The Secret

לירון

לידור השפיל מבט וראיתי שלא היה לו נוח לדבר על זה.
פתאום שמעתי את הקול של לירון מאחורי. "זה בסדר אחי מה אתה שותק" הוא אמר והפנה אליי את המבט.
הוא המשיך. ״אחים שלי היו מרביצים לי...יותר נכון מפוצצים אותי מכות ככה למדתי להרביץ. זה לא כזה סיפור,עכשיו אנחנו סבבה ואני לוקח את כולם במכות.״
השפלתי את המבט הייתי מובכת ברמות ולא ידעתי מה להגיד. כל כך התביישתי ששפטתי אותו לפני, לא הבנתי איך הוא יכול להגיד את זה ככה בלי רגש..
לירון ראה את המבוכה על הפנים שלי.
״טוב עכשיו שאת יודעת יש לנו שיעור להגיע אליו״ הוא אמר בניסיון להעביר נושא.
הוא סימן לנו עם הידיים להתקדם וקרץ לנו.
הוא חיכה עד שאני ולידור נחיל ללכת והתקדמנו לכיתה. הסתובבתי ללירון עם הראש ואמרתי לו עם השפתיים בלי קול "אני מצטערת" והוא החזיר לי פרצוף שאומר "הכל בסדר" הסתובבתי חזרה ונכנסנו לכיתה.
חיכיתי כבר נואשות שהיום ייגמר. אחרי בית ספר אני וליז הולכות לקנות בגדים למסיבה!
לאט לאט היום עבר לו וכבר הגיע השיעור האחרון ישבתי ליד ליז ותכננו את היום שלנו-נקנה בגדים נאכל ואז נחזור הביתה כי אביב בא אליה.
ישר כשהשיעור הסתיים אני וליז יצאנו מהר מהכיתה והתקדמנו לתחנת אוטובוס, כשהאוטובוס הגיע ליז עלתה ראשונה ואני אחריה. מהזווית של העין ראיתי מישהו רץ, הסתובבתי וראיתי שהוא מנסה להגיע לאוטובוס אז נישארתי במדרגה של האוטובוס כדי שהוא לא יילך. אתם מכירים נהגי אוטובוס.
״מה יש לך דניאל בואי״ לליז הייתה מלפני ולא הבינה למה התעכבתי. ראיתי שהילד קרוב מספיק את עליתי לאוטובוס שילמתי לנהג וישבתי ליד ליז. הילד עלה לאוטובוס ואני לא אשקר הוא היה ניראה טוב. הוא התחיל להתקדם באוטובוס לכיוון המושבים.
״תודה אני חייב לך על זה״ הוא עצר לידינו ודיבר אליי. ״בכיף תבוא כל יום״ אמרתי לו וחייכתי. ״אלדר נעים להכיר״ הוא אמר לי.
הוא היה ישיר שזה הצחיק אותי.
״היי אני דניאל״ אמרתי לו חזרה.
״ואת גם תפוסה.״ ליז אמרה בהתגוננות.
״ישירה את. טוב יאלה ביי דניאל שמחתי להכיר.״ אלדר אמר הולך לשבת מאחורה יותר באוטובוס.
״מה פספסתי?״ ליד שאלה שאלדר יצא מטווח שמיעה.
״סתם הוא לא היה מספיק לאוטובוס אז נישארתי על המדרגה.״ אמרתי לה בתקווה שהיא תרגע.
״אההה אז למה לא אמרת חשבתי סתם זרמת איתו.״ היא אמרה ויכולתי לראות שהיא באמת נרגעה.
״מה את דואגת״אמרתי.
הגענו לקניון וישר התחלנו להיכנס לחנויות. לא רצינו לבזבז זמן. ליז נידלקה על משהו וניכנסה למדוד היא יצאה מהתא הלבשה עם חולצת בטן (לא מוגזמת מידיי) וג'ינס בהיר שהיה צמוד. היא נעלה סתם נעל עקב מהחנות כדי לראות איך זה יהיה. היא הייתה מהממת. ״וואו״ אמרתי לה חסרת מילים. ״לא יודעת דניאל לא כזה אהבתי״ היא אמרה ועיקמה את הפרצוף.
״לאא את משוגעת אם את לא לוקחת את זה המכות עליי!״ אמרתי לה והתכוונתי לכל מילה. ״טוב טוב אל תתעצבני עליי״ היא צחקה. ״יופי״. אמרתי וחייכתי חיוך שבע רצון.
הלכנו לקופה וליז שילמה למוכרת. ליז סיימה עם הקניות למסיבה ונישארתי רק אני. אני יותר בעייתית בבגדים מליז. עברנו ליד חנות תכשיטים ופתאום עצרתי. הייתה שם שרשרת שמשכה לי את העין היא הייתה מושלמת והיה לה 3 יהלומים עדינים כאלה.ליז הסתכלה על המבט שלי וניסתה להבין על מה אני מסתכלת. איך שהיא קלטה היא התפוצצה מצחוק.
״יופי ליז תצחקי על החברה המרוששת שלך״ ניסיתי לביים קול רציני אבל חייכתי גם אני. אין לי כסף לקנות תכשיטים מזהב אמיתי ואני לא אוהבת לבקש מההורים שלי כסף בשביל דברים כאלה. אני מרשה לעצמי לקנת רק שיש לי כסף שהרווחתי בעצמי. ״לא נורא חיים שלי זה צחוק הזדהות כשנעבוד בחופש אני יבוא איתך לפה שוב.״ היא אמרה.
צחקנו והתקדמנו לחנות הבאה.
איך שנכנסתי ראיתי שמלה שחורה עם תחרה היה לה שרוולים קצרים והיא הייתה קצרה ברגליים.
נכנסתי לתא מדידה, דווקא אהבתי את איך שהיא ישבה עליי. וליז החמיאה לי עליה אז החלטתי לקנות אותה. דמיינתי איך לידור יגיב שהוא יראה אותי איתה והבטן שלי התמלאה בפרפרים אז מהר ניערתי את המחשבה כי זה גרם לי להתגעגע אליו.
סיימנו עם הקניות להיום אז הלכנו לאכול ותפסנו אוטובוס הבייתה.
״ליז?״. שאלתי כשניזכרתי במשהו. ? ״אה יפה שלי? היא שאלה. ״לא נעים לי מלירון ואיך שכל זה יצא לא התכוונתי. איך יכול להיות שאנחנו מכירות אותו מכיתה ז' ואף פעם לא ידענו את זה?״ שאלתי אותה בדאגה.
״את לא צריכה להרגיש רע, זאת ממש לא אשמתך. את בסך הכל דאגת לו, לא היית אמורה לדעת. וחוץ מזה תחשבי על זה,זה לירון. כל מה שיש לו בראש זה לשחק בבנות, לריב מכות, לעשן ולצחוק. לא יצא לנו לדבר איתו שיחה עמוקה אולי רק לחברים הקרובים שלו כמו אביב ולידור..״ היא המשיכה ואמרה את מה שבאמת חשבה. חשבתי על מה שליז אמרה.. היא צדקה. הוא אף פעם לא דיבר איתנו על המשפחה שלו ולא היינו אצלו בבית או משהו. זה גרם לי להיות סקרנית לגביו.
הגענו לשכונה שלנו אני וליז ניפרדנו בחיבוק וכל אחת הלכה לבית שלה. שהגעתי הביתה הלכתי לחדר הדלקתי את המחשב והתחברתי לפייסבוק.היו לי הודעות ובקשת חברות. ראיתי שהבקשה מאלדר פרץ. כניראה ההוא מהאוטובוס. אישרת אותה וניכנסתי להודעות.
לידור שטרית:
״יפהה שלי אני יודע שלא יצא לנו לדבר היום אבל רציתי לעזוב אותך שתהני מהיום עם ליז ומהקניות שלכם אני יודע שאת אוהבת;) אז לילה טוב ותדברי איתי מחר בבוקר.(עם סימן של לב)
הוא כבר לא היה מחובר והתבאסתי. הייתי מותשת ומתה להתקלח ולא היה לי כוח לשיחת טלפון אז החזרתי לו הודעה למקרה שיתתחבר.
דניאל יונה:
חיים שליי התגעגעתי מלאא אוהבת אותך לילה טוב נדבר מחר :*
התקלחתי כיוונתי את השעון מעורר והלכתי לישון.