ליאם pov:
כבר עברו שבועיים מאז שאני ואשלי נפרדנו אין לי מושג איפה היא או מה היא עושה ועם מי היא נמצאת. כל החדר שלי מלא בריח של אלכוהול .כל החדר מלא בקבוקים ריקים של סוגים שונים של אלכוהול ובירות. למרות שאסור לי לשתות כל כך אני שותה לאט אז זה עוזר לכאבים שלי.
אני משתגע! אני לא יכול יותר אני הולך להיפגש עם סיימון.
זה לא הגיוני שהפאקינג חברה שלי אשתי לעתיד תיהיה רחוקה ממני בגלל הסוכן המזדיין שלנו.
או שאני עוזב את הלהקה הזאת או שאני הולך להרוג אותו ולשבור את הפנים של החתיכת אפס הזה. וכולם יכולים לקפוץ לי.
כל השבועיים האלה אני כמעט שלא אכלתי לא הוצאתי הגה מהפה שלי הבנים לא ידעו מה לעשות כדי לנחם אותי אבל אני ידעתי. תחזירו לי את אשלי.
נייל היה לצידי תמיד וגם אלינור וג'סטין תמכו בי.
הכי מוזר שגם הן לא יודעות מה קורה עם אשלי הם החברות הכי טובות שלה והיא לע סיפרה להן לאן היא הולכת.
אני מניח שהיא לא נמצאת אצל אמא שלה זה בטוח ולא אצל אף אחד אחר ממשפחתה. כל החברות שלה כאן גרות אז אין סיכוי.
ירדתי מהחדר שלי לראשונה בשבועיים האלה כל מי שיש בסלון הסתכל עלי בתדהמה
"וואו ליאם יצאת מהחדר אני גאה בך" נייל אמר והסתכלתי עליו בחוסר הבעה.
"אתה נראה שונה" לואי חסר הטקט אמר
כאילו לא שם לב לזה שהחיים שלי בזבל.
אני לא ירדתי הנה סתם זה כדי לשאול אותם מי מוכן להסיע אותי לסיימון כי אני שיכור ואני לא יכול לנסוע בכוחות עצמי. הייתי עושה את זה לא אכפת לי לדרוס מישהו.
"אני צריך שמישהו ישים אותי אצל סיימון עכשיו" אמרתי מגהק.
"ליאם אתה שיכור אסור לך לשתות" זאין קם מהספה ובא לכיווני
"זה לא צריך לעניין את התחת של אף אחד מכם." אמרתי והיה שקט בחדר "מי מסיע אותי?! או שאני אסע לבד ואדרוס מישהו בדרך זה לא כזה אכפת לי" הרמתי את קולי.
"א-אני אקח אותך" זאין אמר והסתכלתי עליו כיווצתי את גבותי
"תזיז את עצמך לאוטו" אמרתי ויצאתי מהדלת
זה היה מהיר לא דיברתי בכלל רק הסתכלתי דרך החלון ושקעתי במחשבותי.
"זה לא אתה" זאין אמר והסתובבתי אליו.
אני נהייתי אגואיסט אגרסיבי ומניאק.
"מה" אמרתי וזאין פנה ימינה והחנה את מכוניתו לצד הכביש.
"אמרתי שזה פאקינג לא אתה ליאם!" הוא אמר. והסתכלתי עליו לא מגיב.
"אתה בחיים לא מקלל אתה זה שמרגיע אותנו תמיד אתה העוגן שלנו מה קרה לך חמה נראה לך שאתה נותן לסיימון הזה לתת לך להגיע למצב הזה?! אה?!" הוא צעק והשתנקתי.
"אתה לא מדבר ככה! למה נראה לך שאתה נותן לזה להשפיע עליך! אתה שותה ליאם! אתה פאקינג שותה! אסור לך! אם אשלי הייתה רואה אותל עכשיו היא הייתה נגעלת ממך. עכשיו תחזור לעצמך ומהר" הוא אמר לא הגבתי
"ככה חשבתי" הוא סיים לנאום וחזר לכביש
הגענו למשרדים אמרתי לזאין שיחכה לי בחוץ.
לא דפקתי בכלל על הדלת נכנסתי וראיתי אותו כמובן עם המזכירה הזונה שלו היא מיד יצאה מהמשרד מובכת וסיימון סידר את חולצתו בחיוך.
"לא לימדו אותך לדפוק ילד?" הוא שאל
"אני יכול ללמד אותך לדפוק" אמרתי והוא גיחך(רק בעלות ראש כחול יבינו)
"אני בטוח" הוא אמר
"טוב אין לי עצבים לשטויות שלך אני רק באתי להגיד לך שאני עוזב את הלהקה המזדיינת הזאת" אמרתי והוא הפסיק לחייך
"אתה לא יכול אתה חתום איתי על חוזה" הוא אמר
"תמיד אפשר להפר חוזה" אמרתי והוא כיחכך בגרונו.
"זה הכל בגלל האשלי הזאת? אני יכול למצוא לך בחורה הרבה יותר טובה לצאת איתה אני מיד מתקשר לסוכנות" הוא אמר מרים את פלאפון המשרד שלו
"אתה לא יכול להבין מה זאת אהבה אמת כי אתה אף פעם לא חווית אחת כזאת" אמרתי
"אני יכול ללמד אותך הרבה על אהבה ילד" הוא אמר וגלגלתי את עיניי
"זה לא נתון לויכוח אני לא יכול לתת לך לצאת מהלהקה ליאם" הוא אמר
"אז אני חוזר לאשלי" אמרתי
"אתה יכול לנסות אני אכחיש כל קשר שלכם ואפיץ לתקשורת שאתה עם מישהי אחרת ואז היא לא תרצה להתקרב אליך" הוא אמר והכעס שלי התפרץ
קמתי ממקומי והתקדמתי לסיימון הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו הייתי עצבני ושיכור ולא יודע מה המעשים שלי אז פשוט העפתי את האגרוף שלי לכיוון הפרצוף המכוער שלו הוא החזיק אותי אבל העפתי אותו ממני והצמדתי אותו לקיר הטחתי את האגרופים שלי לעברו כמה םעמי לא שלטתי בעצמי לא הפסקתי עד שזאין נכנס לחדר.
"ליאם! תעזוב אותו עכשיו!" זאין צעק והזיז אותי מסיימון
המאבטחים הגיען אחרי זאין והחזיקו אותי
"מה קורה לך ליאם" זאין הסתכל עלי בפרצוף מאוכזב לא מזיז לי כלום יותר אני חייב לראות את אשלי.
המאבטחים החזיקו אותי וגררו אותי איתם כניראה למשטרה.
"אתה הולך לבלות את היום במעצב נערי" המאבטח אמר לי וגלגלתי את עיני
"תעזוב לי את הפאקינג ידיים!" אמרתי וניסיתי להתייצב הם החזיקו אותי חזק יותר והובילו אותי לניידת.
רק זה מה שחסר לי עכשיו עוד סיבה שבגללה שאשלי תיהיה מאוכזבת ממני.
כל הכבוד ליאם
שיחקת אותה היום.
התנהגת כמו חרא לחברים שלך והרבצת לסוכן שלך. כפיים. אני יכול לחלום שאשלי תחזור אלי.
YOU ARE READING
הציוץ - פאנפיק על ליאם
Fanfiction"היא רק לחשה לי סליחה קמה ועזבה את המסעדה, ואת החיים שלי, זהו סופיאם נגמרו רישמית." כשסופיאם נפרדים ליאם פונה לטוויטר לעזרה "עבר עליי זמן קשה השבוע,אני רק קוצה שהסיוט הזה ייגמר." מעריצה בשם אשלי הייתה חייבת להגיב ולהביע את ההזדהות שלה עם ליאם אך היא...
