עונה 2 פרק 36

919 84 17
                                    

אשלי pov:

הרגשתי שכל עולמי קרס עלי ובא לי להיסחף לתוכו ולמות, אני לא מוכנה לאבד אותו לא אחרי מה שעברנו אני לא יכולה אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ אני לא רוצה לדעת מה עובר על אלינור ועל ג'סטין אחרי הכל כולנו עברנו קשיים וסיבוכים באהבה שלנו זה לא מגיע לנו בכלל.

"בנות! הכל בסדר? הגעתי בשנייה ששמעתי" שמעתי את הקול המתוק של לואי הייתי מחבקת אותו אבל אני לא במצב של לחשוב בכלל

"יהיה בסדר אנחנו נעבור את זה"  הארי אמר מלטף את גבי מנסה להרגיע אותי לואי הלך להרגיע את אלינור וג'סטין. עד שיגיעו הנפגעים אני צריכה לשמור על קור רוח אולי לא קרה לו כלום ואני סתם יותר מידי שלילית?

"הינה אתם חיפשתי אתכם בכל השדה הם הגיעו כבר??" לו שאלה בהתרגשות היא כניראה לא יודעת מה קרה

"לו... קרה משהו ליאם זאין נייל ופול התרסקו עם המטוס של ההנהלה אנחנו עוד לא יודעים מה קורה" הארי אמר וירדו לי שוב דמעות זה כואב מידי לשמוע את זה. לו ניסתה להישאר אדישה מהסיבה הקטנה שלוקס בידה והיא לא רצתה להבהיל אותה אז רק ירדו לה כמה דמעות על הלחי והיא שתקה.

לאחר כמה דקות ראינו שהצוות פרמדיקים מתארגן כניראה שהם צריכים להגיע. תוך מספר שניות יצאו מדלת הזכוכית הגדולה שלושה אנשים התקרבתי קצת ואלה היו ליאם נייל וזאין התחלתי לרוץ קרעתי את הסרט שמסביב לאיזור התחלתי לרוץ כהבנות אחרי

"בנות אמרתי לכן אסור להיכנ-" קטעתי את המאבטח ממקודם על ידי סטירה

"אדוני אתה מוכן בבקשה לסתום את הפאקינג פה שלך?!" צעקתי והמשכתי לרוץ למזלי הוא לא עשה כלום רצתי לליאם וקפצתי עליו בחיבוק הוא לא החזיר לי חיבוק זה היה מוזר

התרחקתי ממנו קצת ובחנתי אותו הוא היה נראה בסדר חוץ מכמה סריטות בפנים זאין היה עם חבורות סגולות בידיים ונייל עם גבס על הרגל.

"הבהלתם אותי!" צעקתי בוכה את נשמתי

"אני רק רוצה להגיע הביתה" אמרתי מןשכת את ידו של ליאם

"רגע אשלי, לא הכל לגמרי בסדר" נייל אמר מתקרב אלי עם קביים כשג'סטין תומכת בו

"מה זאת אומרת? אתם בסדר בואו נלך הביתה ונרגע מהיום הזה" אמרתי

"רגע אש! אני מנסה להסביר לך משהו לליאם קרה משהו הוא לא בסדר בכלל" זאין אמר תומך בנייל

"על מה אתה מדבר הוא בסדר נכון לי?" שאלתי מסתכלת על ליאם

"אני בסדר גברתי" ליאם אמר והתבלבלתי לרגע מסתכלת על נייל וזאין בבלבול

"זה מה שאני מנסה להסביר לך אני לא יודע מה יש לו הוא לא זוכר כלום" נייל אמר והתחילו לרדת לי דמעות

"ליאם אתה זוכר אותי נכון? אני אשלי אתה אמרת לי שאתה אוהב אותי" אמרתי והוא הביט בי עם מבט חסר רגש

"אני מצטער אני לא יודע על מה את מדברת" ליאם אמר וכיסיתי את פניי עם ידיי מתחילה לבכות בקול

"אל תדאגי הוא יהיה בסדר" ג'סטין אמרה מנסה להרגיע אותי שוב

"איך הוא יהיה בסדר ג'סטין הוא פאקינג לא זוכר מי אני! את שיקרת לי את אמרת שהם יהיו בסדר!" אמרתי ובכיתי אני חושבת שבכיתי ביום הזה כמה ליטרים של דמעות היא משכה אותי לחיבוק

"בואו נלך לבית החולים לבדוק מה איתו" לואי אמר מאחורי צץ משום מקום

"בואי אשלי הוא יחזור אל תדאגי" הארי אמר מחבק אותי מהצד ומוביל אותי למחוץ לשדה התעופה

הולכים לבלות עוד יום בבית החולים.

הגענו לבית החולים רק הארי נייל וזאין ירדו איתי ועם ליאם השאר באוטו. נכנסנו אמרתי לזאין שהוא ידבר כי אני לא במצב הוא השיג לנו פגישה מהירה עם הרופאת מוח. הכל אפשרי כשאת עם וואן דיירקשן. נכנסנו לחדר המפחיד מאוד של הרופאה הזאת ד"ר  שפרד השם הזה מוכר לי. אני זוכרת ד"ר שפרד זה הרופא שטיפל בי כשעברתי את התאונה אז למה יש את אותו השם לרופאה?

"שלום שבו בבקשה" היא אמרה מחייכת היא מאוד דומה לרופא שפרד אולי הם אחים זאת הסיבה הכי הגיונית.

"אז מה מביא אתכם אלינו?" היא שאלה והסתכלתי על זאין שיענה

"עברנו התרסקות מטוס לא חמורה אבל אני חושב שהוא איבד את הזיכרון" זאין אמר מצביע על ליאם

"הוא קיבל מכה בראש כשהתרסקתם?" היא שאלה וזאין הנהן

"אוקיי איך קוראים לך?" היא שאלה את ליאם

"אני ליאם פיין" הוא ענה ונאנחתי בהקלה

"ואתה יודע מי אלה?" היא שאלה שוב

"כן הם אנשים מאוד נחמדים שעזרו לי להגיע לכאן" הוא אמר ושוב נגמר לי האוויר רציתי לבכות עוד הפעם.

"כן הוא איבד כניראה את הזיכרון אבל הוא זוכר את שמו זה אומר שזה זמני לא יודעים מתי יחזור הזיכרון אבל הוא יחזור באיזה שהו שלב" ד"ר גירל שפרד אמרה

"זה יכול לקחת הרבה זמן?" שאלתי משמיעה את קולי בפעם הראשונה

"זה יכול לקחת גם שנים הוא יכול להתעורר ולזכור הכל אבל אותה אפשרות שהוא לא יזכור כלום זה הכל עיניין של תרגול איתו" היא אמרה והינהנתי בולעת את רוקי

"אוקיי תודה לך"זאין אמר קם מכיסאו ומוביל את ליאם החוצה כשהארי עוזר לי לצאת מהחדר.

הציוץ - פאנפיק על ליאםWhere stories live. Discover now