אשלי pov:
היום יום חמישי היום סוף סוף הבנים נוחתים בניו יורק אחרי ההפתעה שהם רצו לעשות לנו שלא כל כך הצליחה.
אלרי המייקאובר שלו עשתה לנו היא קצת חטפה מכות מאלינור שהיא גזרה לה את השיער אבל לאחר מכן חיבוק כי היא אהבה את זה.
יצאתי החוצה למרפסת נותנת לאוויר להעיף לי את השיער הבלונדיני ו"החדש" שלי, ג'סטין נכנסה והתקדמה לכיווני אני עדיין צריכה להתרגל אליה עכשיו.
"נו אש מתרגשת?" היא שאלה מחייכת
"זאת לא אני שצריכה לשאול אותך את זה ?" שאלתי והיא צחקקה היא נראתה יותר רגועה ביחס למה שהיא הייתה לפני יומיים בטח בגלל שנייל עומד להגיע.
"מה קרה? את נראת מצוברחת" היא שאלה ונאנחתי
"לא יודעת יש לי הרגשה ממש רעה" אמרתי והיא הניחה את ידה על גבי
"אל תדאגי אש הכל יהיה בסדר" היא אמרה והלכה משאירה אותי לבד שוב במרפסת עם המחשבות של עצמי רק עוד שעה ואני אפגוש את ליאם.
עברה שעה ואנחנו בדרך לשדה התעופה ההרגשה הזאת לא עוזבת אותי מאז שקמתי היום אני רק מחכה לראות את הפנים של ליאם ואז אני אהיה רסועה ואני מקווה שההרגשה הזאת תעלם.
הגענו לשדה התעופה הגדול של ניו יורק היו בחוץ מלא רכבי משטרה וראיתי גם כמה אמבולנסים אני מקווה הכל בסדר.
"יואו אני כל כך מתרגשת אני רוצה שנייל יראה את השיער שלי" ג'סטין אמרה ושלחתי לה חיוך
"כן בטח זאין יהרוג אותי שגזרתי את השיער" אלינור אמרה וצחקה
"אשלי תרגעי כבר הכל יהיה בסדר אני מבטיחה לך" ג'סטין אמרה כשמה לב שלא הגבתי להן כמו בדרך כלל
"אף אחד לא יכול להבטיח לי את זה" אמרתי והיא גלגלה עיניים והמשיכה לדבר עם אלינור עד שנכנסנו לשדה עצמו.
ראינו שם מלא אנשים רצים וצויקים ובוכים לא הבנתי מה קורה רצנו למקום שבו מקבלים אנשים שחזרו מהנסעיה שלהם אך עצרו אותנו
"בנות אתן לא יכולות לעבור עוד מעט יצאו מפה נפגעים אני בקש ממכן להתרחק" מישהו אמר כשהוא מסמן את האיזור בסרו צהוב התחלתי להילחץ
"נפגעים!? על מה אתה מדבר?!" שאלתי בקול רם יןתר
"גברתי אני מבקש ממך להרגע ולהתרחק" הוא אמר וראיתי את אלינור מתחילה לבכות
"אני הולכת לשאול מישהו מה קרה" ג'סטים אמרה והשאירה אותי עם אלינור
"הינה אשלי! אשלי מה את אומרת על מה שקרוה פה עכשיו?" כתבת חדשות שאלה אותי ולא הבנתי מה היא רוצה ראיתי מאחוריה מלא בנות עם חולצות של וואן דיירקשן וכמה עם הפרצוף של ליאם.
לא עניתי לה תפסתי את אלינור ביד ונכנסתי למסעדה קטנה שהייתה שם. אלינור הלכה לשתוף פנים ואני הזמנתי מים כדי להרגע.
"הינה המים שלך" המוכרת אמרה ולקחתי ממנה את המים
"את יכולה בבקשה להגביר את הטלווזיה?" שאלתי אותה והיא הנהנה והגבירה
"חדשות מרעישות שהגיעו עכשיו משדה התעופה הבינלאומי של ניו יורק חלק מלהקת הבנים וואן דיירקשן היו בדרכם לניו יורק במטוסם הפרטי לצורך אישי וכשעה לפני הנחיתה המתוכננת המטוס התרסק וכרגע לא ידוע מה מצבם" הפלתי את כוס המים הגדולה על הרצפה כל המסעדה הסתכלה עליי לא היה לי אכפת העיניים שלי התחילו לדמוע ולא הוצאתי מילה מהפה אני בהלם מוחלט אלינור יצאה מהשירותים ומיד רצה אלי
"מה קרה אשלי??" היא שאלה ולא עניתי לא הייתי מסוגלת לומר מילה.
היא הסתכלה על הטליוזיה ופלטה צרחה קטנה והתחילה לבכות גם היא. ג'סטין נכנסה למסעדה מוציאה אותנו משם. התחלתי לרוץ לעבר האיש שלא הכניס אותנו קודם
"גברתי אני מצטער את לא י-" קטעתי אותו
"לא אכפת לי! זה חבר שלי שם! תן לי לעבור ולראוץ מה איתו אחרת אני אשבור לך משהו ואדאג שאת תיהיה הנפגע פה!" צעקתי את נשמתי הוצאתי את כל הדאגה שלי על המאבטח המסכן.
מישהו משך אותי משם אבל אלו לא היו היידים של אלינור או ג'סטין אלה של הארי
"הארי מה אתה עושה?! תגיד לו שיכנס אותיי!" צרחתי והארי לא שחרר אותי נפלתי על הרצפה הקרה מתחילה לבכות "הוא לא יכול לעזוב אותי לא עכשיו הוא החצי השני שלי זה לא יכול לקרות" מלמלתי כשהארי מחבק אותי עם ההרגשה שאין לי מושג מה קורה עם ליאם. ההרגשות הרעות שלי תמיד נכונות.
YOU ARE READING
הציוץ - פאנפיק על ליאם
Fanfiction"היא רק לחשה לי סליחה קמה ועזבה את המסעדה, ואת החיים שלי, זהו סופיאם נגמרו רישמית." כשסופיאם נפרדים ליאם פונה לטוויטר לעזרה "עבר עליי זמן קשה השבוע,אני רק קוצה שהסיוט הזה ייגמר." מעריצה בשם אשלי הייתה חייבת להגיב ולהביע את ההזדהות שלה עם ליאם אך היא...
