The Secret

אחים בכאילו

״לא ידעתי שעשיתי לך את זה עד כדי כך..״הוא אמר לי כשהוא עבר לידנו בקול המתנשא שלו.
לירון התנתק ממני ושם יד על החזה של אלדר כדי לדחןף אותו אחורה, לעצור אותו. ״למה שלא תעזוב את דניאל ותלך ״לעשות את זה״ לבנות אחרות?״ הוא אמר לו בקול תקיף.
״וואו ואני חשבתי שאני הולך לשמוע תודה״
״באמת תודה שעזרת לדניאל, אבל אני לא יודע מה אתה מנסה לעשות בכל מקרה תשאיר את דניאל מחוץ לזה״. לירון אמר.
אלדר חייך וצחק, הוא התקרב אל לירון. ״לא מבטיח כלום״ הוא אמר לו בקול מתגרה ונכנס לבית. לירון חיכה כמה שניות עד שהוא לקח לי את היד ומשך אותי אחריו לחדר וטרק את הדלת.
״מה עשית איתו?!״ הוא שאל אותי ויכלתי לראות את העצבים על הפנים שלו.
״לא עשינו כלום תירגע לירון. הוא רק החזיר אותי הביתה״ לא רציתי לעצבן אותו עם שאר הפרטים. ״שמונה שעות להחזיר אותך?!״.
״לא,הלכנו גם לאכול במקדולנדס, הייתה שם מלצרית חמודה ששאלה עליך״
הוא העביר את המבט שלו שהיה תקוע על הקיר ונעץ בי עיניים עכשיו. אחרי כמה שניות שהמבט שלו היה תקוע עליי הוא חייך. ״אוו וקינאת?״ הוא אמר והתקרב אליי. ״יותר בכיוון של נגעלתי״ אמרתי שהפה שלו היה קרוב לשלי. הוא התקרב ונישק אותי. שמתי יד על החזה שלו כדי לעצור אותו. ״מה?״ הוא שאל במבט מבולבל.
״אני באמת לא מבינה את זה..״
״את מה?״ הוא אמר ויותר רצה שאני יסתום כדי שהוא יוכל להמשיך לנשק אותי.
״את כל הקטע הזה שלך ושל אלדר. בהתחלה באמת חשבתי שאתם לא מסתדרים אבל שמתחת לכל זה אתם עדיין אחים ומסתדרים לפעמים, אבל לא, אני לא רואה את זה בכלל״. אמרתי בעצב.
״דיי דניאל תפסיקי להתעסק בזה. ככה אנחנו וזה לא ישתנה״.
״מה עם אח שלך הגדול?״. שאלתי אותו נזכרת שהוא אף פעם לא הזכיר אותו.
״מה איתו?״. יכולתי לראות שהשיחה הזאת לא הכי נעימה לו אבל הייתי חייבת לדעת.
״אתם מדברים?״.
״כן בטח בפעם בשנתיים שהוא בא לבקר אנחנו מדברים הרבה״. הוא אמר לי משתוקק לסיים את השיחה הזאת.
״אה.. איפה הוא גר?״ שאלתי.
״עבר לפתח תקווה עם חברה שלו״. הוא ענה בלי עניין.
״פתח תקווה? זה לא כזה רחוק״.אמרתח לא מבינה.
״נכון שזה לא כזה רחוק דניאל אבל זה מספיק רחוק כדי שאני לא יראה אותו כל יום״. שמעתי כעס בקול שלו, כאילו הוא האשים אותו.
״נכון... אני מצטערת״. אמרתי והשפלתי מבט.
״אל תצטערי, עכשיו בואי כולם יושבים אצל אביב אני צריך להכיר להם את חברה שלי״. הוא קרץ לי ואני צחקתי.
יצאנו מהבית שלו ופנינו שמאלה המשכנו ללכת ועברנו כמה בתים עד שיכולנו לראות את הבית של אביב. לירון בדיוק התכוון לתקתק בדלת. ״איך אני נראית?״ שאלתי אותו והשאלה שלי עצרה אותו. ״מה?״ הוא הסתכל עליי מבולבל. ״שאלתי איך אני ניראת, אני רוצה להיות יפה שחברים שלך רואים אותי פעם ראשונה״
״יפה? את מושלמת. אני צריך לכער אותך קצת כדי שלא ירצו לקחת לי אותך״.
הוא שלח יד והתחיל לבלגן לי את השיער צחקחתי וניסיתי לגרום לו להפסיק, אבל הוא לא הפסיק ושוב ניסיתי להעיף אותו ממני אבל ללא הצלחה הוא הרבה יותר חזק ממני הצחוק שלי התגבר אפילו יותר. פתאום שמענו מנעול מסתובב והדלת נפתחה.
״אין ידעתי שאלה אתם,תשאלו את ליז״
אביב עמד מולנו וצחק.
״זה אשמתו״. אמרתי והצבעתי על לירון. לירון הרים ידיים כאילו הוא חף מפשע. ״טוב אתה תתן לנו לעמוד פה כל היום או שאפשר גם להיכנס?״ לירון אמר ולא חיכה להזמנה להיכנס. אביב סימן לי להיכנס גם. לא שהייתי צריכה את ההזמנה הזאת, הייתי פה מספיק פעמים כדי לדעת שאביב אוהב שאנחנו מרגישים בבית. הלכתי אחרי לירון ואביב היה מאחוריי. לאביב יש בצד של הבית מרפסת עם דק וערסלים ספות והכל אז כולם ישבו שם. נכנסנו ולירון התחיל להגיד שלום לכולם והכיר לי כמה חברים שלו מהשכונה שלא למדו איתנו בבית ספר. , עד שהוא הגיע ללידור וראיתי שהוא דילג עליו. נצבט לי הלב לראות ששתי החברים הכי טובים לא מדברים,בגללי. לא ידעתי מה לעשות כשאני יגיע אליו אז החלטתי להפסיק עם ה״שלום״והלכתי לשבת בספה,ליד ליז. לירון ראה איפה התיישבתי ובא לשבת לידי.
אני וליז דיברנו ולירון היה עסוק בלנקות אבק מהטייץ שלי. כל השאר דיברו בינהם עד שהקול של לידור קטע את כולנו וכולם הסתכלן עליו. ״יודעם מה אני אוהב?״ הוא אמר ולקח שאיפה מהנרגילה. ״שאנשים יוצאים גברים״ הוא המשיך לדבר למרות שאף אחד לא ענה. ״אני אוהב שאנשים עומדים מאחורי המעשים שלהם,שלא משנה מה הם עושים הם באים ומספרים לך״
לא היה קשה לראות על מי הוא מדבר, זה היה רק עניין של זמן עד שהוא יתפרץ.
שמתי ללירון יד על הרגל והסתכלתי עליו במבט מרגיע. הוא לא יכל להסתכל לי בעיניים מרוב עצבים והרגל שלו זזה בעצבנות. אחרי שהוא סיים לדבר ניראה שכולם פחדו שתתחיל איזשהי מריבה אז הם חזרו מהר כל אחד לעניינים שלו.
עדיף ככה. שמעתי את הדלת כניסה נטרקת ואחרי כמה שניות ראיתי את אלדר נכנס עם עוד כמה ילדים בגיל שלו. אה נכון ״כולם פה חברים של כולם״. לירון אמר להם שלום אבל לא קם והם התיישבו,מסתבר שהרוב הכירו אותם וידעו מי הם. ״אי אפשר להיפטר ממכם״ אלדר אמר, הוא ישב קרוב אלינו. ״אם אתה כבר מנסה להיפטר ממנו תתחיל בזה שלא תעקוב אחירנו לאן שאנחנו הולכים״. לירון אמר ואלדר רק צחק בתגובה.
״לירון!״ פתאום שמענו את אביב קורא לו לתוך הבית לעזור לו במשהו והוא הלך.
״אז מה, לא תכירי לי את החברה היפה שלך?״ אלדר אמר לי.
חייכתי. ״כן בטח,אלדר תכיר זאת ליז, חברה של אביב״.
״אהה זאת את? סוף סוף אני רואה מי זאת חברה שלו, תתנהגי אליו יפה אה? לא תמצאי מישהו יותר טוב ממנו״ הוא חייך יכולתי לראות שהוא באמת אוהב אותו.
זה גרם לליז לחייך. ״ברור אל תדאג״. היא אמרה.
לירון חזר מתוך הבית והלך לעבר השולחן.
״כוסאמקק נגמר הקולה?!״.הוא דיי צעק.
״כן אבל אתה יכול לקחת את שלי אם בא לך אתה רגיל לקחת שאריות שלי״ לידור אמר בקול מאופק וזה כל מה שהיה צריך כדי לגרום ללירון להתפוצץ. ״זהו״ שמעתי את לירון אומר ושניה אחר כך האגרוף שלו היה כבר בתוך העין של לידור. לידור התעצבן יותר וקם מהכיסא כדי להחזיר לו הם רבו כמו בהמות. ״לירוןן דיי תפסיק״. צעקתי לו אבל לא זכיתי אפילו לשמץ של תגובה. לידור היה מעליו ונתן לו אגרופים. ״אלדר!! תעשה משהוו״ התחננתי אליו תוך כדי שאני בוכה והקול שלי שבור מהבכי. ״מה אני אמור לעשות? שילמד לא לעשות שטויות בפעם הבאה״. הוא אמר.
״אני זה שטויות?״ שאלתי אותו פגועה ותוך כדי לא מבינה איך הוא יכול לראות את אח שלו ככה ולא לעזור לו.
״לא את,אבל מה שהוא עשה ללידור״. שמעתי אותו אומר וזה הספיק לי התקדמתי ללירון ולידור מנסה שהם יקשיבו לי אבל אלדר כרך את היד שלו מסביב לבטן שלי ולא נתן לי להתרחק. ״עזוב אותיי״ צעקתי עליו מנסה להילחם בו אבל הוא היה חזק ממני אז רק נישארתי לידו בוכה וצועקת.
בינתיים לירון הפך את לידור והמשיך להרביץ לו, זה היה נראה כאילו לידור עומד לאבד את ההכרה. לירון משך את החולצה שלו מהחזה והרים אותו קרוב אליו. ״אף אחד,אבל אף אחד לא ידבר אליי ככה, אפילו לא אתה הבנת?״ הוא אמר בקול מפחיד שגרם אפילו לי לפחד. ואז הוא עזב את החולצה שלו והוא נפל בבת אחת אחורה שמעתי את הראש שלו נחבט בריצפה, השרירים שלו לא היו מסוגלים להחזיק אותו יותר. ״רואה? הוא למד מהטוב ביותר״ אלדר לחש לי באוזן וזה רק גרם לי להיגעל שהוא מתגאה על דבר כזה. ״עזוב אותי״ אמרתי לו והשתחררתי ממנו הולכת במהירות ליציאה. יצאתי מהדלת והמשכתי ללכת מהר. שמעתי צעדים מאחורי. ״עוף מפה״ אמרתי בידיעה שזה אלדר.
״עוף מפה.. גדלנו״ הוא אמר בקול מתגרה ותפס לי את היד. ״את לא מתכוונת לבדוק מה עם חבר שלך?״
משכתי באף. ״לא,כל זה קרה בגללי, אני צריכה ללכת. תבדוק אתה מה איתו״ אמרתי בתקווה לראות קצת דאגה על הפנים שלו. אבל הוא רק צחק. ״אני הולך לראות מה עם לידור, בתקווה שהוא עוד חי״ הוא אמר בגיחוך.
״יופי,תעזוב אותי״ ניערתי את היד כדי להשתחרר,אבל הוא לא שיחרר.
״אני לא יכול ללכת לבד, זוכרת את הפעם הקודמת? היא לא קרתה מזמן למען האמת היא קרתה היום בבוקר״.
״היא לא לבד״ שמענו מישהי אומרת אלדר הסתובב כדי לראות מי זאת,זאת הייתה ליז.
״טוב אז זה כבר לא אחריות שלי תשמרו על עצמכם״ הוא אמר וחזר לבית של אביב.
כמו שרק ליז מכירה אותי היא לא אמרה כלום היא רק פתחה את הידיים שלה לחיבוק ואני קיבלתי אותו. ובכיתי...

סקרנים לדעת מה הקטע של אלדר?! ;)