The Secret

צד שלא ראיתי

כבר יום ראשון ושוב, אני מאחרת לשיעור. לקחתי את התיק והפלאפון ןיצאתי מהר מהבית. את לידור סיננתי כל הסוף שבוע, גם בגלל שכעסתי עליו על הקטע עם האקסית שלו וגם כי לא יכולתי להסתכל לו בעיניים אחרי הקטע עם לירון.

נכנסתי לבצפר ובכניסה ראיתי את לירון וזוהר נמרחה עליו-שוב. זה הגעיל אותי כל כך ועצבן אותי באותה רמה. הוא לא ראה אותי אז הגברתי את המהירות ונכנסתי לבניין.

הגעתי לכיתה שלי תקתקתי פעמיים ופתחתי את הדלת.
״נו יש לך איזה תירוץ להגיד לי?״ המורה שאלה אותי. ״לא.״ עניתי.
״לך אין תירוץ? זה חדש. טוב תכנסי מהר אני רוצה להמשיך.״
התקדמתי לאט למקום שלי ושל לידור,באמת שלא היה לי כוח לשיחה הזאת.
״אז את רוצה לדבר על זה או מה?״ לידור שאל אותי איך שהתיישבתי. ״לדבר על מה?״הלב שלי ירד לרגליים. איך הוא יודע? אין מצב שהוא יודע, לירון לא היה מספר לו... נכון?
״על זה שסיננת אותי כל הסוף שבוע אולי?״
הוא ענה בעצבים. נשפתי בהקלה.
״אה על זה.״. ״כן דניאל, על זה.״ הוא המשיך לדבר באותו טון. ״אין על מה לדבר.״ אמרתי לא מעוניינת לפתח את השיחה. ״אה נכון שכחתי שזה נורמאלי שחברה שלך לא עונה לך יומיים.״
״נו לידור הייתי צריכה להירגע.״ תירצתי.
״נו ונירגעת?״ הוא שאל אבל לא בדאגה.

את האמת שנירגעתי, באמת שנרגעתי מכל מה שקרה בשישי שבת האלה, אבל אז חזרתי לפה וראיתי את לירון וזה העלה לי את כל העצבים בחזרה.
״כן.״שיקרתי. שמענו את הצלצול, אבל לא הייתה הפסקה היה עוד שיעור היה רווח של חמש דקות בין השיעורים ובזמן הזה ראיתי את לירון נכנס לכיתה.
הוא התיישב במקום כאילו כלום לא קרה. המורה נכנסה והתחילה ללמד, הסתכלתי עליו מדי פעם לראות אם הוא מסתכל עליי או מנסה לבקש סליחה, אבל לא, זה לא קרה.
השיעור ניגמר והייתי עצבנית, לקחתי את היד של ליז מהר ויצאתי מהכיתה לפני שלמישהו הייתה הזדמנות לדבר איתי.
הלכנו החוצה וישבתי איתה, סיפרתי לה הכל, על כל מה שקרה בלילה של המסיבה. כשסיימתי לדבר היא לא הגיבה,היא הייתה בהלם.(טוב לא מאשימה אותה) אחרי כמה דקות שהיא עיכלה היא התחילה לדבר.
״מה ניראה לוו?!?! הבן זונה הזהה, עד עכשיו לא אמרתי לו כלום אבל לעשות את זה לחברה הכי טובה שלי?? חכי דניאל הוא לא יבין מאיפה זה בא לו.״ היא הייתה כולה עצבנית. צחקתי מהתגובה שלה. ״דיי חיים שלי אל תעשי כלום.״ אמרתי.
היא לא הקשיבה לי, ברגע שלירון עבר לידנו עם חברים שלו היא התחילה להתקדם אליו לפני שהספקתי לעצור אותה.
״לירוון בוא לפה עכשיו!!״ היא צעקה.
לירון עשה פרצוף של לא מבין.
״אני רוצה לראות שתעז להתקרב אליה עוד פעם אחת!״
היא צעקה עליו כשהיא כבר הייתה לידו והביאה לו סטירה שהוא לא ישכח בחיים.
כיסיתי את הפה בשתי הידיים מהלם אבל זה הצחיק אותיי.
היא השאירה אותו מאחוריה המום תפסה לי את היד ומשכה אותי חזרה לכיתה.
״משוגעתת את לא נורמאלית.״ אמרתי מופתעת. ״אני רוצה לראות שמישהו יתעסק עם החברה הכי טובה שלי.״
היא אמרה ומשכתי אותה לחיבוק.
ההפסקה כבר עברה וחזרנו לשיעור את לירון כבר לא ראיתי בשיעור וללידור היה הרבה מה לשאול אותי. ״על מה הייתה הסטירה הזאת?״. ״לא יודעת.״ עניתי.
״אני לא מטומטם דניאל.״ הוא אמר.
״לא אמרתי את זה...״ עניתי שוב.
לידור המשיך לדבר אבל לא יכלתי להקשיב לו, הרגשתי שאני משתגעת, כבר לא היה לי אכפת מה הוא חושב ושיגע אותי שלירון לא מדבר איתי.
קמתי, באמצע המשפט של לידור ובאמצע השיעור ויצאתי מהכיתה. לא יכולתי לשבת שם יותר הייתי חייבת לעשות משהו. הלכתי לכיוון השכונה של לידור ולירון. היה לי מבט מטורף בעיניים כל מה שעניין אותי היה להגיע לבית של לירון. מכל מה שקרה הרגשתי את האנדרנלין זורם לי בגוף והתחלתי לרוץ כשראיתי את הבית של לירון. רצתי בלי לשים לב לכלום עד שנתקעתי במשהו ונפלתי על הרצפה. הרמתי את הראש וראיתי את לירון. הוא תפס לי את המותניים ועזר לי לעמוד בחזרה.
״מה חיים שלי כבר התגעגעת אליי?״ הוא שאל בקול הרגיל שלו. מתנשא.
לא ידעתי מה להגיד לו, לא תכננתי בראש כלום והדיבור שלו עיצבן אותי.אז נתתי לו סטירה, והתחרטתי על זה בשניה שעשיתי את זה.״באת עד לבית שלי כדי להביא לי סטירה?״ הוא שאל מבולבל ועצבני בו זמנית. ״לירון.. אני מצטערת.״ אמרתי מופתעת בעצמי מהמעשה שלי ולא היה לי כוח לעמוד יותר. לאט לאט ירדתי עד שישבתי שם על הרצפה ודמעות מילאו את העיניים שלי.
״דניאל.. מה קרה? אם זה בגללי אני מסכים לך להביא לי עוד עשר כאפות.״ הוא אמר וזה גרם לי לצחוק קצת, כשהוא ראה את זה הוא חייך גם הוא. ״לירון אפשר מים?״ שאלתי אחרי שנרגעתי מהבכי.
״בטח חיים שלי חכי פה אני מביא לך.״
״זה בסדר לירון אני יכולה לבוא איתך.״ אמרתי. ״את לא צריכה לקום חכי שניה אני יוצא אלייך.״ הוא המשיך.
הרגשתי כאילו הוא מנסה הכל כדי שאני לא יכנס לבית שלו. קמתי מהרצפה.״אני רוצה לבוא איתך. אמרתי והוא נכנע.
הלכתי אחריו לבית שלו הוא פתח את הדלת ונכנסנו.
הבית היה קצת מבולגן, אבל יש לו 4 אחים לא ציפיתי למשהו אחר. הוא הלך למקרר והוציא לי מים. פתאום ראיתי מישהו יוצא מהחדר, לא, לא מישהו, מישהי.כניראה אמא של לירון היא הייתה ניראת אישה טובה והיא הייתה... קירחת.

אמא של לירון חולת סרטן..