The Secret

קח אותי הביתה

אלדר תקתק פעמיים ומישהו פתח לנו את הדלת.
מולנו עמד מישהו בגיל של אלדר שחום,וגבוה הוא לא היה מופתע לראות אותנו. ״אלדר,מה קורה אחי?״ הוא אמר לו והם התחבקו חיבוק של בנים. ״מי זאת?״ הוא עשה עם הראש תנועה שמכוונת אליי. ״דניאל תכירי זה קובי״ הנהנתי אליו והוא הסתכל עליי במבט שהייתי מעדיפה שלא יהיה מכוון אליי. ״ותרגע אה? היא תפוסה״ הוא אמר בקול מזהיר. ״אני לא מתעסק עם תפוסות״ קובי אמר והרים ידיים כמו מישהו חף מפשע. ״בואו תיכנסו״ לא היה לי חשק בכלל להיכנס ובטח שלא להישאר ולשבת איתם. אלדר נכנס וכניראה שקפאתי במקום שלי כי אלדר שם לב. ״מה את דואגת חיים שלי מישהו ינסה להתקרב אלייך והוא מת״ הרמתי אליו מבט עם חיוך והוא קרץ לי. הוא ווידא שאני יכנס לפניו ושתינו הלכנו אחרי קובי למרפסת. ראיתי שם עוד כמה בנים בגיל של אלדר בערך ובנות בגילאים שלהם ופחות. הם עישנו נרגילה ושתו,ככה באמצע היום. הייתי מתה לעוף משם אבל את האמת? לא היה לי מושג איך. נכנסנו למרפסת ואלדר אמר שלום לחברים שלו והציג אותי להם. להפתעתי הוא הציג אותי בתור עצמי ולא בתור ״חברה של אח שלו״. אין לי מושג למה ולא התכוונתי לשאול אותו עכשיו. אלדר הביא לי כיסא וישבתי לידו. עשיתי כאילו אני עסוקה בפלאפון שלי כדי שלא ינסו לדבר איתי. הרמתי את הראש וראיתי שאלדר מוזג לעצמו שתייה. ״מה אתה עושה?!״ שאלתי אותו בעצבים. ״מוזג שתיה?״ הוא אמר לי כאילו אני סתומה וכמה בנות צחקו מהתגובה שלו. שלחתי להם מבט עוקצני וגילגלתי עיניים. ״ומי ינהג בדיוק?״
״מה את דואגת חיים שלי?״ הוא אמר לי בלי תשומת לב, תשומת הלב שלו הייתה מופנית לבחורה שנכנסה לבית, הוא הסתכל עליה כל הדרך עד שהיא נכנסה והוא נכנס אחריה, העדפתי לא לחשוב מה היה מכאן.
״קובי אני צמאה״ אמרתי לו כדי שתהיה לי סיבה ללכת משם.
״אני אביא לך חכי פה״. הוא אמר.
״לא אני מעדיפה להביא לעצמי. רק תגיד לי איפה המטבח״. אמרתי קצת בתוקפנות. 
״אהה טוב״ הוא אמר קצת מופתע. ״איך שנכנסים קחי ימינה.״
״אוקיי תודה״ אמרתי ולפני שהספקתי לסיים את המשפט הייתי כבר בתוך הבית.
הלכתי אל המקרר פתחתי אותו ומזגתי לעצמי מים. אבל מרוב עצבים לא רציתי לשתות אפילו.
״עלק אל תדאגי, בן זונה חרמן״ מילמלתי.
״אני מאמין שזה היה מכוון אליי״ הסתובבתי וראיתי את אלדר בפתח של המטבח.
״אתה רואה פה עוד בן זונה חרמן?! אני לא.״ אמרתי בעצבים.
״למה את מדברת אליי ככה?״ הוא אמר מתגרה ושמתי לב שהוא היה קצת מסטול.
״קח אותי הביתה אלדר״.
״רק אם תבקשי סליחה״ הוא המשיך להתקרב אליי.
״היית מת אם כבר אתה צריך לבקש ממני סליחה, עלק אם מישהו נוגע בך הוא מת היית רואה את זה תוך כדי שאתה מזיין את הבלונדה?״. המשכתי בעצבים.
״אני רואה שיש לך זיכרון קצר, לפני שניה בכית לי בטלפון שאני יבוא לקחת אותך, זה אומר שאת חייבת לי טובה, יכלת לשבת פה שתי דקות בשקט. ורק שתדעי בגללך לא זיינתי אותה, כי לא רציתי להשאיר אותך לבד אז אל תקראי לי בן זונה חרמן הבנת?״ כשהוא סיים את המשפט הוא כבר היה ממש קרוב אליי, אבל ממש.
״כמה מתחשב מצדך אלדר תודה״ אמרתי בקול חמוד כדי לעצבן אותו. דחפתי אותו ממני והתקדמתי לכיוון הדלת.
״לאן את חושבת שאת הולכת?״ הוא תפס לי את היד. ״אתה לא רוצה לקחת אותי הביתה אז אני הולכת לבד.״עניתי לו והשתחררתי מהאיחזה שלו. פתחתי את הדלת ויצאתי מהבית. התקדמתי בשביל מאיפה שבאנו מקודם עם האוטו וניסיתי להבין איפה אני בערך. המשכתי ללכת למרות שלא היה לי מושג איפה אני ופתאום ראיתי רכב מוכר מהזווית של העין. הוא נסע בקצב שלי. אלדר פתח את החלון והסתכל עליי. ״תיכנסי״.
״תחלום״ המשכתי ללכת מקווה שהוא יעזוב אותי. כל כך כעסתי עליו שכבר לא הבנתי מאיפה כל הכעס הזה.
״כניראה זה במשפחה״. אמרתי לו יודעת שהוא יבין למה אני מתכוונת. הקטע הזה שכל הבנות נופלות לרגליים שלהם אם לא הבנתם.
״מסתבר שאת אוהבת את המשפחה שלנו,או לפחות אחד מהם...״ יכול להיות ששמעתי בקול שלו קינאה?
לא יודעת אבל אם כן ניצלתי את זה.
״כן נכון, אני אוהבת רק אחד מהם וזה לא אתה , עכשיו תתן לי לחזור לחבר שלי בשקט״. הוא צחק, אבל ממש צחק.
״תגידי את חושבת שהחרא הזה עובד עלי?! תיכנסי כבר לאוטו דניאל יש לי עוד דברים לעשות חוץ מלרדוף אחרייך.״
״כן כמו לזיין שרמוטות בלונדיניות״ אמרתי בקול חסר הבעה.
״זהו נמאס לי.״ שמעתי אותו אומר.
הוא שם את האוטו בפארקין ויצא. לפני שהבנתי מה קרה הייתי כבר על הכתף שלו. צרחתי וניסיתי להשתרר ממנו, אבל הוא היה חזק כמו גורילה. הוא שם אותי במושב שלידו וסגר את הדלת. ״אני נשבע שאם את מנסה לצאת אני משאיר אותך פה״. הוא דיבר אליי מהחלון שהיה פתוח. היה לי מבט עצבני על הפנים ושילבתי ידיים. לא התכוונתי לצאת כי לא היה לי מושג מה אני עושה אם הוא משאיר אותי כאן לבד. ״יופי״. הוא אמר ונכנס לכיסא שלידי. כל הנסיעה הסתכלתי מחוץ לחלון כדי לא לפגוש את המבט של אלדר, וגם הוא לא ניסה לדבר איתי. הגענו לבית שלהם והוא חנה את האוטו. ראיתי שלירון עומד בחוץ ואיך שהאוטו עצר יצאתי בריצה. קפצתי על לירון ונישקתי אותו חזק. רציתי להעביר לאלדר מסר ברור.
״לא ידעתי שעשיתי לך את זה עד כדי כך״. הוא אמר לי כשהוא עבר לידנו בקול המתנשא שלו...
אוהבת את הקוראות שלי!!