היי בנות! סליחה על האיחור! תהנו❤
אשלי pov:
כשליאם החנה את הרכב בחצר הבית ישר רצתי לשרותים אף אחד לא הבין מה יש לי אבל אני כן.
הקאתי את כל תכולת הבטן שלי שגם ככה מלאה רק בנוזלי קיבה.
מיד אחרי שסיימתי קמתי מהאסלה ושטפתי פנים. הסתכלתי במראה על עצמי נראתי קצת חיוורת ועייפה.
צחצחתי את שיניי וסידרתי מעט את שיערי.
שמתי סומק כדי שיסתיר את החיוורון.
הבטן שלי קירקרה אני חייבת לאכול משהו
לא אכלתי מהבוקר אני רק מקיאה.
שמעתי צעדים מתקרבים מלמטה אני מניחה שזה ליאם מיד נאנחתי ונשמתי עמוק סידרתי את עצמי והתכוננתי על חיוך שאחייך ברגע שהוא יכנס.
"היי אש מה קורה?" הוא שאל והנהנתי
"הכל טוב.." עיתי בחזרה והוא הנהן ובא אלי
הוא חיבק אותי חזק וגופי מיד נרגע תחת מגעו החם.
"בטוח שאת בסדר?" הוא שאל שוב והנהנתי
"הכל בסדר" עניתי והוא הידק את אחיזתו בי ריח הבושם שלו חדר לאפי והרגיע אותי.
"הכנתי לנו לאכול אני די בטוח שאת רעבה." הוא אמר וצחקקתי
"אתה מכיר אותי יותר מידי טוב" אמרתי והוא חייך
"נכון אני מכיר אותך יותר מידי טוב כדי לדעת שאת לא באמת בסדר. אבל אני אניח לך לדבר איתי מתי שאת רוצה" הוא אמר וקפאתי לשניה הוא באמת כל מה שאני צריכה אני אוהבת אותו כל כך אבל אני עוד לא מרגישה בטוחה לספר לו שאולי אני שוב בהריון כשאני בעצמי לא יודעת.
"בואי הכנתי פסטה" הוא אמר והחזיק בידי מקים אותי מהמיטה הנוחה והקפיצית.
ירדנו למטה והרחתי את ניחוח הבישולים שצפים כאן.
הייתי פתאום רעבה ברמה מטורפת ליאם מזג לי לצלחת פסטה מחכה שאפסיק אותו אחרי עשרה כפות הוא הפסיק לבד כשראה שלא עצרתי אותו הוא הניח את הצלחת שלי על השולחן ומזג לי ולו לשתות.
הוא התיישב מולי עם צלחת משלו והתחיל לאכול.
"דיברת עם הארי?" הוא שאל בעודו בולס את הפסטה.
"אמ כן" עניתי והוא הסתכל עלי בציפיה
לא הבנתי חמה ואז קלטתי שעצרתי באמצע המשפט שלי
"הו, הוא לא אמר משהו מיוחד חוץ ממה שהוא כבר אמר שהוא רוצה הזדמנות אחרונה ושהוא מתנצל ושהוא מתגעגע אלינו וכל זה" אמרתי וליאם הנהן.
"אני מקווה שזאת תיהיה פעם ראשונה ואחרונה שזה מגיע למצב כזה" הוא אמר והסכמתי איתו.
"הסתכלתי על הצלחת שלי והיא הייתה כבר ריקה. ליאם עוד לא סיים לאכול הוא הסתכל עלי מופתע.
"מה זה התיאבון הזה פתאום אשלי" הוא אמר וצחקק
צחקקתי ביחד איתו כדי להעביר את המבוכה.
אני עדיין רעבה מה אני יעשה? הוא יחשוב שאני מוזרה. טוב למי אכפת.
לקחתי את הצלחת שלי ומילאתי את הצלחת שלי מחדש ליאם פער את עיניו אבל מיד חזר לעצמו וסיים לאכול התיישבתי ואכלתי במהרה את הפסטה הטעימה מאוד של ליאם.
"היי אנשים" קולו של נייל נשמע בבית חייכתי אליו והוא חיבק אותי.
ליאם שלח לו מבט עצבני ואז חזר אלי. נייל הכין לעצמו כוס שתיה והתחיל ללגום ממנה
"היי נייל דיברתי עם הארי" אמרתי ונייל השמיע קולות של נחנק.
"סמאללה הכל בסדר?" שאלתי בעודי דופקת לנייל על הגב. וליאם נחנק מצחוק מאוחרי
"כ-כן" הוא כחכך בגרונו "על מה דיברת איתו?" הוא שאל
"ניסיתי לשכנע אותו להתנצל זה מגיע לנו במיוחד לך." אמרתי ונייל הנהן
"אני רוצה לדבר איתו אבל הוא כניראה שוב פעם יתנהג אלי כמו חרא" נייל אמר וכיווצתי את גבותיי.
"ממש לא! הוא גם מפחד מהתגובות שלכם הוא כמו חיה מפוחדת שצריכה להתרגל לסביבה שלה לפני שהיא נפתחת" אמרתי
"הוא בסביבה שלנו כבר פארינג חמש שנים והוא עדיין לא מרגיש מספיק פתוח לידי?!" נייל צעק וליאם קם ממקומו שם יד על כתפו של נייל.
"סליחה לא התכוונתי, אני שונא את מה שהוא גורם לי לעשות!" נייל אמר בעצבים ומיד חיבקתי אותו הוא התייפח עלי וליטפתי את גבו
"אני מבטיחה לך נייל שהכל יסתדר" אמרתי
"אני מבטיחה"
הוא נעמד מולי נישק את הלחי שלי לקח מפתחות אוטו שהיו על השידה בכניסה ויצא מהבית.
"אוקיי" אמרתי וליאם הסתכל עלי ונאנח.
"אני חושב שאני אלך לסיימון עכשיו יש לי זמן" ליאם אמר והסתכל עלי לאישור
"אלא אם כן את רוצה שאני אשאר" הוא אמר והסתכל עלי
"לא זה בסדר אני יכולה להסתדר בלעדיך שעה" אמרתי והוא הנהן.
"בסדר אז אני אלך" הוא אמר והנהנתי. הוא התקרב אלי ונשק על השפתיים שלי נשיקה ארוכה ומנחמת כמו שהייתי צריכה.
ליאם לקח גם הוא את מפתחות האוטו שלו מהשיגץדה בכניסת הבית ויצא מהדלת שולח לי נשיקה באוויר לפני.
כשהדלת נסגרה נאנחתי ועליתי למעלה. אני חייבת להתקלח אני לא עומדת ביון הזה.
מילאתי לעצמי אמבטיה ענקית עם פרחים מתפוצצים ונשכנסתי אחרי שפשטתי את בגדי מעלי.
כל גופי נרגע .
הארי pov:
אחרי שאשלי הלכה מיליון מחשבות רצו בראש שלי.
למה היא לא מספרת לליאם שהיא בהריון?
אני לא רוצה להיכנס בינהם אז אני לא בולך לספר לו אני אחכה שהיא תספר לו.
ישבתי מול טריס והסתכלתי עליה היא הייתה חיוורת אפילו יותר ממקודם אני מתחיל לדאוג שהיא אולי לא תתעורר בכלל והכי מדאיג אותי זה מה יקרה לי אחרי זה.
נשארו בסך ככל עוד שבעה ימים עד שאולי ינתקו אותה מהמכשירים. נאחתי והפסקתי לחשוב על זה. שילבתי את ידי ופתאום דלת החדר נפתחה. זה היה נייל.
"מה אתה עושה פה?!" שאלתי אבל הוא לא ענה הוא פשוט התקדם לעברי במהרה עצמתי את עיניי מתכונן לאגרוף שהוא עומד לתת לי אבל במקום זאת הרגשתי את ידיו עוטפות אותי. פתחתי את עיני בתדהמה וראיתי אותו מחבק אותי.
לא שאלתי שאלות פשוט חיבקתי אותו בחזרה אני התגעגעתי לניילר שלי אני לא יכול בלי לצחוק עליו שניה אחת ואני לא רגיל לראות אותו כל כך רציני.
"סליחה" אמרתי בלחש והוא הפסיק את החיבוק והסתכל עלי פעור עיניים.
"סלחתי ממזמן ברו" הוא אמק וחיבק אותי שוב.
אני ממש מקווה שאהבתן את הפרק הראשון בעונה השלישית ואני מבטיחה לכן שלא הכל הולך להסתדר כמו שאתן חושבות.
אני רוצה לעשות את החלק השני של השאלות ותשובות אז אתן מוזמנות לכתוב לי בתגובות את כל השאלות שבא לכן לשאול כל דמות.
אוהבת❤
YOU ARE READING
הציוץ - פאנפיק על ליאם
Fanfiction"היא רק לחשה לי סליחה קמה ועזבה את המסעדה, ואת החיים שלי, זהו סופיאם נגמרו רישמית." כשסופיאם נפרדים ליאם פונה לטוויטר לעזרה "עבר עליי זמן קשה השבוע,אני רק קוצה שהסיוט הזה ייגמר." מעריצה בשם אשלי הייתה חייבת להגיב ולהביע את ההזדהות שלה עם ליאם אך היא...
