עונה 2 פרק 23

1K 103 12
                                    

אלינור pov:
שיר מומלץ לפרק truly madly deeply-one direction

אחרי שחזרנו מההלויה עליתי לישון בחדר של זאין יותר נכון שהיה של זאין  אני כל כך עצובה שום דבר לא עוזר ושחא יעזור רק אם הוא יחזור

הרגשתי שמישהו מנער אותי מנסה להעיר אותי פתחתי עיניים כשהארי צעק באוזניי

"אלינור!"

לא רציתי להשיב אבל שמתי לב שאני כבר לא בחדרו של זאין אלה בחדר ההמתנה יושבת על כיסא וכולם מסביבי

"מה קרה למה אנחנו פה שוב?" שאלתי אך אף אחד לא ענה לי

ג'סטין רצה אלי עם כוס מים הייתי כולי מזיעה ומתנשפת

"אלינור את חלמת ובכית מתוך שינה כשנרדמת עלי את בסדר?" הארי אמר עם מבט מפוחד ומודאג על פניו

"חלמתי? על מה אתם מדברים?! אני עליתי לישון בחדר של זאין אחרי ההלויה שלו ופתאום אני פה" אמרתי ואשלי נאנחה

"אלינור את חלמת את זה ובכית וצרחת מתוך שינה ולא הצלחנו להעיר אותך" היא אמרה ברוגע

"איפה זאין?!" צעקתי אני לא מאמינה יכול ליהיות שהוא חי! אני חלמתי!

"הוא בחדר מנוחה הוא יצא מניתוח הוא מורדם ולא יודעים אם הוא יתעורר מההלם" אשלי ענתה וליאם חיבק אותה מאחורה מנסה להרגיע אותה

"אני ניכנסת!" צעקתי והתקמתי לחדר שבו זאין מורדם אך יד עצרה אותי

"אי אפשר צריך להמתין למחר בואי נלך הביתה" לואי אמר וליטף לי את הכתף

"אני חושבת שאני נשארת פה תלכו אתם ישנתי מספיק" אמרתי והם הנהנו והתקדמו לצאת מחדר ההמתנה

נשארתי לבד על כורסאה גדולה קפואה ולא מזיזה את פרצופי הקפוא בראש שלי הדהדו תמונות מההלויה שהייתה בחלום זה היה כל כך אמיתי אני לא מאמינה שזה קרה

אולי גם את זה אני חולמת זה לא יכול ליהיות.

היה שקט במחלקה ושמתי לב שהרופאים לא מתכוונים לעבור פה בזמן הקרוב הצצתי לעבר החדר של זאין והתחלתי לקום מהכורסאה לעבר הדלת הגדולה והמפחידה

קיללתי בשקט כשהדלת חרקה מעט לאחר שפתחתי אותה ונכנסתי לחדר חשוך גדול ולבן שמאירה אותו רק מנורת לילה קטנה ומנורות הרחוב מהחלון

"זאין!" צעקתי בלחש כשראיתי אותו נפלתי על הריצפה מכסה את פני עם ידיי הקטנות ובוכה בשקט. לא מאמינה שהוא כאן מולי שוכב לידי

גם אם הוא מונשם ומורדם ויכול ליהיות שלא יתעורר עדיין הוא פה. חי.

קמתי מהרצפה מנגבת את פני וצועדת לעבר המיטה שעליה הוא שכוב התיישבתי על הכיסא שלידה וליטפתי את פניו סורקת כל פרט קטן בפניו לקחתי את ידו הגדולה והחזקתי אותה

"זאין? אתה שומע אותי?" לחשתי ונאנחתי כשאף אחד לא ענה לי

"גם אם אתה לא שומע אני רק רציתי להגיד לך שאני כל כך אוהבת אותך גם אם זה לא היה ברור אני אוהבת שאתה מצחיק אותי או מדגדג אותי כשאנחנו במיטה ביחד כשאף אחד לא רואה אף פעם לא הודתי בזה אולי כי פחדתי אבל עכשיו אני לא מוכנה לאבד אותך שוב אז אם אתה שומע בבקשה תן לי סימן" בכיתי התפרקתי שוב

אני כל כך שברירית בזמן האחרון זה בחיים לא קרא לי חשבתי לעצמי כל מיני מחשבות ולפתע הרגשתי שמישהו לוחץ לי את היד

היי בנות מקווה שנהנתן מהפרק ותגיבו ותצביעו אני רוצה להמליץ על סיפור שיצא לא מזמן פה steal my girl על ליאם הוא מושלם כדאי לכן!
אוהבת<3

הציוץ - פאנפיק על ליאםWhere stories live. Discover now