הציוץ - פאנפיק על ליאם

עונה 3 פרק 4 סוף סוף

אני כל כך מצטערת בנות לא התכוונתי שזה לקח לי כל כך הרבה זמן להעלות פרק זה לא יקרה עוד פעם סליחה.. תהנו מהפרק אני מקווה..

אשלי pov:

אני לא יודעת מה לעשות. מה אני אמורה לחשוב? ומה אני אמורה להגיד?
למה תמיד לי זה קורה עד שמשהו טוב קורה לי בחיים אז מישהו חייב לבוא ולהרוס את זה אני חושבת שאני צריכה להתרחק מכולם לכמה זמן אני צריכה זמן עם עצמי לחשוב מה אני עושה.

בדרך לבית החולים עצרתי בבית מרקחת וקניתי ערכה לבדיקת הריון אני לא יודעת אם זה נכון אבל אני מעדיפה לבדוק ולהיות בטוחה.

הגעתי לבית החולים נכנסתי בדלת והארי כמובן היה שם ליד טריס במקום הקבוע שלו.
"אשלי הכל בסדר? את נראת נסערת את בטוחה שאמרת לי הרגע שאת וליאן נפרדתם?" הארי שאל והנהנתי קלות.

מה אני אמרוה לעשות עכשיו אני בטח ובטח שלא חוזרת לאמא שלי ששונאת אותי ובטח שלא הולכת לסבתא שלי או לשום קרובי משפחה שלי שקיימים בעולם. אני מעדיפה לגור ברחוב.

"אשלי אני כאן" הארי אמר התקדם אלי ושם יד על כתפי

"אני יודעת בגלל זה אני צריכה שתעזור לי להסתיר משהו" אמרתי והוא כיווץ את גבותיו
"את מה?" הוא שאל ולפני שהצלחתי לענות פתאום המכשירים שאליהם טריס מחוברת התחילו לצפצף.

לא לא לא זה לא יכול לקרות עכשיו!
הארי הסתובב אחורה וראה את טריס במין התקף. כל גופה קפץ ורעד והיא הייתה עם עיניים עצומות.

"מהר תקראי לאחות!!" הארי צעק והחזיק את טריס בידיו מנסה להחזיק אותה במקום שלא תיפול.

רצתי לבחוץ וכבר ראיתי קבוצה של רופאים מתקדמים לעבר החדר של טריס עם עגלה שעליה כניראה יש מכשיר החיאה.
"קוד בלו" נשמע כמה פעמים ברמקולים התחלתי להילחץ מה זה אומר זה אומר שהיא הולכת למות?!

נכנסתי בחזרה לחדר וראיתי את הארי עם הראש קבור בין ידיו הוא בוכה ומראה חסר אונים.

התיישבתי לידו וליטפתי את גבו.
"הכל יהיה בסדר אלה רופאים נפלאים" אמרתי והוא המשיך לבכות כל כתפי
"בבקשה תלחץ את ידי הכתף שלי חזקה אתה יכול לבכות עליה הכל בסדר.." אמרתי והארי הנהן ועשה זאת.

נייל pov:

הכנתי לעצמי משהו לאכול והלכתי לסלון לראות אנה ואלזה אני חולה עליהן! אני רוצה להתחפש לאלזה בהלווין!.

ישבתי בעודי שר עם אנה את לשחרר (חוח)
ופתאום ראיתי את אשלי יוצאת מהבית בבכי לא הבנתי מה קורה חיכיתי לתגובתו של ליאם.

רק היה חסר לי פופקורן.
"אשלי חכי!!" ליאם צרח והתחיל לבכות עכשיו כבר יצאתי מהסרט .

"היי אחי מה קרה?" שאלתי אותו והוא לא הגיב רק משך באפו וניגב את פניו.
"היי, אתה רוצה לדבר על זה?" שאלתי והוא הסתכל עלי והנהן

"בוא נצא לבחוץ" אמרתי והוא קם מהרצפה והלך אחרי למרפסת.
התיישבנו על הנדנדה והסתכלתי עליו
"דבר אני כאן תמיד כדי להקשיב אתה יכול לחפור או פשוט לשתוק תעשה מה שאתה רוצה אני לא אתן לך ליפול" אמרתי והוא הנהן

"זה קשור לאשלי" הוא אמר וניגב את אפיו. הוצאתי לו מכיסי נייר והוא קינח את האף.
"סיימון ביקש מאיתנו להיפרד בגלל שאנחנו משעממים אותו ובגלל זה אין לנו רייטינג או משהו כזה ואני לא מבין בכלל למה אני צריך לוותר על האהבה שלי בגלל חוזה מטומטם" ליאם אמר והנהנתי הקשבתי לכל מילה שלו באמת.

"אני מבין אותך כל כך. למרות שלא חוויתי את זה אני לא יכול להגיד לך איך זה מרגיש או להזדהות עם הכאב שלך אבל אני רק יודע שאני כאן בשבילך תמיד ושאתה יכול להתנחם על הכתף שלי אנחנו תמיד ניהיה יותר מלהקה" אמרתי והוא חיבק אותי
"תודה נייל אני מעריך את זה" הוא אמר וחייכתי.

"אתה היית יכול לטפס את כל העולם בכוחות עצמך עכשיו אני לא אתן לך לאבד את עצמך תיהיה מי שאתה רוצה ליהיות ולא מי שמכתיבים לך להיות כמו סיימון" אמרתי והוא הנהן.

"אתה צודק נייל תודה" הוא אמר וחייכתי אליו
"אתה לא צריך להודות לי פיינו אתה תמיד היית שם בשבילי עכשיו תורי להחזיר לך" אמרתי .

"עכשיו תספר לי איך אשלי הגיבה ומ. קורה עכשיו" אמרתי והוא הנהן והמשכנו לדבר.

אשלי pov:

הארי המשיך לבכות על כתפי. אני כל כך צריכה ניחום או קופסאת גלידה לעצמי.
אני לא יכולה להפסיק לחשוב על מה שקרה לי לפני כמה דעות. אני כל כך אגואיסטית חושבת על עצמי בזמן שטריס עומדת למות.
הארי קם ממני והתחיל להסתובבב סביב הרופאים הוא לא יודע מה קורה וגם אני לא אני מקווה שהכל יהיה בסדר.

הרופאים טענו את המכשיר החייאה וחישמלו את טריס גופה קפץ והמכונה עדיין לא השמיעה דפיקות לב.

"להטעין ל300!" הרופא צעק ושוב חישמל את טריס גוםה שוב קפץ ועדיין אין תשובה.
"להזריק עוד אפינפרין!" הרופא שוב צעק וחישמל את טריס המכונה עדיין לא השמיעה שום קול וכל פעם כזאת הארי איבד את עצמו יותר ויותר.

הוא השתגע וכמעט תלש את שערותיו.
"אני מצטער.." הרופא אמר והסתכל על הארי. הארי התחיל לצרוח ולבכות.
"שעת המוות 17:55" הרופא אמר וניתק את המכשיר החייאה.

"לאאאא!!! אתם חייבים להמשיך! עוד לא נגמרו השלושים יום! בבקשה לא!" הארי צנח על הרצפה בבכי.
"אני לא יכול!" הוא צעק
"הארי אנ-" "אהההההההההה" הוא צרח וקטע אותי בצרחה.

"הוא רץ אל גופתה הקרה זל טריס ונישק אותה בכל הפנים.
"בבקשה אל תלכי ממני" הוא אמר ודמעות נופלות מעיניו.
"טריס" הוא אמר ונישק אותה על שפתיה בפעם האחרונה.

אחות נכנסה וכיסתה את גופתה של טריס.
אנחנו לוקחים אותה עוד חצי שעה לחדר מתים תיפרדו" האחות אמרה בקרירות שהגעילה אותי

"הארי קח את הזמן אני פה" אמרתי והוא שם את ראשו עליה.
"הכל יהיה בסדר" אמרתי וליטפתי את גבות.
"היא מתה טריס שלי מתה" הוא אמר והמשיך לבכות