הציוץ - פאנפיק על ליאם

עונה 2 פרק 70

"זה בסדר. אני אדבר איתו אף אחד לא יסרב לפרצוף העצוב שלי כרגע" אמרתי והיא צחקה קצת וניגבה את דמעותיה שוב.

"אני לא רוצה להרגיש איך זה להיות לבד שוב. כל פעם שאני רואה אותו לא משנה איפה אני משתגעת. זה נראה שהוא בסדר אבל אני רואה בעיניים שלו שהוא לא. תודה הארי זה אומר הרבה בשבילי." היא אמרה והנהנתי.

התיישבתי שוב ליד טריס ונאנחתי.
כניראה שאני באמת כל כך שמוק שזה מגיע לי.

"הארי כולם כאן אתה רוצה שאכניס אותם?" אלינור שאלה והנהנתי לא היה לי אכפת שהם יהיו כאן שום דבר לא ישפר את המצב רוח שלי אולי אפשר רק להחמיר אותו.

"היי הארי" כולם אמרו בעדינות כשנכנסו כאילו אני עומד להישבר שהם מדברים כך.
"איך אתה? איך טריס?" נייל שאל.

"מה כבר יכול להשתנות? הכל נשאר אותו חרא" אמרתי ונייל קצת נבהל אני מניח שאני תקפתי אותו זה לא בכוונה אבל אני לא שולט בהתפרצויות שלי עכשיו.

"אני מצטער ששאלתי" נייל אמר בלחש וגלגל עיניים.

אני שונא שהם מדברים אלי כאילו אני מסכן. אבל תמיד לא משנה מה רק אשלי יודעת לדבר אלי אותו דבר לא משנה מה קרה כמה מסכן אני וכמה מרחמים עלי.

"הארי אתה רוצה בגדים להחלפה?" אלינור שאלה בעודה יושבת על זאין. שמתי לב שאלינור השניה כבר לא כאן. אבל לואי כן.
"לא אכפת לי" עניתי

"טוב הארי כשתחליט להתנהג כמו בן אדם ותרצה לאכול ולהחליף בגדים תדבר איתי אל תחשוב שאתה תתנהג אלינו ככה ואני אסבול את זה" אשלי אמרה.
חיכיתי לתגובה שלה.

"אני יודע" אמרתי

"טוב עכשיו כל אחד יספר משהו חיובי שקרה לו כדי שלא ניהיה מצוברחים." ליאם אמר תמיד חיובי אני העדפתי לא להגיב על מנת לא לעצבן את אשלי.

"אוקיי אני אתחיל, אני ואשלי קנינו בית שלנו שממש לא רחוק משל כולנו. אנחנו עדיין נבוא להתנחל אז אל תחשבו שנפתרתם מאיתנו" ליאם אמר וכיווצתי את גבותיי.

"הו כמה נחמד" אמרתי בציניות

"מה זה אמור להביע?" אשלי אמרה

"כלום אני פשוט שמח שכולכם עשיתם סידורים ונהנתם בעוד שאני כאן יושב כל היום עם טריס!" אמרתי בצעקה

"אז הגענו לזה" אשלי אמרה בעצבים
"אני כל כל מצטער שאני מפריע לכם באמת" אמרתי עדיין בציניות ובכעס.

ואז זאין קם.
"היי הארי מה אתה חושב שאנחנו נעצור את החיים שלנו בגלל שאתה החלטת לשבת כאן ולהתמסכן?! ממש לא!" הוא צעק ואלינור ניסתה להושיב אותו

אני לא הגבתי מנסה להרגע.
"אז אתה יודע מה אני ואלינור מתחתנים זה מספיק שמח בשביל לשפר לך את המצב רוח?!" זאין צעק שוב ואלינור שתקה שמה יד על מצחה ורק עכשיו שמתי לב לטבעת על ידה. כולם הסתכלו עליהם בהלם.

קמתי מהכיסא שלי וחייכתי
"כל הכבוד לכם, באמת כל הכבוד! חברים לתפארת מדינת אנגליה.

אני מצטער כל כך שאני מפריע להמשך החיים שלכם. אתם יודעין מה אתם יכולים להזדיין לי מהפרצוף ולעוף מפה!" אמרתי
וכולם הסתכלו עלי בעצבים.

"הארי זה ממש לא הגיוני שאתה מתפרץ עלינו בגלל זה. תחשוב מי יצא כאן לא בסדר בכלל!" ג'סטין אמרה ונייל חיזק אותה.

"בואו נחשוב רגע"אמרתי והתקרבתי אליהם.

"הו הכל בגלל החברה הדפוקה של לואי!" צעקתי ולואי יצא מהשלווה שלו וקם ממקומו.

"שלא תעז לדבר על אלינור! אין לך מושג מה עברנו!" לואי צעק.

"כן כן אני יודע הפלה שמפלה" צעקתי והפעם המבטים הופנו ללואי

"מה?!" נייל צעק ולואי השפיל את ראשו.
"היית חייב לספר נכון?! היא לא רצתה שאף אחד ידע!" לואי אמר

"כן רואים איך אכפת לך ממנה שהיא יושבת בכלל בחוץ!" צעקתי והוא התקדם ביחד עם אגרופו שפגש את פני והפיל אותי

"היי תעצרו!" אשלי צעקה אבל לא היה אכפת לי לואי המשיך להרביץ לי והחזרתי לו יותר חזק. כולם צעקו מסביבנו

"הארי די!" אשלי צעקה והרימה את ידי ובטעות האגרוף שלי פגש את השפה שלה במקום את של לואי.

"אני מצטער!" צעקתי והיא התחילה לבכות אני לא מאשים אותה זה היה חזק.

"הארי למה הפאקינג מכה האת חתיחת מטומטם!!" ליאם אמר והצתרף למכות וזאין אחריו מנסה למשוך אותו משם.

"תפסיקו!" צעקה נשמעה מאחורינו.
"זאת הייתה דוקטור גריי שבאה לביקור חולים בדיוק בשעה שתיים.

"תעצרו או שאני קוראת לאבטחה! אתם לא יכולים להתנהג ככה! יש מישהי חשובה שצריכה אתכם איתה לא שתריבו! אני ממש לא ציפיתי מאנשים כמוכם להתנהג כך! תתעלו על עצמכם ותתנהגו נורמאלי! המטרה היא שתהיו מאוחדים לא שתתפרקו לה מול העיניים!" היא צעקה משתיקה את כולנו ויוצאת מהחדר.
נפלתי על הרצפה ובכיתי.