The Doubt - ספק

Part 16

״לא נשאר לך הרבה זמן״ הוא אמר בחיוך שלא שיקף את המבט החמור בעיניו, ״אני רוצה לדעת אצל מי את ישנה ומי הגבר שנוגע בילדה שלי, ואני רוצה לדעת מהר״.
***************

מריאנו
צלצול טלפון גרם לכך שארים את ראשי ממסך המחשב אחרי שעות ארוכות של עבודה.
הבטתי בצג של המסך ועניתי מבלי להתמהמה כשראיתי את שמו של דון רודריגז.
״כן?״
״מה קורה בני?״
״בסדר גמור, מה שלומך?״ שאלתי, נשען לאחור בכיסאי ועוצם את העיניים.
״מעולה, התקשרתי כדי לעדכן אותך, ומדובר במידע שלא תאהב לשמוע״.
״דבר״.
״נסעתי למקסיקו כמו שביקשת בעקבות המידע שקיבלנו מאלפונסו כדי לראות אם אצליח לגלות משהו על ויאצ׳סלב איוואנקוב, המידע שקיבלנו מאלפונסו שקרי, הוא לא נמצא כאן ולמעשה.. נראה שכמעט ואין במיאמי נוכחות מהמפקדה הרוסית״ הוא אמר ״יש כאן חיילים שלהם אבל אף אחד שקרוב לאיוואנקוב״.
״אתה טוען שאלפונסו משקר?״
״אני לא יודע אם הוא משקר בני, או שהוא קיבל מידע מוטעה בעצמו״ הוא אמר ״אני בדרך חזרה למיאמי, אפעיל את המקורות שלי ואוודא את הנושא״.
״תמהר רודריגז, אני רוצה תשובות״.
״אתן לך אותם״ הוא אמר ״אבל אם אתה שואל אותי, אני לא מאמין שאלפונסו קיבל מידע ולא בדק אותו עד הסוף.. כל טירון חסר נסיון יכל לגלות כמעט בלי מאמץ שאיוואנקוב לא במקסיקו״.
״מעולם לא סמכתי על אלפונסו״ אמרתי ״וזאת הסיבה שביקשתי ממך לאמת את המידע לפני שאשלח כוחות לתגבור״.
״עשית נכון בני״.
״אני מחכה לתשובות״ אמרתי וניתקתי את השיחה, ממקד את המחשבות שלי וחושב מה לעשות הלאה.
לפני יומיים אלפונסו התקשר אליי בטענה שקיבל מידע אמין וודאי על כך שראש המאפייה הרוסית, ויאצ׳סלב איוואנקוב נמצא במקסיקו.
בכל מצב רגיל, לא הייתי שוקל להתייחס למידע שכזה.
אבל המלחמה במקסיקו לא הייתה מול היפנים, אלה מול הרוסים, וכקאפו, הייתי חייב לעמוד לצידם ככל שניתן.
מאז שדון חוליו הגיע למי הסכם רגיעה איתם, הרוסים במיאמי, שיקגו וסן דייגו כבר לא היוו איום על המאפיה.
אבל מקסיקו מעולם לא היו חלק מזה, הם לא רצו להפסיק וטענו שהם יכולים להביס את הרוסים בזה אחר זה.
לכן המלחמות בינהם מעולם לא פסקו, ורוב הכוח של הרוסים התרכז במקסיקו מהסיבה העיקרית שרוב הכוח שלהם, זה סמים וסחר בנשים.
ועכשיו, אחרי שהרוסים חברו ליפנים, מידע על כל אחד מהם יעזור להוריד את כולם כמה שיותר מהר.
לא היה טוב יותר מדון רודריגז בגילוי ואיסוף מידע, וברגע שהוא שמע על השיחה עם אלפונסו, החליט שיצא לבדוק את המידע בעצמו.
מעולם לא האמנתי באלפונסו, טענתי שהמינוי שלו הוא טעות ונראה שזה מתחיל להוכיח את עצמו.
דלת חדר העבודה נפתחה ואוסקר נכנס מתוכה, חגורת כלי הנשק על כתפו ועיניו ממוקדות.
״חזרתי״ הוא אמר בחיוך מרוצה.
״בוצע?״
״בוצע בוס״ הוא אמר והתיישב מולי, נראה מותש ועייף.
״היו בעיות?״
״שום בעיות״ הוא ענה והוריד את חגורת הנשק שלו, מניח אותה על הרצפה ליד רגליו ומזדקף.
״כיתרנו את הצפון, האנשים שלי תגברו את כל העמדות והתפזרו ברחובות, הרגנו את כל הקטנים ומחקנו כל זכר לנוכחות יפנית, והרסנו את העסקים הבודדים שלהם שעוד עבדו״ הוא אמר ״הם ניסו להחזיר מלחמה אבל לא הספיקו לקרוא למספיק תגובות לפני שגברנו עליהם״.
״כמה אנשים איבדנו?״
״שבע עשרה חיילים״.
לא אהבתי לשמוע את זה, אבל זה היה בלתי נמנע ובמלחמה, ידעתי שזה מה שיקרה.
כבר בגיל 11 נשבעתי שאנקום, שאהרוג כל יפני מזדיין בעיר הזאת ולא אשאיר אף אחד מהם, וזה לא ישתנה עד שזה יקרה.
״נראה כאילו יש לך משהו להגיד״ אנזו אמר לאוסקר.
אוסקר הביט בי ואמר, ״בכל הזמן שהיינו בצפון שמעתי הרבה פעמים שהמאפייה מאבדת מכוחה, אני חושב שהראינו להם יפה מאוד אצל מי הכוח נמצא.. אבל הגיע הזמן שנגביר קצב מריאנו, שתגיב ותראה לכולם מי הקאפו״.
״ולא רק בצפון״ מתאו אמר.
״הוא צודק אחי״ אנזו אמר לאחר כמה שניות של שקט.
נשענתי לאחור ושפשפתי את עייני, יודע שהוא צודק אבל מחשב בליבי את הסיכונים ותוהה האם זהדבר הנכון כרגע זה להבעיר את מיאמי.
״אנשים מתחילים לפקפק בך״ אוסקר אמר ״דאגתי לזה כשהייתי שם אבל עכשיו כשהרוסים בתמונה המצב השתנה״.
״אנשים שמפקפקים בי לא ישארו בחיים עוד הרבה זמן״.
״כולם ברחובות עדיין יודעים שאין שווה כוח למאפיה ושאתה החזק והטוב מכולם״.
״לא כולם״ מתאו אמר ״זאת הבעיה, רוב האנשים עדיין מפחדים ונותנים לנו את הכבוד שתמיד קיבלנו, אבל יש כאלה שכבר לא מתרגשים״.
״זה בעייתי״ אנזו אמר ואני הנהנתי לאישור, מנסה להבין מה יהיה הצעד הנכון.
״הגיע הזמן לקצת מופעי ראווה״ פבלו אמר, ועוד לפני שהספקתי למחות הוא המשיך, ״אני יודע מריאנו, אבל אנשים לא רואים שאנחנו מגיבים״.
״הוא צודק אחי״ אנזו אמר והביט בי, ״אני יודע שהכוח אצלנו ואני יודע שאין טוב ממך.. אבל הגיע הזמן שלא רק אנחנו נדע את זה״.
״וחוץ מזה״ מתאו אמר ״הם עושים לך כאב ראש, לא?״
״מה התכניות שלך?״ שאלתי את אוסקר והוא העביר יד בשיעור ואמר ״לישון ולזיין״.
הנהנתי, משחרר אותו לדרכו ואומר, ״אעדכן אותך אם נחליט לפעול בקרוב״.
בימים האחרונים אוסקר ניקה את השטח הצפוני שבשליטתינו מכל נוכחות רוסית, הוא והאנשים שלי העבירו לי דיווחים שוטפים ולא עצרו, גם בלילות.
הוא הוכיח את עצמו, וגרם לכך שלא אפקפק בו יותר.
אוסקר היה הטוב בתחומו, כשהוא לא נתן למניעים רגשיים להפריע לו בדרך.
לא סמכתי עליו במליון אחוז כשהיה בשטח לבד, אבל ידעתי שהוא יעשה את העבודה כמו שצריך, וידעתי שבהמשך אצטרך אותו לצידי.
״מי אוסף את הסחורה?״ שאלתי את מתאו אחרי שאוסקר יצא, והוא התרומם ואמר, ״אני״.
״דייגו״ קראתי והוא הרים את ראשו מהמסך, ״לך איתו, וקחו איתכם את איאן״.
״אין בעיה בוס״.
״אתה לא עסוק היום?״ אנזו שאל בהתגרות ומתאו נחר בבוז ואמר ״זה נגמר״.
״מה? בסך הכל הזדיינתם״ פבלו ענה ואני הרמתי גבה ושאלתי ״אתה ומיה?״
הוא הנהן, ואני תהיתי אם מיה סיפרה לאלה.
דייגו התרומם וסגר את המחשב שלו, פונה אליי ואומר ״אני כונן הערב במועדון״.
הנהנתי לאישור והם יצאו.
הדלת נסגרה מאחוריהם, ואני היישרתי מבטי לאנזו ואמרתי ״דון רודריגז התקשר״.
אנזו הפנה אלי מבט שואל ואני עניתי, ״אין זכר לאיוואנקוב במקסיקו״.
״המידע שאלפונסו מסר היה לא נכון״ פבלו אמר כשירד לסוף דעתי.
אנזו הביט בי וכיווץ את גבותיו, ״אלפונסו שיקר?״
״אני לא יודע אם הוא שיקר או שהוא בעצמו קיבל מידע שקרי״.
״אז הוא קיבל מידע ולא בדק אותו עד הסוף לפני שביקש ממך לשלוח כוחות?״ אנזו שאל באי הבנה.
״אני לא סומך על אלפונסו״ פבלו אמר.
״אל תמהר״ אנזו אמר ״אלפונסו סומך על יותר מדי אנשים בקרבתו וזאת הסיבה לכך שכמעט רוב המידע שהוא פועל לפיו - לא נכון״.
״כרגע לא מעניין אותי מה אלפונסו עושה, ואם המידע שהוא מוסר נכון או לא״ אמרתי ״הפעולה תצא לפועל״.
״על מה חשבת?״
״לא חשבתי״.
״הגיוסים נגמרו, כולם מושבעים ותופסים עמדות״ פבלו אמר ״יש לנו אנשים״.
״לא מספיק בשביל הרוסים והיפנים יחד״ אנזו אמר.
״אדבר עם נאצ׳ו״ אמרתי והוא הנהן וחזר אל המחשב שלו.
חייגתי את המספר של נאצ׳ו והמתנתי שתי צלצולים עד שענה, מספר לו בקצרה על השיחה עם דון רודריגז.
״משהו מסריח פה״.
נאצ׳ו מונה כמעט שנה לפניי.
שתינו ידענו עוד מגיל קטן שזה יהיה הייעוד שלנו ובילינו כמעט את כל זמנינו ביחד.
למרות שהיינו רוב הזמן עם סנטיאגו, פבלו, אנזו וריקו אבל ביני לבין נאצ׳ו היה חיבור בעיניים.
ומהרגע שהתחלנו להכנס לעסקי המאפיה, ידענו שמקסיקו לא מתנהלת כשורה.
״אתה חושב שהוא שיקר?״
״אני לא יודע, אני בטוח שהוא לא בדק את המידע הזה עד הסוף לפני שמסר לך אותו״.
נאנחתי, לא היה לי מה להגיד ונאצ׳ו צדק.
״אבקש מריקו שיבדוק״ הוא אמר לבסוף.
ריקו, כמו אנזו, היה אלוף באיסוף מידע.
״מה המצב בסן דייגו?״
״רגוע״ הוא ענה, ״אני לא צופה בעיות בקרוב, לפחות לא כאן.. אני חושב שהם מתרכזים במיאמי עכשיו, אחרי שחברו לרוסים״.
״אוסקר חזר מהצפון״ אמרתי, מעביר בשתי מילים את מה שאוסקר אמר.
״אני צריך שתבואו למיאמי, הגיע הזמן לפעול״.
״נצא לכיוון בקרוב, עד הלילה ננחת במיאמי״ הוא אמר ישירות, לא מתמהמה יותר מדי ולא שואל לסיבות.
נאצ׳ו יודע שאם אני מבקש שיבואו, המצב רציני וזה מספיק לו כדי לבוא.
״אבא שלי ישאר כאן, הוא ידאג לנצל את הזמן להתחמש ולהתחיל בגיוסים גם כאן״.
״מעולה״.
ניתקתי את השיחה, מעביר יד בשיערי וחוזר למסך המחשב, ממשיך לעבוד.