The Secret

פאק.

נקודת המבט של לירון.

קמתי מצלצול של שעון מעורר שאפילו לא היה שלי. אני יהרוג את התאומים האלה יום אחד. טופז הייתה פה אתמול עד שלוש ואני גמור. קמתי מהמיטה לשירותם,  אם כבר קמתי לפחות נראה נוכחות בבית ספר. התארגנתי וישבתי לאכול קורנפלקס עם חלב. בן ואלדר גם אילתרו לעצמם ארוחת בוקר וישבו. 
״איפה היית אתמול אלדר?״. בן שאל אותו תוך כדי לעיסה.
״אצל דניאל״. הוא ענה בלי להרים את הראש מהצלחת.
הרמתי את הראש אליו והרגשתי את העצבים זורמים בגוף שלי. ״איפה?״. שאלתי בקול נמוך. ״חברה שלך ביקשה שאני יבוא״. הוא אמר והסתכל עליי עכשיו.
״שקול מילים אלדר זה לא מצחיק אף אחד״. אמרתי חוזר לקורנפלקס שלי. ״מי צחק?״. הוא אמר.
קמתי בבת אחת והכיסא שלי נפל אחורה מהעוצמה.
אלדר התחיל לצחוק. ״תרגע הלכתי לעזור לאחותה בלימודים״. הוא אמר וכבר הפסיק להתעניין בשיחה, בדיוק ההפך ממני. ״תתרחק ממנה אלדר. שמעת?״ אמרתי בקול מאיים.
״זהו שזה לא אפשרי כל כך״. הוא אמר מרוצה מעצמו וכל הזמן דמיינתי את האגרוף שלי נוחת לו על האף. ״אני צריך לעשות מחויבות אישית, אז אני יהיה איתה 60 שעות״. הוא אמר. ״עם אחותה״. תיקנתי אותו. ״גם״. הוא אמר והמשיך לאכול. לא היה לי כוח אל אלדר ידעתי שהוא בעיקר מנסה לעצבן אותי. אבל הוא באמת היה אצל דניאל אתמול. מה ניראה לה שהיא מזמינה כל גבר שבא לה הביתה?
לקחתי את הקופסת סיגריות ויצאתי מהבית. עישנתי כל הדרך לבית ספר. כשהגעתי כל הרחבה הייתה ריקה והבנתי שזה שיעור. הגעתי לכיתה שלי ופתחתי את הדלת בלי לתקתק. המורה הסתכלה עליי ואמרה לי להיכנס. כוסעמק לא צריך את הרחמים שלה. ממתי היא מכניסה אותי באמצע השעה השלישית.
הלכתי וישבתי במקום שלי, ליד דניאל.
לא הבנתי מה עובר עליה היא הייתה עסוקה בשיעור, בדף, בעט, רק לא הסתכלה או דיברה אליי. אני זה שעצבני בכלל. חיכיתי שהיא תדבר, שתגיד מילה על אלדר, אבל כלום. הפעמון צלצל ודניאל קמה במהירות. היא הסתכלה עליי כמה שניות כאילו היא מחכה. ״לך תמות״. היא אמרה בסוף. היא לקחה את התיק ויצאה מהר מהכיתה.
מהההה?? מה הולך פה אני לא עוקב. זה אמור להיות הפוך. קמתי מהכיסא והלכתי מהר ליציאה. בזווית של העין ראיתי אותה ורצתי אליה. תפסתי לה את היד וסובבתי אותה אליי. ״אל תיגע בי״. היא אמרה. ״מה עובר עלייך דניאל?! אני זה שאמור לכעוס פה, לא את.״. צעקתי. לא אכפת לי שישמעו, מעניין לי את הזין מה הבית ספר הזה חושב.
היא צחקה צחוק מזויף. ״אתה? איזה זכות יש לך לכעוס עליי?!״. היא שאלה בהפתעה.
״אולי בגלל שהיה אצלך אתמול גבר שהוא לא אני״ גם אצלי זה היה ככה, אבל אני וטופז לא עשינו כלום. רק ראינו סרט ודיברנו. לא ראיתי אותה הרבה זמן וגילינו שהרבה השתנה בזמן הזה. ״מה? על מה אתה מדבר לירון?״. היא שאלה.
״שאלדר היה אצלך אתמול. על זה אני מדבר!״. התפרצתי עליה וצעקתי את זה.
״אלדר היה אצלי כי אני מנסה לעזור לאח שלך״. היא אמרה ולקחה את היד שלה ממני. ״אז תפסיק להיות כפוי טובה״.
״אלדר מעניין לי את הזין, ואת יודעת את זה״. אמרתי עצבני.
״כמעט כמוני לא? לפחות אתה עסוק בלשנוא אותו אבל אני לא מספיק חשובה כדי שתזכור אותי אפילו״. היא אמרה בקול חלש.
״ברור שאני זוכר אותך דניאל, מאיפה הבאת את זה בכלל?״. שמתי את הידיים שלי על הלחיים שלה, גורם לה להסתכל אליי. ״אז למה לא שלחת לי הודעה אתמול?״ היא אמרה והעיניים שלה נהיו אדומות.
פאק. אין מצב שזה קורה. איך שכחתי אותה? הייתי כל כך עסוק עם טופז אתמול שדניאל אפילו לא עברה לי בראש. אני בן זונה.
דניאל ראתה שאני מחכה עם התשובה שלי יותר מידיי. היא הורידה את הידיים שלי מהלחיים שלה והלכה ממני. לא רדפתי אחריה. תפסתי את הראש והלכתי לשירותים. כל הערב אתמול היה לי משהו משהו מאחורה במוח, כמו שאתה יודע שאתה צריך לעשות משהו אבל אתה לא זוכר מה. לא תיארתי לעצמי שזה משהו עד כדי כך חשוב. הסתכלתי על עצמי במראה ופתאום הרגשתי רטט מהכיס שלי. הוצאתי את הפלאפון וראיתי הודעה מטופז.
-היה לי כל כך כיף אתמול! אתה לא מבין איך אני שמחה שאנחנו יכולים להיות ידידים, אתה באמת חשוב לי- חייכתי אל המסך כמו ילד מפגר. כשהרמתי את הראש ראיתי את החיוך מהמראה ומחקתי אותו מהר. מה עובר עליי? אני אוהב את דניאל. אני באמת אוהב אותה. שפשפתי את הראש שלי מנסה לחשוב בבהירות, מה שאני לא מצליח לעשות כשטופז בסביבה. לא החזרתי לה הודעה וסגרתי את הפלאפון. ידעתי שלבוא לבית ספר זה רעיון גרוע. פתאום אופיר, ילד שגדול ממני בשנה יצא מהשירותים. ראיתי את הנייר המגולגל שיש לו ביד וישר זיהיתי מהריח. חשיש. ״מאיפה אתה משיג לי כזה?״. שאלתי אותו. לבחור יש טיימינג מצויין.
״בלי בעיה, רק תביא כסף למחר״. הוא אמר.
״שום מחר. אני רוצה עכשיו, תביא את מה שיש לך פה״. אמרתי. הוא נאנח ופתח את התיק שלו. הוא הושיט לי את היד עם כמה ג׳ויינטים ואני הבאתי לו את הכסף. הכנסתי אותם לכיס ויצאתי מהשירותים.

דואגים ללירון?