פרק 79- זכרונות לא רצויים
"אנחנו יוצאים מכאן." לוקאס חזר להקשיב לקול ההיגיון בזמן שאני קפאתי במקומי, מסתכלת על המפקדה נשרפת עד היסוד וחווה את שריפתה של אחוזת הדרקון מחדש. אפילו מגעו החם של לוקאס לא הצליח להעיר אותי. שמעתי את קולו במעורפל והמפקדה התחילה להטשטש מול עיניי מהדמעות שעלו מעיניי.
"קאת'רין?" לוקאס התחיל להילחץ. "קאת'רין?!"
נשימתי נעצרה כשהסרט שרץ במוחי הגיע לכניסה שלי למעבדה של צ'ארלי. הגופה שלו נראית כל כך טרייה במוחי. הרגשתי את מוחי מתנדנד מצד לצד וכאב חד התחיל לפעום בצד ראשי.
"שיט." לוקאס צעק והרגשתי את עצמי מורמת באוויר ותו לא. "למה הפנים שלך כחולות? שיט. שיט. שיט. זה לא קורה."
"קאת'רין?" הוא לחש ושמעתי את הצליל בבהירות מפחידה, ניסיתי להגיע אליו אבל נכשלתי. אני לא מצליחה להגיע אליו.
"קאת'רין." קולו של לוקאס נשמע נחוש יותר ואני התחלתי להרגיש מסוחחרת יותר. "אנחנו עוד מעט מגיעים לארתור. תחזיקי מעמד. בבקשה, בשבילי."
אני מנסה. רציתי לצעוק לו. אני מנסה. ניסיתי. אבל לא הצלחתי.
בדיוק כשחשבתי שהמצב שלי לא יכול להחמיר, הפעימות בראשי התגברו והתחושה ביידים וברגלים שלי נעלמה.
הוא מת. צ'ארלי מת. הדמעות. אני מרגישה אותן זולגות ללא סוף על פני.
"תברחי קאת'רין." קולה של איימי הגיע אלי מתוך ראשי. מהפעם האחרונה שראיתי אותה.
רצתי אל מחוץ למעבדה של צ'ארלי ונכנסתי אל תוך היער השחור משחור.
"שתדעי שאני מרגיש שזה לא בסדר לעשות את זה עכשיו," קולו של לוקאס הדהד בחשכה. "אבל את לא משאירה לי ברירה. אני חייב להעיר אותך מהסיוט הזה."
תחושה חמימה נחתה על שפתיי ויד מחוספסת וחמה החזיקה את הלחי השמאלית שלי.
"קאת'רין." שמעתי את קולו של לוקאס לוחש ואגודלו ליטף את פני בזמן שקרן אור בהירה ומסנוורת חדרה את חשכת היער מהסיוט שלי. "אל תעזבי בלעדי."
"אני בחיים לא אעשה את זה." לחשתי בקול מקוטע דרך שפתיי והתנשמתי במהירות כשיצאתי מהמקום ההוא הישר אל חיקו של יער בקרבת עיר האורות.
"שיט." לוקאס קילל וטמן את ראשו בצווארי. נושם לרווחה וקובר את ראשו עמוק יותר בתוך כתפי, כאילו הוא מוודא שהדופק שלי עדיין קיים ושאני עדיין נושמת. הרגשתי רטיבות קלה על חולצתי וקלטתי שהוא בוכה.
"לוקאס..." ניסיתי להרים את ידי כדי לחבק אותו אבל הן היו כבדות כמו עופרת. "אני מצטערת." נכנעתי ופשוט שכבתי שם בזמן שהוא בכה.
"אין על מה." לוקאס אמר ומחה את עיניו בשרוולו לפני שהספקתי לראות את פניו הבוכות. "הייתי צריך לדעת שזה מה שיקרה."
KAMU SEDANG MEMBACA
My Destiny: Warrior {hebrew}
Fiksi Remajaקאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנ...
