The Secret

תודה

-נקודת המבט של לירון-

״מאמי תפעיל אני באה״. טופז צעקה לי מהמטבח ואני לחצתי על פליי והסרט התחיל לרוץ. היא נכנסה לחדר עם קערת פופקורן ענקית ביד אחת ובקבוק קולה ביד השניה. בזמן שהיא התמקמה על המיטה אני בהיתי בטלוויזיה, הסרט היה עולם הזמן, דווקא ניראה סרט טוב. היא נשכבה ושמה את הראש שלה על הרגליים שלי,המשכתי לאכול את הפופקורן וראיתי את הסרט. ״אוף אתה לא מתייחס אליי״. היא נאנחה.
״אה?״. היא העירה אותי. ״למה אתה לא מתייחס אליי״. היא חזרה על דבריה. איך היא רוצה שאני אתייחס אליה אנחנו פאקינג רואים סרט. נאנחתי והעברתי את היד שלי בשיער שלה. ״תמשיך״. היא חייכה ועצמה עיניים, כניראה הסרט ממש מעניין אותה. המשכתי לשחק לה בשיער בלי חשק ונעצרתי אחרי כמה שניות. אני נשבע שפעם השיער שלה היה נעים יותר. ״מה קרה?״. היא אמרה בעייפות. התנערתי והעברתי שוב את היד.
נזכרתי זה לא היה השיער שלה, זה היה השיער של דניאל.
אני לא יודע מה יש לי בזמן האחרון, אני לא מפסיק לחשוב עליה. כל דבר שאני עושה מזכיר לי אותה איכשהו. בטח בגלל אלדר המזדיין הזה, שלא ידבר איתי על אקסיות כשהוא עושה את זה בעצמו. כניראה שוב עצרתי כי טופז קמה והסתכלה עליי. ״אתה מוזר״. היא קבעה. ״אסור לראות סרט?״. מילמלתי עצבני. אין לי מושג למה הייתי עצבני בכלל. ״אני מעדיפה לראות משהו אחר״. היא אמרה בתאוותנות ומשכה את שולי החולצה שלה למעלה.  היא המשיכה להסתכל עליי כשהיא רק בחזייה. ״אתה מתכוון לעשות משהו או שאתה משאיר לי את כל העבודה?״. היא חייכה ולא חיכתה לתשובה. הידיים שלה כבר הרימו לי את החולצה וזרקו אותה איפשהו בחדר. היא שמה את רגליה משתי הצדדים של הגוף שלי ונישקה אותי. התהפכתי ככה שהייתי מעליה, נישקתי אותה עוד קצת וחזרתי לשבת. היא הסתכלה עליי בפרצוף כועס. ״אתה צוחק עליי?!״.
״שהסרט יגמר״. אמרתי בלי להרים אליה את המבט.
כל השבוע האחרון אין לי חשק לכלום. אני מרגיש שהסקס איתה מיצה את עצמו, ובתכלס אין לאן להתקדם מפה. חשבתי שאפשר להחזיר את מה שהיה בנינו אבל כניראה שלא. היינו ילדים מפגרים.
היא המשיכה להסתכל עליי מהצד. גילגלתי עיניים וקמתי מהמיטה. פתחתי את הכפתור של הג׳ינס שלי והורדתי אותו ממני במהירות תוך כדי שאני מוציא קונדום מהמגירה. בזווית של העין ראיתי את טופז מחייכת.  מה? אני בכל זאת בן אדם ולראות אותה ככה זה מחרמן. מותר לי להנות מההטבות.

-נקודת המבט של דניאל-
השעון צילצל להפסקה והמורה יצאה מהר מהכיתה. אני באמת חושבת שהיא סובלת כאן יותר ממנו. אני וליז הסתכלנו עליה וצחקנו. פתאום ליז עברה מילידי ועלתה על השולחן שהיה קרוב אלינו. ״היום בערב, ישיבה בבית שלי, כולם מוזמנים!! השתיה עליכם, הולך להיות אש!״. היא צחקה שוב וירדה מהשולחן.
אתמול בערב ליז אמרה לי שבא לה ישיבה ענקית כזאת, לא משנה לה עם מי, רק להשתחרר קצת, כניראה שהיא הוציאה את זה לפועל. בעזרתו של אביב כמובן. אני רצינית, אביב יכול להפוך את זה למקצוע. ״מרים ישיבות, מסיבות, הפקות ומה שלא תרצו, אביב בוכריס״. צחקתי בקול מהמחשבה הזאת.
לפני ששמנו לב הפעמון צלצל כבר להיכנס לכיתות שוב, כולם נאנחו אבל הלכו בלית ברירה.
בסוף היום אני וליז מיהרנו הביתה, אני אמורה להתקלח, להתארגן וללכת אליה לעזור לה לארגן הכל. ״תבטיחי לי שתנסי להינות״. ליז אמרה לי פתאום. ״למה שאני לא אנסה להינות״. שאלתי בבילבול. ״ככה, כי בטח לירון יופיע מתישהו עם טופז הזאת וזאת המסיבה שלי, ואני רוצה שהחברה הכי טובה שלי תהנה״. היא נאנחה. האמת שהיא צודקת, אם לירון יופיע לי איתה מול הפרצוץ ברור שאני לא ישמח יותר, אבל אם זה מפריע לה, אני באמת ינסה כמה שפחות להראות את זה, לא ידעתי שזה משפיע עליה ככה. ״אני מבטיחה שהיום אני עסוקה בלשמוח עם החברה הכי טובה שלי״. חייכתי אליה והיא צחקה. ״אוהבת אותך״. היא שלחה לי נשיקה באוויר ופנתה אל הבית שלה.
כשהגעתי הביתה נכנסתי מהר להתקלח. כשיצאתי לבשתי חצאית רחבה לבנה, וגופייה בצבע שחור וכדי להשלים את המראה שמתי נעלי עקב. מרחתי טיפה אודם ושמתי מסקרה והלכתי במהירות לליז. קפאתי מקור בדרך וקיללתי את עצמי על שלא הבאתי ג׳קט.