אם אלפונסו רוצה מלחמה, הוא יקבל אותה.
מעולם לא פחדתי ממלחמות ולא אתחיל עכשיו.
סגרתי את המים וכרכתי מגבת סביב מתניי, יוצא אל חדר השינה ומביט באלה ששכבה על המיטה והתעסקה עם הטלפון שלה.
״סיימת?״ שאלתי והיא הנהנה, מכבה את מסך הטלפון שלה ומניחה אותו לצידה.
הורדתי את המגבת ועליתי לצידה על המיטה, מושך אותה לצידי.
״כואב לך משהו?״
״לא, לכי לישון״.
״אני לא עייפה״.
״לישון אלה״.
**************************
דלת חדר העבודה נפתחה ואלה נכנסה מתוכה, מסיטה את תשומת ליבי מהמסך וגורמת למבטי להיתקע.
האישה הזאת הייתה יותר מדי יפה.
״מוכנה?״ שאלתי, מסיים בלגימה אחת את מה שנשאר בכוסית הוויסקי שלי.
״הפרעתי?״ היא שאלה ואנזו נד בראשו לשלילה, ״בדיוק סיימנו״.
״נצא?״ אלה שאלה אותי.
״מי כונן הערב?״ שאלתי את אנזו.
״אני״.
התרוממתי ממקומי והרמתי את המפתחות של הרכב שלי מהשולחן, והתקרבתי לאלה.
״לאן אתה הולך?״
״למועדון, אמשיך לעבוד משם״.
״למה שלא תשאל את לוס אם היא רוצה להצטרף?״ אלה שאלה, ״מיה גם תהיה שם״.
״אשאל אותה, ואם כן אצטרף אליה״ הוא אמר ויצא מחדר העבודה, משאיר אותי עם אלה לבד, נותן לי הזדמנות לבחון אותה ללא הפרעות.
״מה?״
״כלום״ עניתי, מבטי תקוע ברגליה הארוכות שהיו נתונות בשורט עור בצבע שחור, עולות לאט לגופיה בצבע שמנת שלבשה, ואל השיער שהיה מפוזר על כתפיה.
התקרבתי אליה, אוחז בצידי פניה ומנשק ארוכות את שפתיה, נלחם בצורך להצמיד את גבה אל הדלת ולא לצאת מכאן הערב.
״נזוז?״ שאלתי והתנתקתי ממנה לפני שאאבד שליטה.
היא נשמה עמוקות ויצאה מחדר העבודה אל המעלית, עונה לשיחת טלפון ממיה ואומרת לה שאנחנו בדרך.
״דנילו יהיה שם״ היא אמרה לאחר שניתקה את השיחה, והתחמקה ממבטי.
״מה יש?״ שאלתי והרמתי את פניה אליי.
״אני.. עדיין לא מוכנה לראות את סבא שלי״.
״סבא שלך לא יבוא״.
״איך אתה יודע?״
״סבא שלך נסע לשיקאגו״ אמרתי, ״אתמול בערב, הוא יחזור רק עוד יומיים״.
״שיקאגו?״
הנהנתי, ״התעוררו כמה בעיות, הוא נסע לדבר עם אנטוני ולנסות לפתור חלק מהן״.
״והוא נסע בלי דנילו?״
״מרטינז נאלץ להישאר כאן, צצה בעיה באחד מהעסקים והייתי צריך אותו כאן״ עניתי.
היא נשכה את שפתה התחתונה, ואחזה בידי כשיצאנו מהמעלית אל המכונית שלי.
״את כועסת גם על מרטינז?״
״אני לא כועסת, אני מאוכזבת, וכן.. גם ממנו״.
״זה לא היה התפקיד שלו לספר לך״ אמרתי, ״זה לא הסוד שלו״.
״אם יש מישהו שיכול להשפיע על סבא שלי ולשכנע אותו זה הוא״.
גיכחתי, ״את טועה אם את חושבת שמישהו יכול להשפיע על סבא שלך כשהוא מקבל החלטות״.
״אני יודעת שאף אחד לא יכול להשפיע עליו כשהוא מחליט משהו״ היא אמרה וגלגלה את עיניה, ״אבל הוא יכל לדבר איתו ולנסות להשפיע עליו״.
״מאיפה את יודעת שהוא לא ניסה?״
היא נאנחה, ״אני לא, אבל זה מעייף אותי לדבר עליהם, גם ככה שום דבר לא יצא מזה, אני שמחה שהוא גורם אושר לחברה שלי אבל לא רוצה להיות מעורבת יותר מזה״.
אחזתי בידה וקירבתי אותה לשפתיי, מנשק את מפרקי אצבעותיה, ״תרגעי, אמרתי לך שאתן לך לעשות את הדברים בקצב שלך ולא אתערב, אני אעמוד במילה שלי״.
״אתה חושב שהוא צודק?״ היא שאלה אחרי כמה רגעים של שקט.
״כן״ אמרתי, והשיחה השתתקה.
נתתי לה לחשוב על הדברים, על העובדות, ובינתיים חייגתי לנאצ׳ו, שסיפר על אירועי הלילה האחרון בסן דייגו.
בעקבות המבצע האחרון, היפנים התעוררו ועכשיו נאצ׳ו חווה את התגובות כמעט מדי לילה.
״תגבירו את השמירה ותתגברו את הדילרים ברחובות, אין ברירה אחרת״ אמרתי לבסוף, עוצר את הרכב מול הכניסה האחורית של המועדון ויוצא ממנו, ניגש לפתוח לאלה את הדלת.
״כמובן״.
״תעדכן אותי״.
״אתה לא רוצה לבוא לעזור?״ נאצ׳ו שאל השעשוע.
״להתראות נאצ׳ו״ אמרתי וניתקתי את השיחה, אוחז בידה של אלה ומוביל אותה לבפנים.
״מיה כבר כאן?״ שאלתי והיא הנהנה והתקרבה לאוזני, ״היא למעלה״.
הובלתי אותה אל קומת הVIP ואיתרתי בעייני את מרטינז ומיה רוקדים על הרחבה, בדיוק באותו הרגע שהרגשתי את אחיזתה של אלה מתהדקת על ידי.
הצמדתי אותה אליי, מרים את פניה ורואה את ההיסוס בעיניים שלה, מנסה להבין ממה בדיוק הוא נובע.
״את רוצה לבוא איתי למשרדים?״
היא נחרה בבוז, ״ומה אעשה שם? אסתכל עליך?״
״מה רע בזה?״ שאלתי והיא צחקה, והתרוממה על קצות אצבעותיה כדי שתוכל להצמיד את שפתיה לשלי.
״תודה״.
״על מה?״ שאלתי בחוסר הבנה.
״שהבאת אותי לכאן איתך״ היא אמרה והתרחקה ממני, מתקרבת למיה ומחבקת אותה, מחייכת בנימוס למרטינז ולוקחת מידה של מיה כוסית.
״היא תפסה אותך אה?״ מרטינז שאל כשראה את המבט המרותק שלי, ונעמד לצידי.
״יש לך תשובות?״ שאלתי והתעלמתי מהעקיצה.
״כן״ הוא ענה ואני העפתי מבט אחרון לעבר אלה וצעדתי יחד איתו לכיוון המשרדים, מדליק את המצלמות ומחלק את המסך לכמה חלקים כדי שאוכל לראות את כל המועדון, ממקד את מבטי באלה ומיה ומוודא שהשומרים במקומות שלהם.
״לפני שנתחיל, כשהגענו לכאן ראיתי יפנים במרחק של כמה רחובות שעומדים ומחכים״ מרטינז עדכן וניגש לבר, מוזג לשתינו כוסית.
״מחכים למה?״ שאלתי ולקחתי מידו כוס אחת.
״אין לי מושג, אבל הם רק עמדו והסתכלו״ הוא אמר, ״שלחתי את השומרים לוודא מה קורה שם, אבל כשהם הגיעו למקום היפנים כבר לא היי שם״.
״הם זיהו אותך?״
״אני מתאר לעצמי שכן״ הוא אמר, ״או לפחות את הרכב שלי״.
״אבקש מפבלו לבדוק את העניין״.
הוא הנהן והתיישב מולי, בדיוק שדלת חדר העבודה נפתחה ואנזו נכנס ממנה עם פבלו.
״תעדכן אותו״ ביקשתי ממרטינז והוא נעמד מול פבלו ועדכן אותו בסיפור.
״באת עם לוסיה?״ שאלתי את אנזו.
הוא הנהן, ״היא ברחבה עם אלה ומיה״ הוא אמר ופשט את הג׳קט, ״יש משהו שאתה צריך לדעת״.
״מה קורה?״ שאלתי והוא ניגש לבר ומזג לעצמו כוסית ורוקן אותה בלגימה אחת, מוזג לעצמו אחת נוספת ומתיישב מולי.
השעשוע הרגיל נעלם מפניו, ולא הייתי צריך יותר ממבט אחד בעיניו כדי לדעת שמשהו קרה ושלא אוהב את זה.
״אלך עכשיו לבדוק במה מדובר״ פבלו אמר לי ומשך את תשומת ליבי.
דנילו סיים את הכוסית שלו והצטרף אליו ליד הדלת, ״אבוא איתך״ הוא אמר ואז הביט בי, ״אעדכן אותכם בהתפתחויות כשאחזור״.
הם יצאו מחדר העבודה ואנזו התיישב מולי, מבטי נעוץ בו וממתין שהוא יתחיל לדבר.
הוא התעסק עם הטלפון שלו וסימס משהו ואני בינתיים הבזקתי מבט אל המצלמות, מאתר את אלה במבטי ומביט בה רוקדת.
לא היה אפשר להסיר את העיניים ממנה כשהיא רקדה, היא הייתה בעולם משלה.
״בניטו התקשר אליי לפני יומיים כשהיינו בסן דייגו וביקש פעם אחרונה שאחזיר את לוסיה הביתה״ אנזו אמר, עיניו עצבניות וטון קולו אכזרי, ״הוא אמר שאוכל לבחור בין להחזיר אותה או להשאיר אותה במיאמי ולגרום לזה שהיא תתחתן איתך״.
״למה לא סיפרת לי?״
״לא היה למה״.
״מה ענית לו?״
״לא יותר מדי, אמרתי לו שהגיע הזמן שהוא יתרגל לרעיון שהבת שלו שלי, ושהוא שמע מספיק כדי להבין שאתה לא מתכוון להתחתן, אבל הוא לא היה מוכן לשמוע וצעק שהוא לא יגיע לחתונה ושהוא לא רוצה שאני או הבת שלו נדרוך בסן דייגו יותר״.
״שימשיך לדבר, יש לו קאפו והוא קובע״.
״אני לא מנסה אפילו״ הוא אמר, ״הבוקר ריקו התקשר לספר שהוא מפיץ בפני כל מי שמוכן לשמוע שאני חיללתי את הבת שלו ושהיא זונה, ושאני יוצא נגדך בכך שאני לוקח את מי שיועדה להיות אשתך, ושאתה חלש כי אתה לא מעמיד את אחיך במקום״.
״נאצ׳ו לא סיפר לי על זה״ נהמתי.
״נאצ׳ו לא יודע עדיין״ הוא ענה, ״הוא היה כל היום בבדיקות עם סאם״.
״מה עשית?״
״התקשרתי אליו והזהרתי אותו בפעם האחרונה, זה לא עזר, הוא צחק ואמר שהוא רק התחיל״.
״מה לעזאזל?״
״הוא ביטל את הדרכון של לוסיה והוציא הוראה לכל החיילים שלו שאם הם רואים אותה או אותי, שיהרגו אותנו ויביאו אליו את הגופות״.
״מה?״ נהמתי.
״זאת הוראה פנימית, היא לא אמורה להגיע לנאצ׳ו״ אנזו אמר, ״אחרי השיחה האחרונה ריקו הבין שיש שם משהו מסריח והתקין האזנות על הטלפון שלו, כך שמענו את זה״.
״בן זונה״ אמרתי וחייגתי את המספר של נאצ׳ו.
״בדיוק באתי להתקשר אליך, ריקו סיפר לי הרגע״ הוא אמר, טון קולו אכזרי וקר.
״אני רוצה את בניטו״.
״חכה מריאנו, אתה לא יכול לעשות שום דבר כרגע״ נאצ׳ו מחה, ״יש יותר מדי סיבות״.
״הסיבות שלך יכולות ללכת לעזאזל נאצ׳ו, הוא איים על אנזו וזאת בגידה במאפיה״.
״אני לא צריך שתגיד לי את זה מריאנו, הייתי דופק לו כדור בראש לפני שהיית מגלה על זה בכלל״ הוא נהם בחזרה, ״אבל תחשוב בהגיון, אתה לא יכול להרוג אותו עכשיו כי זה יתן למקסיקו סיבה לנקום״.
״על מה אתה מדבר?״
״ברגע שהם יראו שמיאמי וסן דייגו לא באותו צד הם יכנסו ביננו״.
״הם לא יצליחו״.
״זה לא משנה, הם יסיתו את מי שצריך ותפרוץ מלחמה״.
״הם לא ידעו את הסיבה האמיתית״ ריקו התערב.
״הם לא צריכים לדעת, מספיק להם לראות מה שקרה״ נאצ׳ו אמר, ״אתה יודע את זה, מקסיקו לא חושבים״.
״הוא בוגד״ אמרתי שוב, טון קולי מאיים, ״ואני לא צריך ללמד אותך מה דינו של בוגד״.
״בניטו כמו כלב, הוא רק נובח ולא נושך, גם החיילים שלו יודעים שלשום פקודה או הוראה אין ערך בלי המילה שלי, והבהרתי כבר שמי שיציית לפקודה הזאת ימצא את עצמו שישה מטרים מתחת לאדמה״ נאצ׳ו ענה, ״הוא איבד את הכוח שלו״.
״אני רוצה את בניטו מתחת לאדמה, לא את החיילים שלו״.
״ותקבל אותו, אבל אתה צריך לפעול בחכמה, אם תהרוג אותו לפני החתונה מקסיקו ישכנעו את כל מי שרק רוצה לשמוע שאתה מכריח את לוסיה להתחתן עם אנזו והורג את מי שמעז להתנגד, ויתחילו לפקפק בקשר שלנו, ומעבר לכך, היפנים ינצלו את העובדה וינסו לפגוע בלוסיה״.
״ואל תשכח את אוסקר שיהנה לתפוס על זה טרמפ״ אנזו התערב, ״אני מסכים עם נאצ׳ו, ואתה יודע שאני יותר מכולם רוצה לדפוק לבניטו כדור בראש אבל זה לא הזמן״.
״אתה עוד תזכה לתת לו כדור בראש, אף פעם לא סבלתי אותו ולא אתחיל עכשיו״ ריקו התערב, ״אהיה מאושר לראות אותו צונח על האדמה ומת״.
״התחלתי להסיר ממנו אחריות, אבא שלי מטפל בזה וכבר התחיל להעביר ממנו את השטחים והעסקים ללא ידיעתו״ נאצ׳ו אמר.
״אל תשכח את לוס״ ריקו אמר, ״אם תעשה משהו עכשיו היא תהיה פגועה ולא תהיה מוכנה לשמוע, יכאב לה והיא רק תרצה להתאבל על אבא שלה״.
״לוס יודעת מי זה אבא שלה״ התנגדתי.
״נכון, אבל היא עדיין מסרבת לקבל את זה״ נאצ׳ו אמר, ״היא צריכה לראות את כל התמונה ולהבין לבד, אנזו יספר לה הכל ואחרי החתונה תוכל לעשות מה שאתה איתה״.
״כרגע אין חתונה, לוס לא מתכוונת לקבוע תאריך בקרוב״ אנזו אמר.
״סיפרת לה על השיחות?״ ריקו שאל בהלם.
״לא, ולא אספר, זה יכאב לה״.
״היא תדע על זה בכל מקרה, אמא שלה לא יודעת לסתום את הפה״.
״יש לך חודש נאצ׳ו״ אמרתי בזעם, ״ואני רוצה את בניטו, לא מעניין אותי אם תהיה חתונה או לא תהיה חתונה ולא מעניין אותי מה מקסיקו יחשבו, כולם יודעים על הקשר ביננו ויודעים שזה לא ישתנה בגלל שום דבר״.
״תאמין לי, אני רוצה אותו מת יותר ממך״ נאצ׳ו אמר, ״תהיה רגוע, לא אתן לזה לעבור בשתיקה ואטפל בו מחר בבוקר בנוסף״.
״אני מחכה״ אמרתי וניתקתי את השיחה, מפנה מבט זועם לאנזו, ״למה לא סיפרת לי ברגע שזה קרה?״
״ומה היית עושה?״ הוא שאל, ״אני יודע שהיית צריך לדעת מזה אבל שמעת את נאצ׳ו, אף אחד לא בעמדה של לעשות שום דבר כרגע״.
נאנחתי, ומזגתי לעצמי כוסית נוספת לפני שרוקנתי את כולה בלגימה אחת.
״אם ריקו לא היה עוצר אותי הייתי נוסע עוד הבוקר לסן דייגו ורוצח אותו״ אנזו אמר, ״אבל הוא צודק, זה יפגע בלוסיה״.
״דבר עם לוסיה ותמצא פיתרון אנזו, אתה לא יכול למשוך את הסיפור הזה יותר מדי״.
״אדבר איתה מחר״ הוא ענה, ״אני לא רוצה לפגוע בה״.
״ההתנהגות של אבא שלה תפגע בה יותר״.
״מה הסיפור עם פבלו ומרטינז?״ הוא שינה נושא.
״מרטינז ראה כמה יפנים בקרבת המועדון, הם הלכו לבדוק את העניין״.
״גם במועדון?״
״גם?״
״הם עמדו מבלי לעשות כלום, נכון?״
״כך הוא אומר״.
״לעזאזל, משהו מסריח קורה פה״.
״אנזו״ נהמתי בחוסר סבלנות.
״השבוע יצא לי לראות יפנים בקרבת כמה עסקים שלנו, הם לא עשו כלום ורק הסתכלו״.
״מה לעזאזל-״
״לא יודע אבל אני חושב שכדאי שנברר את זה״ הוא אמר והוציא את הטלפון שלו, מבצע שיחות ומחלק פקודות נוקשות לאנשים שלו.
הדלת נפתחה ומרטינז ופבלו נכנסו.
״איתרנו אותם״ פבלו אמר, ״הם חזרו לאותו מקום ועמדו שוב באותה הצורה, לא הצלחנו להוציא מהם כלום״.
״כמה הם היו?״ שאלתי.
״שלושה״ מרטינז ענה.
״איפה הם עכשיו?״
״מתים״ פבלו ענה, ״ביקשתי מהאנשים שלנו שיפיצו ברחובות שמועה שנגמר הזמן שהיינו מרחמים עליהם, כל יפני שיראה בקרבת העסקים שלנו ימצא את עצמו עם כדור בין העיניים״.
״מצוין, תעדכן אותי״ ביקשתי והעברתי מבטי למרטינז, ״אמרת שיש לך עדכונים״.
״רודריגז ניהל את המעקבים שלו משיקגו, כל המידע שאנטוני מסר נכון, ויותר מכך, אלפונסו לא מראה שום סימן של הורדת פרופיל בקרוב״.
״למה אתה מתכוון?״ פבלו שאל.
״הוא מתחיל להתחנף לראש הקרטל המקסיקני״ מרטינז אמר, ״התכנית שלו היא לחתום ברית ואז להשתלט על השטחים שלו ולהרוג את כולם״.
״הוא מטורף״ אנזו אמר, ״הוא איבד את כל הגבולות״.
״הם היו צריכים להקשיב לך״ פבלו אמר והביט בי, ״ידעת מההתחלה שזאת טעות למנות אותו״.
״זה לא משנה עכשיו״ אמרתי ושפשפתי את פניי.
״אתה מתכוון להתערב?״ פבלו שאל.
״חכו, זה לא הכל״ מרטינז אמר, ״הוא פוצץ כמה בתי בושת מקומיים, הוא מנסה בכל הכוח להוכיח שהוא מספר אחת בשוק ובכל מקום כזה משאיר סימן, שידעו שזה הוא״.
״סימן?״ אנזו שאל.
״אש, סימן ההיכר של המאפיה״ מרטינז ענה, ״הוא דואג תמיד לשרוף אחריו את מה שנשאר, עם גופות או בלי, הוא הורג עשרות אלפים של חפים מפשע בכל פעולה שלו״.
״מספר ההרוגים בשבועות האחרונים במקסיקו עקף את ה3 מליון״ פבלו ציין כשמבטו שקוע בנייד שלו.
״הוא מרוקן את מקסיקו״ אנזו אמר.
״הוא התחיל בתכנית בניה״ מרטינז המשיך, ״על השטחים של המלונות שהוא פוצץ לפני כמה ימים, הוא מפנה את ההריסות ובונה שם בתי מלון משלו״.
״אתה רציני?״ שאלתי ומרטינז הנהן, ״אלפונסו איבד את הגבולות שלו מריאנו״.
עוד לפני שהספקתי להגיב, הטלפון של מרטינז צלצל.
״רודריגז?״ הוא ענה.
הבזקתי מבטי לאלה על הרחבה, רואה אותה רוקדת בחיוך וגאה בה על היכולת שלה לשים את מה שמפריע לה בצד וליהנות גם אם זה רק לרגע.
״אעדכן אותו״ מרטינז החזיר את תשומת ליבי אליו, ״כן״.
הוא הבזיק מבטו למצלמות גם הוא ואז הביט בי לשניה לפני שאמר, ״היא בסדר, כולנו שומרים עליה״.
הוא הקשיב עוד כמה רגעים וניתק את השיחה.
״חיכיתי עד שנקבל אישור לידיעה לפני שאני מעדכן אותכם״ מרטינז אמר, ״לאחרונה דמיאן חשף שמעבר לכל הדברים שהוא עושה, אלפונסו מתחיל לחזק את עצמו בשוק הסמים״.
״זה שוק גדול במקסיקו, הוא לא יכול להשתלט על הכל גם אם הוא מאוד ירצה״ פבלו אמר.
״טעות, הוא יכול״ מרטינז אמר, ״הוא התחיל לסכל משלוחים של ארגונים אחרים, להרוג את הדילרים הקטנים ברחובות ולגנוב את הסחורה שלהם, הוא מזמין כמויות אדירות מוגאס ומוכר אותם בחצי מחיר במקסיקו, הוא מוריד את כולם ומעלה את עצמו״.
״נו? זה לא מעניין אותי״ אמרתי, ״הוא לא חורג מהחוקים של המאפיה, אם הוא רוצה להיות הראשון בתחום במקסיקו, בבקשה״.
״על זה היית צריך לקבל אישור?״ אנזו שאל.
״דמיאן סיפר שלאחרונה אלפונסו עשה עסקה מוצלחת עם הספרדים, הוא מכר להם שש טון של סמים מחומר חדש ונסיוני בכמעט רבע מחיר, החומר רץ וכבר כמעט לא נשאר לו מה להפיץ״ מרטינז ענה, ״הם ביקשו ממנו כמות משולשת ואלפונסו מינה את קרלוס להיות אחראי״.
״טוב, לפחות זה חוקי״ אנזו אמר.
״העניין פה הוא לא אם זה חוקי או לא, זאת דרך להפיל אותו״ מרטינז אמר.
״איבדתי אותך״ אנזו אמר.
״אלפונסו עסוק ביותר מדי דברים והוא לא פנוי לטפל גם במשלוחים ומכירות של סמים, ולכן הוא מינה את קרלוס״ מרטינז אמר, ״וזאת טעות מבחינתו״.
״למה?״ פבלו שאל.
״קרלוס מונע על ידי דבר אחד, כסף״ אמרתי, מבטי נעוץ במרטינז כשסוף סוף ירדתי לסוף דעתו.
״אם הוא יראה הזדמנות להרוויח כסף הוא יעשה את זה, גם אח זה בא על חשבון הבוס שלו״.
״קרלוס לא יבגוד באלפונסו״.
״אף אחד לא רמז על בגידה״ מרטינז אמר, ״אבל כמו שמריאנו אמר, הוא מונע מכסף״.
״קרלוס עשה מלא טעויות כשהוא היה בסן דייגו״ אמרתי, ״הוא לקח לעצמו לא פעם ולא פעמיים מהסמים או מהכסף ויצר הון משל עצמו מעבר למה שהרוויח מהעבודה במאפיה, כשדון חוליו גילה על זה, הוא לקח את הכל והעיף אותו למקסיקו במקום להרוג אותו״.
״זאת הייתה אזהרה, דון חוליו רק התחיל לבסס את מעמדו והרג הרבה אנשים שעשו את הטעות הכי קטנה מבלי לחקור את העניין כדי להראות אצל מי הכוח, לכן הוא לא יכל להרשות לעצמו להרוג את אחד הבכירים כדי לא לפגוע בתדמית״ מרטינז המשיך, ״אז הוא העיף אותו למקסיקו עם אזהרה, ונתן לו את המילה שלו שאף אחד לא ידע על המעידה שלו אם הוא יפסיק״.
״והוא הפסיק?״ פבלו שאל.
״לפי מה שידוע לנו כן״ אמרתי, ״אבל זה רק עניין של זמן עד שהוא יעשה טעות נוספת, אלפונסו הוא לא חוליו וקרלוס יודע את זה״.
״במיוחד עכשיו, כשכל תשומת הלב של אלפונסו בכלל לא נתונה למשלוחים, הוא לא יעקוב אחרי הכסף או החומר ולכן לא ישים לב״ מרטינז הוסיף.
״ואז מה?״ אנזו שאל, ״מה זה יעזור לכם אם הוא יעשה טעות?״
״אני לא בונה על זה שהוא יעשה טעות״ מרטינז אמר, ״אני בונה על המשלוח, אם נפגע באלפונסו בסמים, נוריד חלק גדול מההכנסות שלו ונפגע בו״.
״רעיון טוב״ פבלו אמר.
״יש לכם מעקב אחרי המשלוח?״ שאלתי.
״האנשים שלנו מוצבים בכל נקודה אפשרית״ מרטינז אמר, ״דמיאן מוסר את המידע שהוא יכול מהצד שלו ויש לנו שליטה מלאה על כל שלב״.
״אנחנו מאזינים לטלפון שלו?״ אנזו שאל ומרטינז נד בראשו לשלילה, ״דמיאן ניסה, הטלפון שלו מוגן מדי, לא הצלחנו״.
״אני רוצה עדכון בכל שלב״ אמרתי, ״כשקרלוס מתקשר לבצע את המשלוח, ממי הם מקבלים אותו, איזה חומר, איך הם מעבירים, הכל מרטינז״.
״ותקבל, דמיאן על זה ויעדכן אותך בכל שלב״ הוא ענה, ״דבר אחרון, מעבר למשלוח של הסמים יש משלוח נוסף שאלפונסו אמור לקבל בקרוב״.
״באיזה סחורה מדובר?״ פבלו שאל ומרטינז הביט בעייני לפני שענה, ״נשים״.
״מה?״
״אלפונסו קנה חמש מאות נשים כדי שיוכל לסחור בהן או להשתמש בהן כזונות בבתי הזונות שלו״ מרטינז אמר, ״הוא מקבל את הנשים, בוחן אותם-״
״בוחן אותם? איך?״ אנזו שאל בטון מסוכן.
״הוא או האנשים הקרובים שלו״ מרטינז ענה את מה שידעתי, ״ככה הוא קובע מי מספיק טובה ומשאיר אותה אצלו כדי שתספק עוד גברים, את הבנות הפחות טובות, ולא משנה מאיזה בחינה, הוא מעלה למכירה פומבית״.
״וככה או ככה הוא מרוויח כסף מהן״ פבלו אמר.
״בן זונה״ אנזו קילל בכעס ודפק על השולחן באגרופו.
״אנחנו יודעים איך הוא מתכוון לשנע אותן?״ שאלתי.
״לא״ מרטינז ענה, ״אנחנו גם לא יודעים מתי היא אמורה להגיע וממי הוא מקבל את הנשים, ואם זה יגיע יחד עם הסמים״.
״אתה מתכוון לפגוע במשלוח?״ אנזו שאל.
״אני לא מתכוון כרגע לעשות כלום עד שיהיו לי עוד תשובות״ אמרתי, ״אבל אנחנו כמה צעדים לפניו, אלפונסו לא יודע שאנחנו יודעים על רוב הדברים האלה ובינתיים נשאיר את זה ככה, אם אצטרך לתת למשלוח הזה להגיע ליעד שלו, אתן ואפגע במשלוח הבא״
״רודריגז עדיין בשיקאגו?״ פבלו שאל.
״הטיסה שלו בעוד כמה שעות״ מרטינז ענה, ״הוא סיים את העניינים שלו שם והחליט שאין לו מה להישאר יותר״.
״אנטוני נעזר בו?״ אנזו שאל ומזג לעצמו כוסית נוספת.
״כמה שהוא יכל״.
״טיפלת בבעיה שהייתה במסעדה?״ שאלתי ומרטינז הנהן והביט בעייני, ״הוא רוצה לדבר עם אלה״.
״הוא יכול לנסות״ אמרתי, ״הבטחתי לה שלא אתערב ואני לא מתכוון להתערב, היא מאוכזבת וכועסת וכרגע הכל בידיים שלה, הוא עשה טעות״.
״והוא יודע את זה״ הוא ענה אבל עיניו עדיין דיברו.
״לא אתערב מרטינז״ הבהרתי שוב.
״היא בסדר?״ אנזו שאל.
״כן״ עניתי, מבזיק מבטי לחצי שניה למסכים לפני שהחזרתי אותו אל פבלו, ״את מי מינית לכספים?״
״דייגו״ הוא ענה, ״מתאו והאנשים שלו ברחובות״.
״מה מצב החלוקה?״ שאלתי.
״מתקדמת, בקרוב נצטרך להזמין סחורה נוספת״.
״גם המשלוח האחרון נגמר?״ מרטינז שאל בהלם ופבלו הנהן, ״הפגיעה ביפנים עושה את שלהם, לפגוע בדילרים ברחובות היה רעיון טוב, האנשים תלויים בנו״.
״כולם נרקומנים״ אנזו אמר ורוקן את הכוסית שלו.
״טפל בזה אנזו״ אמרתי, ״מה מצב ההכשרות?״
״מתחילות מחר״.
״אצטרף״ אמרתי והוא שלח אליי מצא מופתע, ״אתה?״
״מה הבעיה שלך?״
״ממתי אתה משתתף בהכשרות?״
״לא אמרתי שאשתתף בהכל, אמרתי שאצטרף מחר״.
״דיברת עם אוסקר לאחרונה?״ מרטינז התערב.
״לא, למה?״
״הוא שקט מדי״.
״הוא במעקב מאז שחזר ממקסיקו, הוא עושה את העבודה שלו בלי בעיות״ אנזו אמר.
״עוד משהו?״ שאלתי וכולם נדו בראשם לשלילה.
״אנזו, תעדכן אותי בכל דבר שיקרה הלילה״.
״כמובן בוס״ הוא אמר ופתח את המחשב שלו, מצטרף לפבלו ובודק דבר מה בתיבת המיילים שלו.
התרוממתי מהכיסא וצעדתי לכיוון היציאה מהמשרדים, עושה את הדרך לרחבה ונעמד ליד הבר.
״הכל בסדר בוס? להביא לך משהו?״ מייקל שאל ואני נדתי בראשי לשלילה ואיתרתי בעייני את אלה שרקדה בעיניים עצומות וחיוך.
מיה ולוסיה ישבו בצד והיא רקדה לצידם, לבד, ועדיין מצליחה למגנט את העיניים של כולם.
שאלה רקדה, היה נראה שכל העולם מסתובב בין הרגליים שלה, לא היה אפשר להסיר ממנה את המבט.
ולא רק אני.
התקרבתי אליה בצעדים בודדים, אוחז במתניה ועוצר אותה מהריקוד, מצמיד אותה אליי.
״את אוהבת להוציא לגברים את העיניים?״ שאלתי באיום והוא צחקה, לחייה סמוקות ועיניה נוצצות.
״סיימת לשחק אותה הבוס הקשוח?״
״סיימתי, הולכים״.
״מה עם מיה ולוס?״ היא שאלה.
״הם לא לבד, אנזו ומרטינז עדיין כאן״.
היא הנהנה והרימה את התיק שלה, מחליפה כמה מילים עם מיה ומנשקת את לוס לפני שאחזה בידי אל היציאה.
״מתחשק לי שוקולד״ היא אמרה כשעלינו לרכב.
נאנחתי, נוסע בשתיקה את הרחוב ועוצר לה בחנות שפתוחה כל הלילה.
אלה קפצה מהרכב ונכנסה אל החנות, לקחה שקית והסתובבה בין המדפים השונים במטרה סמויה לפוצץ אותה.
״אתה רוצה משהו?״ היא שאלה לאחר שסיימה את הסיבוב שלה.
״לא״ אמרתי ושילמתי למוכר, משאיר אצלו את העודף ואוחז בגבה התחתון בחזרה אל הרכב.
״כמה שתית?״ שאלתי והוא צחקקה, ״רק הכוסית שראית אותי, לא התחשק לי להשתכר הערב״.
״את נראית שיכורה״.
״אני יכולה להנות גם בלי אלכוהול״ היא אמרה ונברה בשקית שלה.
״תכאב לך הבטן אם תאכלי הרבה״.
״אל תתערב״ היא אמרה בהתעלמות מוחלטת ממני.
חטפתי את השקית מידיה, מניח אותה בין הרגליים שלי ואוחז בשתי ידיה בידי האחת, מבלי להסיר את ידי השניה מההגה או את פניי מהדרך.
״למה?״
״את חושבת שאת יכולה להגיד לי מה לעשות?״
״רק אתה יכול להגיד לי מה לעשות?״ היא שאלה ואני חייכתי לעצמי והתעלמתי.
״אנחנו נעשה תאונה״.
״אני יכול לעשות הרבה דברים בזמן שאני נוהג״ עניתי לה ונכנסתי לחניון של הבניין, עוצר את הרכב בחניה ומושך את אלה אליי באמצעות הידיים שלה, עד שאפה נגע בסנטרי.
היא נשמה בכבדות, מנסה למקד את מבטה בעייני אך נכנעת וגולשת לשפתיי, בוהה בהן במבט רעב שהעמיד לי את הזין.
״אם את רוצה משהו, תעשי אותו״.
״מה?״ היא מלמלה, עדיין מסתכלת על השפתיים שלי.
״את רוצה לנשק אותי?״
היא הרימה את מבטה והסמיקה מעט לפני שהנהנה.
״אז למה את מחכה?״ שאלתי והיא נשכה את שפתה התחתונה והתקרבה אליי, פוגשת את שפתיי בשפתיה ומנשקת אותי.
אחזתי בערפה, מצמיד את ראשה אליי, מעמיק את הנשיקה וטורף כל חלק בפיה, לוקח ממנה את האוויר.
״אפשר.. את השקית שלי?״ היא שאלה חסרת נשימה, ידיה מאגרפות את החולצה שלי.
״לא״ אמרתי והורדתי אותה לרצפה, משחרר את חגורת הבטיחות של אלה ומושך אותה עליי, מושך את פניה אליי ומצמיד אותה אליי, נותן לה לרגיש כמה אני קשה.
״פאק״ נהמתי ונשכתי את השפה התחתונה שלה, מסיט את התחתונים שלה ומכניס את אצבעותיי לתוכה, מזיין אותה באמצעותן ובולע את הגניחות שלה.
״את מושלמת״ אמרתי לאחר שהיא נרגעה מהאורגזמה, ראשה מונח על כתפי והנשימות שלה עדיין סוערות.
חיבקתי את גבה, מצמיד אותה אליי עוד ומנשק באיטיות מטריפה את צווארה, שואף את הריח שלה שגם אחרי כל השעות במועדון היה נעים.
״לא בא לי לזוז״ היא מלמלה אל צווארי.
״אז אל״.
ESTÁS LEYENDO
The Doubt - ספק
Romance#1 In 31 (!!) Stories Category: Drama, Story, War, Crime, Life, Secret, Blood, Boss, Trust, Faith, Strong, Revenge, Hate, Bestfriends, Lovestory, Memories, Control, Criminal, Change, Past, Family, Home, Dance, Power, Betrayal, Action. + מקום ראשון ב...
