אשלי pov:
הרגשתי שקרעו אותי לשני חתיכות אני לא עומדת בזה יותר אני לא מאמינה שליאם העדיף את ה"תהילה" שלו עלי זה רק מראה לי שהוא לא אהב אותי באמת ושהכל היה משחק הייתי צריכה לדעת את זה כבר בשניה שהוא יצא עם סופיה ועזב לסיבוב ההופעות כבר אז הייתי צריכה לדעת הלוואי והייתי יודעת אז את מה שאני יודעת עכשיו שהוא לא אוהב אותי.
ליאם יצא מהחדר כל כך התעצבנתי שהלכתי למראה שבחדר וניפצתי אותה עם האגרוף שלי כל היד שלי הייתה עם זכוכיות קטנות ואז התחיל לצאת לי דם מהחתכים זה לא היה אכפת לי כל כאב עדיף על שיברון לב זה הכי נורא שאפשר לבקש אני חשבתי שהיה בינינו את מה שהוא כל הזמן אמר שהוא אוהב אותי ושהוא לא יכל לבקש מישהי אחרת ושהוא בחיים לא יעזוב אותי ואני טעיתי, הוא זרק את הכל ברגע אחד. זה נעלם.
איבדתי הכל אני צריכה אותו עכשיו.
נשארתי בחשכה של עצמי חשבתי שנעלתי את כל החומות והדלתות ללב שלי אבל ליאם פתח אותם ועכשיו אני יודעת שעשיתי טעות כי שוב נפגעתי.
נשענתי על הדלת שלי והתחלתי לבכות אני בטוחה שכולם שמעו את זה כי צעקתי צעקתי את כל מה שאני מרגישה, פתאום הרגשתי מסוחררת נורא קמתי מהרצפה וכל החדר הסתובב ואז ראיתי שחור
אני לא יודעת איך להמשיך מכאן.
ליאם pov:
אני צריך אותה. היא כל מה שהיה לי היא הסיבה לאושר שלי אני כל כך מטומטם למה עשיתי את זה
אני הפסדתי אותה היא נעלמה לי לתמיד עכשיו.
בכיתי חזק הקולות בכי שלי ושלה ביחד נשמעו מזעזע אני עשיתי את הטעות של החיים שלי רק עכשיו אני מבין מה היא הייתה בשבילי.
קמתי מהדלת שלה ניגבתי את הפנים שלי בידים ומשכתי באפי ירדתי למטה והבנים היו שם מסתכלים עלי ברחמים ובעצבים בו זמנית.
"אתה בסדר אחי?" זאין שאל והנדתי בראשי
"מה אתה שואל אותו בכלל מגיע לו כל מה שהוא מרגיש הוא פגע בה וזה היה המעשה הכי מטומטם שהוא היה יכול לעשות הוא הפסיד עכשיו גם אותה וגם את הילד שלו" נייל צעק עליי וספגתי הכל זה באמת מגיע לי.
"אני עולה אליה" הארי אמר ותפסתי בזרוע שלו עוצר אותו
"א-אני לא חושב שזה רעיון ט-טוב בשבילה" אמרתי מגמגם מהבכי
"אתה לא תחליט מה טוב ומה לא טוב בשבילה יותר"'הארי אמר בקרירות השתחרר מאחיזתי ועלה למעלה השפלתי את ראשי ודמעות שוב התגלגלו על לחיי
"אתה צריך לצאת מפה" זאין אמר תפס לי את היד ומשך אותי למרפסת
"אתה דפוק" זאין אמר ופניו היו בהבעה כועסת
"אני יודע זאין! אני לא צריך שעוד מישהו יגיד לי את זה" צעקתי והוא הסתכל עלי בזעם
"אני לא אפסיק להגיד לך את זה אף פעם ליאם אתה צריך להפנים את זה אם היו עושים את זה לי ולאלינור אני הייתי מעדיף לעוף מהלהקה" זאין אמר ואני רק הבנתי יותר איזה טעות עשיתי
"זה כבר מאוחר מידי להתחרט זה כבר נעשה" אמרתי וזאין כיווץ את גבותיו והסתכל עלי
"אתה ממש טועה! זה אף פעם לא יהיה מאוחר אתה צריך לתת לה להרגע כמה ימים ואז לחזור להתחנן אליה שתסכים לקבל אותך בחזרה" זאין אמר
"היא בחיים לא תסכים לקבל אותי בחזרה היא זרקה עלי את הטבעת הבטחה וחוץ מזה אני פגעתי בה פגעתי בה כל כך קשה התינוק שלנו עכשיו בחיים לא יהיה גם שלי" אמרתי ביאוש ובכיתי שוב לא בכיתי ככה בחיים אני מקווה שהארי ידבר איתה וירגיע אותה אני לא רוצה שיקרה לה משהו בגלל הטיפשות שלי
"בינתיים אתה צריך להיות אופטימי ולהרגע" זאין אמר
"איך אני אמיר להרגע שהרגע הפסדתי את החיים שלי!" צעקתי וזאין הסתכל עלי והניד בראשו לא יודע מה לענות
"ליאם אתה צ-" זאין התחיל להגיד אך נקטע על ידי צרחה של הארי
"ליאם זאין בואו מהר!!" הארי צעק לנו
"למה אתה צועק מה קרה?!" זאין אמר כשנכנסנו לבית הארי עמד עם אשלי המעולפת בידיו.
"מה קרה לה?!" זאין שאל ואני התחלתי לבכות כיסיתי את פניי עם הידיים שלי זה לא מגיע לה בגללי!
"אני לא יודע מה קרה מצאתי אותה ככה כנכנסתי לחדר מה לעשות??" הארי אמר מבוהל
"ליאם הכל יהיה בסדר הארי תרגע אנחנו נוסעים לבית החולים" זאין אמר ולקח את מפתחות האוטו שלו ופתח את דלת הבית
"למה אתה מחכה?! קדימה!" הארי אמר לי ויצא אחרי זאין לאוטו יצאתי אחריהם והתחלנו לנסוע לבית החולים.
YOU ARE READING
הציוץ - פאנפיק על ליאם
Fanfiction"היא רק לחשה לי סליחה קמה ועזבה את המסעדה, ואת החיים שלי, זהו סופיאם נגמרו רישמית." כשסופיאם נפרדים ליאם פונה לטוויטר לעזרה "עבר עליי זמן קשה השבוע,אני רק קוצה שהסיוט הזה ייגמר." מעריצה בשם אשלי הייתה חייבת להגיב ולהביע את ההזדהות שלה עם ליאם אך היא...
