לא כזה משהו," ומתח את קצוות פי כלפי מעלה בחיוך, "את צריכה לעבוד עליו."
"אבל אני ממש השתדלתי..." אמרתי בעצב מדומה.
"תשתדלי יותר." הוא אמר בחיוך מסוכן, "או שאת לא יכולה לעשות את זה?" הוא הרים את הגבה שלו כשהוא שאל אותי את זה.
"תפסיק להציק לה, פרחח. היא התלמידה שלי מעכשיו. רק לי מותר להציק לה." אמרה דיאנה שיצאה מהבית.
"אני לא מרשה לך." ענה לה לוקאס וגיחך לעברה.
"מזל שאני לא שואלת אותך." היא אמרה וחייכה לעברו חיוך מנצח.
"בכל מקרה, תחזרו לשולחן. הביצה בקן של הפרחחית מתקררת." היא אמרה וחזרה בדרך שממנה באה ואני ולוקאס מיד אחריה.
***
-כעבור יומיים-
"להתראות, לוק." אמרתי לו והוא משך אותי לחיבוק.
"אני אתגעגע אלייך, נסיכה." הוא אמר והשתחווה בצחוק.
"אל תקרא לי ככה." אמרתי לו והרמתי את כפור מהרצפה.
"אני הולך, נתראה כשתהיי חזקה, ואל תשכחי את אלה." הוא אמר והוציא מתיקו את החרב והפגיונות שלי והושיט לי אותם.
YOU ARE READING
My Destiny: Warrior {hebrew}
Teen Fictionקאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנ...
