My Destiny: Warrior {hebrew}

-86- Apparently that danger actually dangerous

פרק 86- מסתבר שהסכנה באמת מסוכנת

"למה זה לא מפסיק לקרות?" מלמלתי לעצמי בלחש ברגע שהגענו, כולנו, אל הבירה אחרי מאורעות הכפר שקרו שעות ספורות קודם לכן.

"מה שאני לא מבין," קולו המעוצבן של לוקאס נשמע מאחורי. "זה איך הם הגיעו לכאן כל כך מהר."

הבירה של ממלכת דרגונר, הממלכה שלי. זה המקום עליו אנחנו מדברים. הייתי שם וראיתי את מה שראיתי בכל המקומות האחרים. הרס, מכשפים ואש כחולה שמבצבצת מדי פעם בין העשן הרב שאפף את העיר. הרגשתי שאני מתחילה להתנתק. רק לא הבית שלי.

המכשפים הגיעו גם לכאן ואת לא תוכלי לעצור אותם. לחש לי קול קטן בתת מודע שלי ואני נשכתי את שפתיי בחוזקה. אל תחשבי על זה.

"בואו ננסה להתקרב לארמון." לוקאס מציע וכפור מחליק בשקט אל תוך ענן העשן שעוטף את העיר כמו בערפל. הוא עוצר כמה רחובות לפני הארמון אבל במקום שמספק ראות מספיק טובה כדי להבין שזה הדבר הנוראי ביותר שיכול היה לקרות לנו.

ירדתי מכפור והסתכלתי על הארמון בהשתאות מהולה בפחד ואז קלטתי בזווית עיניי משהו מבצבץ. סובבתי את ראשי אל המקור וראיתי הודעת אבל. כשהתמקדתי יותר ראיתי את השם סופיה כתוב באותיות ענקיות והבנתי שזה לא צירוף מקרים. הם חיכו לרגע הזה, תמיד בשקט, תמיד מסביב. הם ישבו וחיכו לרגע שבו היא תמות.

אתם שואלים מי אלה הם? אלה הנחשים כמובן. הנחש הגדול שעומד היישר אל מול העיניים הארורות שלי ומסביבו מלא מכשפים. במספרים שאי אפשר אפילו לכמת, שמעבירים לו אנרגיה כל אחד בתורו, ולאט לאט נראה כאילו הצבע השחור שלו נהיה בוהק יותר, והקשקשים נהיים חדים יותר. והנחש הזה, אם זה לא מספיק, ישן על הטירה של סופיה לשעבר. על הטירה שלי. כרוך סביב הטירה ומראה לי עד כמה הוא גדול, עצום בגודלו. הוא הקיף את כל הטירה וראשו מסובב על אחד הצריחים כשעיניו עצומות. בטח המכשפים העבירו אותו לכאן בקסם.

"הם מאכילים אותו." אמרתי בקול רועד והצבעתי לעבר הארמון.

"אנחנו לא יכולים להיות בטוחים בזה." לוקאס מנסה לחשוב בהיגיון ולא להסתמך על הנחות שגויות, אבל חייבים להודות בזה. בימים האחרונים המזל לא היה בצד שלנו.

"אין דבר כזה מזל." לוקאס אמר, כאילו שמע מה שאמרתי בתוך ראשי. "אני בטוח רק במה שאני רואה בשתי עיניי."

"אז בוא נתקרב." הצעתי לו וכפור הנמיך את ראשו כדי שנוכל לרדת מגבו. "כפור. תהיה בסביבה אבל אל תניח להם לראות אותך. אני מפחדת עלייך כשהיצור הזה בסביבה." אני דואגת לו. הדרקונים והנחשים הם אויבים מושבעים. אני לא יודעת מה יקרה אם כפור והנחש הגדול ילחמו. כפור לא נראה לי מוכן גופנית או נפשית. אני לא רוצה שיהיה מוכן. הוא צריך להישאר כמו שהוא, לא להפוך למכונת מלחמה קטלנית.