עונה 2 פרק 10

1.9K 100 7
                                    

אשלי pov:

נכנסתי לבית ומיד אמא שלי רצה אלי בחיבוק

"אשלי?! איפה היית דאגנו לך!" היא אמרה לי בתוך החיבוק המוחץ שלה

"הכל בסדר אני רק רוצה לספר לך ולאבא כמה דברים" אמרתי והיא הנהנה ורצה לקרוא לאבא

"מארק! רד למטה הילדה שלך פה!" אמא צעקה והוא מיד ורד למטה והתקדם לכיווני

"איך אתה מרגיש אבא?" שאלתי

"אני בסדר גמור מה רצית לדבר איתנו?" הוא שאלה ונזכרתי במה שאני בעצם צריכה להגיד להם עכשיו

"אוקיי אני צריכה לספר לשתיכם משהו שקרה לי בזמן שלא הייתי פה" אמרתי והם התיישבו על הספה מחכים שאני ידבר

"בזמן שלאא הייתי פה הייתי אצל ליאם-" אמרתי אבל אמא קטעה אותי

"איזה לאם?! מהלהקה המפורסמת הזאת? זה שגרם לך לבכות כל לילה במשך חצי שנה? זה שאמר לך שהוא אוהב אותך אבל בגד באמון שלך?" היא אמרה והתחילה להשתגע התחילו לרדת לי דמעות וג'סטין הרגיעה אותי אומרת לי שהכל יהיה בסדר ניגבתי את הדמעות והמשכתי לדבר

"כן אמא זה הליאם הזה והוא ממש לא מה שאת חושבת שהוא תני לי לסיים לדבר!" אמרתי מתעצבנת

"אז בקיצור עברתי תאונת דרכים קשה הייתי בקומה אבל כל הזמן הזה שהייתי שם בבית חולים שאת לא היית לידי הוא היה שם ודיבר איתי והרגיע אותי ועכשיו אנחנו ביחד אז אל תדברי אליו ככה כי הוא הכי טוב שאפשר לבקש" אמרתי מרימה את הקול קצת

"גברת צעירה את לא תרימי את הקול שלך עלי אני לא מסכימה לך להיפגש איתו יותר" היא אמרה והדמעות התפרצו יותר

"אבא אתה לא מתכוון להגיד משהו?!" שאלתי אותו 

"אני מסכים עם אמא אני לא חושב שחבר מפורסם זה טוב יהיה לך קשה וגם יש מלא בנות שינסו להפריד" הוא אמר לי מחזק את אמא שלי

"אז תראו אותי כי אני לא מתכוונת להפסיק להיפגש איתו אני בת 18! אני יכולה לעשות מה שאני רוצה מחר אני באה לקחת את הדברים שלי אני עוברת לגור איתו" אמרתי תפסתי את ג'סטין ויצאתי מהבית לכיוון האוטו, ליאם חיכה ליד האוטו בחוץ הוא התקדם לעברי כשראה שאני בוכה הוא התקדם מהר יותר, ג'סטין נכנסה למכונית כניראה היא מתמזמזת עכשיו עם נייל .

"מה קרה בייב?" הוא לחש לי באוזן כשהוא מחבק אותי

"ההורים שלי רוצים שאני לא אפגש איתך יותר" אמרתי והרטבתי לו את החולצה מהדמעות שירדו בלי הפסקה

הוא רק חיבק אותי וליטף אותי בגב ולחש לי

"הכל יהיה בסדר" אבל לא הכל יהיה בסדר זה לא בסדר אני רוצה שההורים שלי יקבלו את זה נמאס לי שהם אומרים לי מה לעשות אני לא ילדה קטנה ואני יודעת מה אני עושה

"אנחנו צריכים לחזור לפה מחר" אמרתי בתוך החיבוק שלו

"למה?" הוא שאל

"אמרתי להם שאני עוברת לגור איתך ואני באה לקחת את הדברים שלי" אמרתי ויכלתי להרגיש את החיוך שלו מתפרס

"איזה יופי! זה מזרז תהליכים" הוא אמר וחייכתי קצת

"עכשיו בואי נחזור אל תידאגי הכל יהיה בסדר"

הוא אמר ונישק אותי על האף ואחר כך על השפתיים

אני באמת אוהבת אותו הוא נותן לי להרגיש מיוחדת ואני אוהבת אותו. כן 

הציוץ - פאנפיק על ליאםWhere stories live. Discover now