The Secret

הפתעה נעימה

הגעתי לבית וטרקתי את הדלת מאחוריי.
עכשיו שאני פה אני מרגישה רע עם זה שלא נשארתי שם עם לירון. עלק חברה.
הרמתי את הפלאפון וחייגתי את המספר שלו. ״הלו״ שמעתי את הקול שלו אומר מהצד השני אחרי כמה צלצולים ולא יכולתי להחזיק יותר את הדמעות.
״לירון? חיים שלי,אתה בסדר?״ אמרתי תוך כדי בכי. ״הייתי מרגיש טוב יותר אם חברה שלי הייתה נשארת איתי״. הוא אמר בקול מתון שלא הצלחתי לפענח. ״אני יודעת חיים שלי אבל לא חשבתי על כלום,אני מצטערת רציתי לעוף משם,כל זה קרה באשמתי״.
״זה לא קרה באשמתך דניאל,תפסיקי עם השטות הזאת כבר״. הוא אמר בקול חסר סבלנות.
״לא. אני לא יכולה לסבול את זה שאתם ככה רק בגללי. כולם יודעים מי אלה ״לירון ולידור״ ואני הרסתי את זה״.
״ידעתי טוב מאוד מה אני עושה תאמיני לי, ואם יש משהו שאלדר צודק בו זה זה. אני לוקח אחריות על המעשים שלי, ידעתי למה זה יגרום עם לידור ועשיתי את זה בכל זאת מה לעשות שלא בחרתי להתאהב בך?״
המילים שלו גרמו לדמעות שלי לזלוג מהר יותר אבל הפעם מהתרגשות. אתם בטוחים שאני מדברת עם לירון? ומה הוא אמר הרגע. שהוא מאוהב בי?
שמעתי אותו צוחק. ״עכשיו תפסיקי לבכות ותפתחי לי את הדלת״.
״מה?״ שאלתי אותו מבולבלת.
״אני יחכה עוד הרבה? תפתחי לי כבר״.
רצתי בהתרגשות את כל הדרך למטה ופתחתי מהר את הדלת. ראיתי אותו עומד מולי,כל הפנים שלו מכוסות בדם והיה לו פנס בעין. המראה שלו גרם לי לצרוח וכיסיתי את הפה בשתי ידיים.
״שמעתי שאת יודעת לטפל בפצועים?..״
הוא אמר וצחקתי ״ בטח אני כבר יכולה להחליף את ביקור רופא״. אמרתי.
״זה לא כזה גרוע כמו שזה ניראה״ הוא אמר מנסה לעודד אותי תוך כדי שהוא נכנס לבית. התנפלתי עליו בחיבוק, והתחלתי לנשק אותו בפה תוך כדי שאני מצטערת שעזבתי. עזבתי את הפה שלו ועברתי לנשק אותי בפנים.
״אהה״. שמעתי אותו נאנח. התרחקתי ממנו מהר והסתכלתי עליו מודאגת. ״אתה בסדר?״.
״כן חיים שלי רק תיהי עדינה איתי עד שזה יעבור״ הוא אמר וקרץ לי. איך הוא יכול לגרום למשפט יפה להישמע גס?!
״בוא איתי״ תפסתי לו את היד תוך כדי שאני מגלגלת עיניים. לקחתי אותו לחדר שלי והוא ישב על המיטה. ״חכה פה עד שאני יחזור״. רצתי למטה מביאה איתי כל מה שחשבתי שיכול לעזור. אלכוהול לחיטוי,צמר גפן,משחה, מגבת וקערה עם מים.
חזרתי לחדר ומצאתי את לירון יושב בדיוק איפה שהשארתי אותו. פעם ראשונה שהוא עושה מה שאומרים לו. סוף סוף. ישבתי לידו ונתתי לו להחזיק בשבילי את הקערה. טבלתי את המגבת. ״זה יכאב קצת,אל תזוז״. הוא הנהן לי עם הראש ובזוית של הפה שלו היה חיוך הוא הסתכל לי בעיניים. לא יודעת למה אבל זה הביך אותי. העברתי את המגבת הרטובה על הפנים שלו וזה גרם לשרירים שלו להימתח. טבלתי את המגבת שוב בקערה וזה גרם למים להחליף צבע לאדום. סחטתי ושוב ניקיתי את הפנים שלו. סיימתי והתחלתי לחטא לו את החתכים.
״זהו״ הוא אמר והניח את הקערה בצד.
״מה אתה עושה? עוד לא סיימתי.״ אמרתי בהפתעה.
״סיימת״ הוא קבע.
הוא קירב אותי אליו והסתכל עליי. הוא התקרב לנשק אותי ואני בתגובה התקרבתי גם. הוא התרחק קצת. ״אל תזוזי״. לא הבנתי למה. אולי כואב לו. לא התווכחתי.
הוא התקרב שוב ונישק אותי. הרמתי את הידיים וכרכתי אותם מסביבו. הוא לקח אותי מהמתניים והעביר אותי לשכיבה ככה שהוא מעליי. הוא לקח לי את הידיים והחזיק לי אותם למעלה מהמפרקים. ״אמרתי אל תזוזי״. הוא חזר לנשק אותי,הפעם חזק יותר. הידיים התחילו לכאוב לי,רציתי שהוא ישחרר אותי. ״לירון?״ אמרתי לו אבל הוא התעלם והמשיך לנשק אותי. נתתי לו להמשיך לנשק אותי בתקווה שהוא יעזוב. ״חיים שלי כואבת לי היד״.
״שש.. את מפריעה לי״. הוא אמר וחזר שוב לנשק אותי.
״לירון!שחרר לי את היד יהיה לי נמק״. אמרתי בנואשות בגלל שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, אני לא מזיזה לו את הציפורן.
לירון הפסיק לנשק אותי הסתכל הצידה ונשף. הוא בהה כמה רגעים באוויר ואז קם ממני.
״בת דודה שלי מתחתנת עוד יומיים״ הוא המשיך לדבר כאילו לא קרה כלום. ״את באה איתי״. הסתכלתי עליו עומד ליד השידה שלי מהמיטה וחייכתי.
״לא בטוח,אני צריכה לראות שאמא שלי לא תיכננה כלום״. אמרתי לו וגם אני התבאסתי.
״טוב, תודיעי לי״. הוא נתן לי נשיקה. ״לילה טוב״ הוא לחש לי ויצא מהדלת.
מה שגרם לי להתבאס שהרחקתי אותו ממני. רציתי שישאר.
״לילה טוב..״
תכף אנחנו מגיעים לפרקים שלדעתי יותר מעניינים ומסובכים:)