מה שהיה

פרק 17

אופק שותק מצידו השני של הקו ״אני עייפה,״ אני רומזת בכעס, לא היה לי כוח לשיחה הזאת שבכל מקרה גרמה לעצבים לבעבע בי ״לילה טוב.״ אופק מנתק את השיחה גם הוא בנימה עצבנית.

הפלאפון שלי מהבהב ואני ממה את להסתכל ממי נשלחה ההודעה ׳מחר את בבית נכון?׳ זה עומר.
׳בערב? כן.׳ אני עונה במהירות, ׳יופי׳ אני מביטה בבלבול על המסך, ממתי אכפת לעומר איפה אני בארוחת שישי בערב?
׳מה קרה?׳ אני כותבת בסקרנות ׳תראי מחר.׳ הוא חותם אל השיחה ביננו, זה חסר טעם, עומר עקשן בדיוק כמוני.

׳אני בבית׳ חיוך קטנטן ובלתי נשלט עולה על שפתיי, אני נשענת על המיטה ומרגישה משהו מציק בכיס מכנסי הג'ינס שלי, אני מכניסה את ידי אליהם ושולפת את כרטיס הביקור שביקש ממני תום לשמור.

׳כרטיס הביקור אצלי׳ אני מקלידה במהירות, ׳תשמרי אותו׳ מבקש, אני מחייכת ומניחה אותו על השולחן שלי ׳לילה טוב׳ אני כותבת ומצפה להודעה הבאה שלו.
*
״שבת שלום,״ שמעתי את קולו של עומר, בצעדים מהירים התקדמתי אל הדלת, ״היי קטנה.״ הוא חייך אליי שומט את תיק הצבא שלו ארצה, כרכתי את ידיי סביבו באהבה, עומר הצמיד את ראשי לחזהו ונשק לראשי.

״היי,״ יותם כחכח בגרונו, התנתקתי מהחיבוק המרגש עם עומר ונעמדתי לצידו בחוסר נעימות, ״שלום.״ עומר ענה בקור ועקף את יותם אל עבר המקלחת, שתקתי גם אני עומדת מול יותם שדחף את
ידיו אל כיסי הג'ינס שלו.

״עיליי!״ צעקתו של עומר הצילה אותי מהסיטואציה המביכה, מיהרתי לרוץ אל חדרו ״תערכי את השולחן היום לחמישה.״ ביקש, ״למה?״ שאלתי לא מבינה ״את רוצה לחפור או שאת עושה את זה?״ שאל זורק עליי את הגרביים המסריחים שלו ״יש לך מישהי עומריקו?״ שאלתי בהתרגשות.

״טוסי מפה כבר נו.״ אמר בחוסר סבלנות, הוא דחף אותי והלך בצעדים מאיימים אל עבר המקלחת, אני לא מאמינה שליצור הזה יש חברה.

התחלתי בלפרוס מפה לבנה, ערכתי את השולחן והנחתי צלחות למנה העיקרית ומעליהן צלחות לדגים, הנחתי כוסות וסכום ואת החלה עטפתי בבד המיוחד שהבאתי מהבית הקודם.

מילאתי כוס קידוש ביין תירוש והנחתי שתי כיפות לצד שתי צלחות עבור יותם ועומר.

״למי ערכת עוד צלחת?״ שאל יותם כשהציץ מהבישולים במטבח של שישי, ״עומר מביא מישהי.״ עניתי בחוסר עניין ״עומר? מביא מישהי?״ שאל המום, הנהנתי באיטיות.

מה לעשות שזה מפתיע שהילד הטרוריסט הזה שיצא עם יותר ביות
מאשר עשה שיעורי בית מביא מישהי הביתה.
*
״מה?״ שאלתי בתסכול, הוא הפריע לי בשינה ממש טובה.
״תתארגני, אנחנו רוצים להתחיל לאכול.״ יותם סגר אחריו את הדלת, נאנחתי קוברת את פניי חזרה בכרית הנוצות שלי.

למה לקום מהמיטה זה כל כל קשה?

לקחתי מגבת ופיג׳מה ביתית, בנוסף שלפתי חזייה ותחתונים וברגליים שמאליות פסעתי למקלחת.