The Secret

הפעם הראשונה

חיכיתי בערך 20 דקות עד שיצאתי מהחדר לכיוון הסלון. הטלוויזיה הייתה דולקת ולירון שכב על הספה, העיניים שלו היו עצומות והוא עדיין חבש את הכובע על ראשו. ישבתי על שולחן הסלון ממש מול הפנים שלו. ״אני יודעת שאתה ער״. אמרתי. לקח לו כמה שניות אבל בסוף הוא נכנע ופתח עיניים.
״לא שמעתי שנכנסת״. הוא שיקר. ״קרה משהו?״
כן לירון, אתה. זה מה שקרה.
״לא״. עניתי.
הוא התיישב וסימן לי לשבת לידו. התיישבתי גם אני על הספה והתכסתי בשמיכה. ״אתה לא מרגיש לבד פה בפתח תקווה?״. שאלתי. ״אני לא לבד״. הוא עצר רגע. ״אביב וליז מבקרים אותי הרבה ואני בא לנתניה כשאני מרגיש טוב״.
״אה״. אמרתי פגועה. ״לא רציתי שתבקרי אותי״. הוא אמר כשהוא ראה את התגובה שלי. ״במקרה תפסת אותי ביום טוב, ברוב הימים אני מקיא לפני שאני מצליח לסיים משפט ואין לי חשק לכלום. תאמיני לי, את לא רוצה לראות את זה״.
״תודה שעשית את ההחלטה הזאת בשבילי״. אמרתי בציניות.
״אז איך היה במלדיבים?״. הוא העביר נושא ואני גלגלתי עיניים. ״סבבה״. אמרתי בעצבים. ״רק סבבה?״ הוא המשיך. ״היה ממש סבבה״. עניתי בלי חשק.
״אולי זה מה שהיה צריך להיות״. הוא אמר וכיבה את הטלוויזיה גורם לי להסתכל עליו במבט שואל.
״את ואלדר״. הוא הוסיף. עיצבן אותי לראות שהוא השלים עם המצב ולא מנסה להחזיר אותי אליו בשום צורה. ״אולי״. אמרתי ונשכבתי על הספה. ״ואולי לא״. הוספתי. ״לכי למיטה״. הוא אמר כשעצמתי עיניים.
״עוד מעט״. עניתי. הוא חיכה קצת ואז ראה שאני לא מתכוונת ללכת בזמן הקרוב ושכב לידי, קרוב אל הקיר.
הרגשתי אותו לידי והסתובבתי אליו. הספה הייתה צרה ובגלל זה החלקתי אחורה אבל לירון תפס אותי מהמותניים  לפני שהספקתי ליפול. אחזתי בזרועו בתגובה והסתכלתי אליו. ״תודה״. מלמלתי והוא משך אותי חזרה אל הספה, קרוב יותר אליו. היינו ממש צמודים ולהפתעתי לירון לא אמר מילה, רק הסתכל עליי. הושטתי את ידי למעלה במעלה זרועו ואז עוד יותר למעלה אל ראשו. נגעתי בקצה הכובע וכשראיתי שהוא לא הודף אותי הורדתי אותו ממנו בזהירות. לירון בתגובה הרים את ידו ושם אותה על ראשו כמו אינסטינקט אבל אחרי כמה שניות הוא נשם עמוק והוריד אותה. ליטפתי את פניו במקום שבו היו אמורות להיות לו גבות ואז עליתי וליטפתי אותו מאחורי האוזן במקום שהיה אמור להיות השיער היפה שלו אבל עכשיו אין שם כלום. אני לא אשקר זה היה מראה מפחיד, ככה בלי הכובע הוא היה נראה עוד יותר חולה ומוזר אבל זה לא הפריע לי, הוא עדיין היה הילד הכי יפה שאני מכירה.
״מפחיד נכון?״. הוא צחק צחוק מזוייף.
״לא״. אמרתי. ״אני רק רוצה שתהיה בריא״.
״זה לא נגמר טוב עם אמא שלי אז לא הייתי מצפה במקומך״. הוא אמר בקול נטול רגשות.
״אל תדבר שטויות. אתה צעיר ואתה תלחם״. אמרתי מנסה להאמין שזה נכון. ״אם זה היה תלוי בי לא הייתי הולך לאף טיפול, אבל בגלל שאני ״קטין״ לאסף ואבא שלי יש זכות להכריח אותי לעבור את זה. כאילו זה לא הדבר הכי כואב שיש בעולם המזדיין הזה״. הוא אמר בכעס. ״על מה אתה מדבר?! אתה שומע את עצמך? לוותר עוד לפני שנלחמת, לירון אני לא מכירה אותך ככה.״. אמרתי בכעס. ״כשהסיכויים לא לטובתך לפעמים צריך לוותר״. הוא אמר כאילו הוא השלים עם הגורל.
״הגעתי איתם לפשרה, אם עד היום הולדת 18 שלי אני לא מחלים ואין השתפרות במצב, אני מפסיק את הטיפול״ הוא הוסיף.  נענעתי בראשי בחוזקה.
״אני לא מאמינה שהם הסכימו לזה. אין סיכוי״. אמרתי בטוחה בדבריי. ״לא השארתי להם ברירה זו הדרך היחידה שהסכמתי כדי להגיע לטיפולים״. הוא משך בכתפיו. ״תפסיק להיות כזה אגואיסט!״. אמרתי וקמתי למצב ישיבה. ״אני לא מצפה ממך להבין את זה״. הוא אמר בוהה בתקרה. ״זו החלטה שלי״.
לא יכולתי לשמוע את הדברים האלה זה כאב לי. קמתי מהספה והלכתי חזרה אל החדר. כשהתכסתי בשמיכה והתחפרתי בכרית הריח של לירון הציף אותי וזה גרם לי לבכות. הוא היה חדר לידי ועדיין הרגשתי כאילו הוא הכי רחוק שהיה ממני אי פעם.
אחרי 10 דקות של בכי שמעתי דפיקה בדלת. ניגבתי מהר את הדמעות אבל לא עניתי. אחרי רגע היא נפתחה למרות שלא הזמנתי. ציפיתי לראות את לירון שכנראה שמע את הבכי שלי אבל במקום זה אלדר עמד מולי.
מליון שאלות רצו לי במוח אבל במקום זה פרצתי בבכי חזק יותר ופתחתי את ידיי. אלדר טרק את הדלת ונענה לבקשתי. הוא חיבק אותי חזק ואני הרטבתי את הכתף שלו בדמעות. ״אני יודע״. הוא אמר וליטף את שיערי.
״אני מצטער שלא סיפרתי לך״. הוא אמר ואני לא רציתי להקשיב ולא רציתי לדבר.
התנתקתי מהחיבוק שלו ונישקתי אותו בחוזקה. הוא העיף ממני את השמיכה וגרם לשנינו לשכב. הידיים שלו טיילו על גבי ואז ירדו לתחת ולרגליים.
לא היה מקום שהידיים של אלדר לא נגעו. הוא ליטף אותי מתחת לחולצה ואז העיף אותה ממני בגסות.
הוא הידק חזק יותר את רגליי מסביבו ויכולתי להרגיש שהוא כבר מגורה. הוא התרומם קצת ממני והוריד את חולצתו וזרק אותה לאנשהו בחדר, לא מבזבז זמן.
הוא חזר לנשק אותי, הנשיקה הייתה עמוקה ותובענית. לפתע הרגשתי את ידיו על החזה שלי מוחצות ומלטפות, זה גרם לאנחה להשתחרר מפי ואלדר בשלב הזה כבר ממש התאמץ להחזיק את עצמו. הוא קם כשברכיו כל אחת מצידו האחר של גופי ופתח את הכפתור של הג'ינס שלי. כל מגע היה חדש לי, אף פעם לא נגעו בי ככה והרגשתי שהכל קורה כל כך מהר.
הוא הוריד ממני את הג'ינס בתנועה אחת מהירה ואז הוריד את שלו.״לאט״ אמרתי והסתכלתי עליו, הנשימה שלי הייתה כבדה מלחץ וציפייה. לא הייתי בטוחה שהוא שמע אותי. הוא חזר לשכב מעליי ואז הרגשתי את ידו על הירך הפנימית שלי עולה ומטפסת עד שהיא הגיעה לתחתונים שלי, זה לא עצר אותו והוא שלח את ידו מתחת לבד שהפריד בנינו. הרגשתי את היד שלו על איבר המין שלי הוא הסתכל לתוך עיניי כאילו הוא רוצה לראות את תגובתי. זה הביך אותי אבל השתדלתי לא להראות לו את זה. הוא עיסה את איבר המין שלי ואז הרגשתי משהו בתוכי. ״אלדר!״. גחנתי את שמו והוא בתגובה החדיר את אצבעו עמוק יותר. ״ששש תיהי בשקט יפה שלי״. הוא אמר ונישק אותי כי לא שלטתי על מה שיצא לי מהפה. הוא הוציא ממני את אצבעו בבת אחת ואז פתח את סוגר החזיה שלי. כיסיתי את עצמי בעזרת הידיים ואלדר לקח אותם והחזיק אותם חזק מעל ראשי. ״תפסיקי להתבייש ממני״. הוא אמר בתקיפות ואני הנהנתי אליו. הוא ירד מנשק אותי בצוואר ויורד אל הבטן שלי. הוא תפס את התחתונים שלי והוריד אותם ממני, הפעם ביותר שליטה. הייתי חשופה בפניו והלב שלי דפק בחוזקה. ״את מושלמת״. הוא לחש ונשך את שפתיו. לפתע הוא קם מהמיטה והשאיר אותי מבולבלת. הוא הלך אל עבר הדלת ונעל אותה ואז הרים את הג'ינס שלו מהריצפה. הוא חיפש ברשלנות את הארנק שלו והוציא ממנו קונדום. הוא הוריד את הבוקסר שלו לפני שעלה למיטה והלביש את הקונדום במיומנות. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי איבר מין של גבר וזה הלחיץ אותי ברמות. הוא חזר לשכב מעליי ונישק אותי חזק יותר ממקודם הרגשתי שידיו מפסקות את רגליי ואז הוא חדר באיטיות לתוכי.
השתחררה לי צעקה ואלדר המשיך לנשק אותי כדי למנוע ממני להעיר את כל הבית.
הוא הכניס אותו שוב ואז יצא בתנועות איטיות וזה כאב לי כל כך. מפעם לפעם הוא הכניס אותו יותר ויותר עמוק וזה גרם לכאב להתגבר. אלדר הכתיב קצב מהיר יותר יותר ונדחק לתוכי במהירות רבה. ״אלדר... לאט״. אמרתי והקשתתי את גבי וגניחות השתחררו מפי.
״כוסאמק את כל כך צרה״. הוא אמר והפרצוף שלו היה נראה מתאמץ.
הוא כבר לא הצליח להשתלט על עצמו והוא חדר אליי שוב ושוב במהירות. הריח של לירון הציף אותי ובתגובה קירבתי אליי את אלדר חזק כדי לא לחשוב עליו. ״דניאל...״. הוא אמר את שמי ואז נדחק אליי פעם אחת אחרונה. הוא גמר ויצא ממני בזהירות ואז נשכב לידי מתנשף. הסתכלתי על הקונדום שלו שהיה מרוח בדם. הוא עקב אחרי המבט שלי והוריד אותו ממנו. כיסיתי אותנו בשמיכה כי עדיין הייתי מובכת מכל הסיטואציה. הוא עבר לשכב על הצד וקירב את פיו אל האוזן שלי. ״אז... איך הייתה הפעם הראשונה?״. הוא אמר בחיוך. לקח לי כמה שניות לענות ואז זייפתי אליו חיוך בחזרה. ״אדירה״. שיקרתי. כאב לי. כאב לי כל כך.
הסתובבתי עם הגב אליו ועצמתי עיניים כדי לא להאריך את השיחה. אף פעם לא תיארתי לעצמי שהפעם הראשונה שלי תיהיה על המיטה של לירון אבל בלעדיו. הריח שלו לא עזב אותי, הוא היה בכל מקום, בשמיכה, בכריות המחשבה עליו גרמה לדמעות לרדת מעיניי.
״לילה טוב״. אלדר אמר וחיבק אותי מאחורה.
״לילה טוב״. אמרתי חזרה.