-99- Exciting announcement

1.2K 127 26
                                    

פרק 99- הכרזה משמחת

"אתה יודע," אני שואלת את לוקאס בספונטניות בזמן שהוא חותם על המסמכים שהצטברו בעשור האחרון בממלכת הפיניקס. תהליכים שלא התקדמו במשך שנים ומחכים לאישור. אין פלא שהעם כועס. גם אני הייתי זועמת. אבל עכשיו לוקאס כאן והוא מתקתק עניינים. "אני תוהה לעצמי לפעמים."

"על מה את תוהה לעצמך?" הוא שואל מבלי להרים את מבטו מהדף, חותם על עוד מסמך ומעביר אותו לערימה הולכת וגדלה מצידו השני של השולחן. אני לוקחת את הערימות מהשולחן וממיינת אותן בשלוש ערימות - מרכז, צפון ודרום. מדי כמה שעות באים לכאן שליחים שלוקחים כמה מהמסמכים למקומות שבהם זקוקים להם בדחיפות.

"תהיתי לעצמי," אני מתחילה וצוחקת כשאני רואה את שם מפונפן של אחד האצילים על בקשה לקבלת אישור לנישואים לשתי נשים. לא מספיק לו אחת הוא רוצה כמה. בחור מסכן. "מה קורה עם ליילה ודניאל."

"משהו התפוצץ בינה לבין ארתור." לוקאס סוף סוף עוזב לרגע את העט ומזיז את ידו מצד לצד, מוציא קליקים בשרשרת. "היא עזבה עם דניאל מיד אחר כך."

"לאן הם נסעו?" אני מעדיפה לא לדעת מה זה ההתפוצץ הזה, וגם לא נראה שגם אם הייתי רוצה לוקאס יכול היה לספר לי. נראה לי שהשאירו אותו מחוץ למשולש האהבה שלהם, ועדיף שזה ישאר כך.

"זה לא לאן, זה לשם מה." לוקאס מתקן אותי וחוזר למסמכים. "הם מטיילים בממלכות."

"אם הם רוצו לטייל הם יכלו להגיד לי." אני מוחה ונפגעת. אף אחד לא טורח לעדכן אותי בכלום.

"הם לא יצאו לבלות." לוקאס אומר בקול מטיף ואני שומעת את העייפות בקולו. "ליילה רצתה שדניאל ילמד אותה איך להיות קוסמת קרח."

אחרי שקיבלתי את תשובתי וסיימתי למיין את רוב הערימה, התיישבתי על הכיסא מול לוקאס והצעתי לו את עזרתי בטענה שזה לא משנה מי חותם ושאני יודעת איך לזייף את החתימה שלו.

"לא." הוא משיב. "אני צריך לעשות את זה בעצמי. את יכולה להסתכל על המסמכים אחרי שאני מסיים לחתום עליהם."

"אתה לא כיפי." אני מוחה אבל בכל זאת מתקרבת אל הערימה. "אני כבר קוראת את המסמכים האלה במשך שעות. אני רוצה לחתום עליהם."

"את בטוחה שאת רוצה?" הוא מרים את מבטו ולא נראה כועס במיוחד על זה שקראתי את המסמכים הסודיים על גירושים של אנשים עם שמות מאולצים.

"כן, אני בטוחה."

"אם כך," הוא מחווה בידו על ברכיו, "עם כוח גדול, בא גם הכיסא הנוח ביותר - אני."

"אני אוותר." אני אומרת ולא זזה ממקומי, מצמצת כמה פעמים ואז מחליטה לקום לעבר הדלת. "אני הולכת להסתובב קצת."

"את סתם בורחת." אני שומעת אותו אומר מהחדר לפני שאני יוצאת. "אני יודע שאת רוצה לשבת עלי."

My Destiny: Warrior {hebrew}Where stories live. Discover now