עונה 2 פרק 17

1.2K 100 9
                                    

זאין pov:

ישבתי בחדר עדיין משחק עם הכדור שלי השיחה עם ליאם מאוד עזרה לי לפעמים כשאנחנו מצוברחים סיימון שוכר לנו פסיכולוגים וכל מיני אנשים שרוצים ל"עזור" לנו אבל בשביל זה יש חברים ובמיוחד את החבר הכי טוב שלי אני וליאם ישר התחברנו במחנה האימונים באקס פקטור בהתחלה הייתי ממש ביישן וליאם דיבר כל כך מהר! שלא הצלחתי להבין מילה אבל אז התחברנו ונהפכנו לחברים הכי טובים ותאמינו לי זה יותר טוב מכל פסיכולוג או אנשים שחושבים שהם עוזרים לנו ובעצם לא מבינים בכלל מה עובר עלינו בכל מקרה, ישבתי על המיטה שלי משחק עם הכדור ופתאום אשלי התפרצה לחדר וטרקה אותה מיד אחרי זה היא ניראתה מודאגת אף פעם לא ראיתי אותה ככה

"הכל בסדר אשלי?" שאלתי בדאגה ראיתי שעולות דמעות לעיניה מיד משכתי אותה לחיבוק התנתקנו והיא הסתכלה עלי והתחילה לדבר.

"אלינור לא רצתה להתקרב אליך בגלל החבר שלה" היא אמרה הייתי בשוק

"מה יש לה חבר?" שאלתי מופתע

"ל-לא ממש חבר הוא מכה אותה ומכריח אותה להישאר איתו ואני לא הייתי שם בשבילה כשהיא הייתה צריכה אותי!" היא אמרה ודמעות זרמו על לחיה

"אשלי קודם כל את חברה מדהימה את תמיד שם בשבילה את לא צריכה לבכות עכשיו את הרגע אמרת שהוא מכה אותה?" שאלתי מנסה להבין שוב

"כ-כן כשהיא ניסתה להיפרד ממנו" היא אמרה וניגבה את הדמעות ברגע הזה שום דבר לא עניין אותי רתחתי מעצבים

"היא אמרה לך איפה הוא גר אולי?" שאלתי

"כן חצי שעה מפה בסאות'המפטון 37" היא אמרה ולפני שהספעקה להסתכל עלי כבר הייתי בדרך למטה לקחתי את ליאם ביד ודחפתי אותו לאוטו איתי

"וואו מה עובר עליך בן אדם?" ליאם שאל כשכבר הייתי באמצע הנסיעה

"אני יסביר לך כשנגיע פשוט תבוא איתי" אמרתי והוא הנהן מבולבל

תתכונן מי שלא תיהיה אנחנו בדרך אליך

הציוץ - פאנפיק על ליאםWhere stories live. Discover now