״הלו?״ עניתי בעייפות ״הערתי אותך?״ ים נשמעה משועשעת ״לא, בדיוק עשיתי סמים.״ אמרתי מתיישבת על המיטה.
הבטתי דרך החלון וראיתי שכבר עומד להחשיך, השנצתי טוב.
״את רוצה לבוא לספיר? גם לינוי באה.״ שאלה, התמתחתי מזיזה לרגע את הפלאפון מהאוזן ובודקת מה השעה ״טוב, מתי?״ אני אחזור מספיר ואעשה את השיעורים במתמטיקה.
״אני אגיד לך שאני בחוץ ונלך ביחד, תהיי מוכנה.״ ביקשה ״רגע רק קמתי, אני בחיים לא-״ ים ניתקה את הפלאפון, נאנחתי קמה בעצלתיים מהמיטה הנוחה שלי.
צחצחתי את השיניים כי בכל זאת ישנתי כמה שעות טובות, סירקתי את השיער שהתבלגן לגמרי ולבשתי שוב את מכנסי הג'ינס מהבית ספר, הוספתי טי שרט לבנה וצמודה שישבה על הגוף ונעלתי את הוואנס הקלאסיות שלי.
״לאן?״ יותם שאל כשאספתי את תיק הצד שלי ״חברה,״ עניתי פותחת את הדלת ״אל תחזרי מאוחר.״ ביקש ממשיך לצפות בטלוויזיה.
*
״בקיצור אין לך כל כך הרבה ברירות, מקסימום אל תורידי את זה החולצה.״ אמרה לינוי בעייפות ״ממתי עושים מסיבת בריכה באמצע אוקטובר?״ שאלתי בכעס.
״תפסיקי, יש לך גוף מהמם את לא צריכה להתייבש ללכת עם בגד ים.״ ים מלמלה מתעסקת בפלאפון שלה ״כן, חוץ מזה שאת באמת לא חייבת להיכנס למים, ורק שיהיה לך מתחת לבגדים.״ ספיר משכה בכתפיה.
״טוב, אתן באות?״ לינוי קמה מהמיטה מכניסה את רגליה אל הכפכפים ״לאן?״ שאלתי לא מבינה ״לגינה.״ אמרה בקלילות, לא כל כך הבנתי מה יש לנו לחפש בגינה, אבל הבעות התנהגו כאילו זה משהו שבדרך כלל הן עושות.
״נראה לי קרה פה משהו.״ אמרתי כשהתקרבנו וראינו סביבנו הרבה נערים ״קרה שיום חמישי היום.״ צחקקה ספיר.
״זה הפך למנהג, יום חמישי בערב בגינה הגדולה.״ הסבירה לינוי מתיישבת על אחד השולחנות, סביבנו ולצידנו ישבו עוד עשרות נערים ובקושי היו מקומות פנויים על ספסלים שולחנות או סתם קרשים שסחבו לאזור.
ים התיישבה לצד לינוי ואני וספיר עמדנו מולן בזמן שדיברנו ביננו.
״הנה חברה שלך, תום!״ צחקוק נערי נשמע בסביבתו, ים הרימה את מבטה והסמיקה, קולות הנערים נשמעו קרובים יותר.
״מה יש לך יקוקסינל?״ עכשיו הנער עמד כבר ממש לידנו והמשיך לצעוק אל מאחורי גבי.
״תאמיני לי חבר שלך אחד המוזרים,״ פנה הנער אל ים שצחקקה בשקט, ״אתה מתחמק ממני?״ מבטה של ים היה נעוץ מעל לראשי.
הסתובבתי מעט רק בשביל להבין שזה תום שעומד ממש מאחורי, הוא אפילו לא הפנה את מבטו אליי ונעמד לצד חברו הטוב.
״לא ראיתי אותך.״ הוא לחש נשען לצד ים, עכשיו הוא היה ממש מולי והוא כבר היה חייב להביט בי, למרות שלהביט בו היה הדבר האחרון שעשיתי.
YOU ARE READING
מה שהיה
Romanceעיליי היא אולי בת עם שם של בן, אבל זה בהחלט תאם את המבנה המשפחתי שלה שהיה מורכב משני אחים גדולים שביום אחד הפכו להורים שלה. עם ארגזים ומזוודות עזבו את עיר מגורים בחמש השנים האחרונות וחזרו אל עיר הולדתם, אותה עזבה עיליי כשהייתה בכיתה ו׳. היא בסך הכל...
