עונה 2 פרק 59

590 72 11
                                    

הארי pov:
קמתי בבוקר והרגשתי שמשהו חסר לי, הו כן חברה. אני יודע שאני נשמע נואש אבל באמת נמאס לי כבר מסטוצים.

הבנות האלה מוכנות לוותר על הגוף שלהן ולמכור אותו בשביל לילה אחד שלא יחזור על עצמו בטח לעולם.

קמתי מהמיטה הסתכלתי על השעון עכשיו השעה 10 וחצי בבוקר, אני יודע החיים שלי יפים אני קם כל יום מתי שאני רוצה, עושה מה שאני רוצה ,שוכב עם מי שאני רק מסתכל עליה, קונה מה שבא לי ומקבל מיליונים על חיוך למצלמה. אבל דבר אחד חסר לי בחיים הכל כך חשופים האלה היא כנות.

אני רוצה למצוא מישהי שתוכל להגיד לי בפנים להפסיק להרים את האף שלי ושתדע להעמיד אותי במקום.

מישהי שתאהב אותי בגלל מי שאני באמת ולא בגלל הארי סטיילס המפורסם.
אני לא מושלם, אף אחד לא מושלם בעולם הזה.

כל מה שרואים בסרטים, שהנער המושלם מכל הבחינות מתאהב במישהי מושלמת מכל הבחינות הלר מציאותיות האלה והם חיים באושר ואושר עד עצם היום הזה.

אז תרשו לי לנפץ את הבועה הורודה שלכם, לא זה לא קורה וזה גם לא יקרה לעולם.
אני לא מאמין באהבת אמת או אהבה ממבט ראשון או כל הבולשיט הזה כי אני יודע שזה בחיים לא יקרה לי ואני השלמתי עם זה כבר למרות כל הכאב בזה, אולי נועדתי לחיות לבד עם כל הכסף המיותר הזה.

"הארי בוא! ארוחת בוקר!" קולה של אשלי נשמע מלמטה גילגלתי את עיניי צחצחתי שיניים וירדתי בבוקסר למטה.
"אני רוצה פנקייק" אמרתי
"אין פנקייק היום הארי הכנתי טוסטים" אשלי אמרה וציקצקתי.

"היי! אני לא יודעת למה אתה עצבני הבוקר אבל אל תוציא את העצבים שלך עלינו אוקיי?! אם אתה רוצה לדבר אנחנו פה" אשלי אמרה ופערתי את עיניי היא יכולה להיות מפחידה כשהיא רוצה.
"בסדר אני אוכל את הטוסטים" אמרתי והיא חייכה.
"יופי" היא אמרה מרוצה וכולם צחקו
"הארי תעביר לי את המלח" לואי אמר ולא עניתי לא היה לי כוח להושיט את היד שלי למלח.
"הארי" הוא אמר ושוב לא עניתי
"פאקינג הארי סטיילס תעביר לי את הפאקינג מלח המטומטם!" לואי צעק וגילגלתי את עיניי
"לכו לעזאזל" אמרתי קמתי מפיל את הכיסא מאחורי ועליתי במהרה לחדר.

אשלי pov:
שמתי את ידי על הלב שלי בבהלה בחיים לא ראיתי את הארי מתנהג ככה זה היה מפחיד ומוזר מאוד.

נאנחתי הרמתי את הכיסא שלו והתיישבתי בחזרה על שלי.
ליאם ליטף את גבי עם ידו.

"אני שונאת שהאווירה פה ככה" אלינור אמרה
"כולנו שונאים את זה אבל זה יעבור כמו שזה תמיד עובר" זאין אמר והנהנתי
"אני פשוט לא מבין מה הקטע פה כל פעם שמישהו אחד נרגע מישהו אחר מתעורר ומתחיל להיות עצבני" ליאם אמר
"נכון, תגידו מי זאת שהייתה אתמול ליד הארי" נייל שאל ומשכתי בכתפיי.
"הו זאת ביאטריס היא ידידה שלו" אלינור אמרה.

"היא ידידה שלו?! הייתי בטוחה שיותר מידידה הוא מדבר עיה כל כך הרבה והוא מסתכל עליה בהערצה כזאת" ג'סטין אמרה
"אז אולי נתקשר אליה שתבוא לכאן? היא יכולה לעזור לו" אמרתי וכולם הנהנו בהסכמה.

"יש לך את הפלאפון שלה?" שאלתי את ג'סטין
"כן הספקתי להתידד איתה" ג'סטין אמרה ודפדפה בפלאפון שלה עד שמצאה את ביאטריס וחייגה.

אחרי שלושה צילצולים היא ענתה ג'סטין שמה על רמקול

"הלו?" קול נשי נעים נשמע
"היי ביאטריס זאת ג'סטין ידידה של הארי"
"היי ג'סטין קרה משהו?" היא שאלה
"לא לא הרבה רק שהארי כאן מצוברח נורא הוא עצבני כאן על כולם"
"ואיך אני יכולה לעזור?" היא שאלה
"ראיתי שאת והארי התחברתם אז חשבתי שאולי תבואי לכאן ותנסי לדבר איתו"
"אני לא חושבת שזה רעיון טוב" ביאטריס אמרה
"בבקשה תבואי הוא צריך אותך" אמרתי בקול יותר חלש.
"אני בדרך" היא אמרה וניתקה.

"יש!" הפנים של כולם שידרו.
"מעניין מה קורה בינהם היא נשמעה לא מעוניינת ואז פתאום היא כן" לואי אמר
"יכול להיות שיש בינהם משהו?" שאלתי
"אי אפשר לדעת" ליאם אמר ורק חיכינו שהפעמון בדלת יצלצל

הציוץ - פאנפיק על ליאםWo Geschichten leben. Entdecke jetzt