מה שהיה

פרק 19

״יש אצלך משהו ששייך לי.״

הרגשתי את המצית השקופה שלו בכיס החצאית שלי, פלטתי גיחוך והוא לא החזיר לי אחד, התרצנתי בדיוק כמוהו, נעמדתי מולו טוחבת את ידי אל כיס הג'ינס השחור שבחצאית שלי, שלפתי את המצית מגישה לו אותה אך לא נראה כי הוא מתכוון לקחת אותה ממני.

״נו,״ האצתי בו, חיוך קטן נמתח על שפתיו, הבן אדם הזה מטורף.

״אתה יודע מה תום?״ שאלתי מתקרבת אליו, נעמדתי מולו מרימה מעט את ראשי, ״מה?״ לחש בקולו הצרוד, לפתע כל הביטחון שלי עזב אותי ונותרתי מול חזותו המרשימה בחוסר ביטחון.

״אתה רק מחפש סיבות לדבר איתי.״ הטחתי בו מרימה את מבטי אל עיניו הירוקות, הן התכהו מעט.

״זה נכון,״ הודה בביטחון, גורם לי להביט בו קצת מופתעת ״אבל אל תחמיאי לעצמך.״ הוסיף בלחש, ״אתה עושה את זה בשבילי.״ הטתי את ראשי מעט הצידה.

״אפשר את המצית שלי?״ שאל בקור ״לא.״ החזרתי במטרה לעצבן אותו, ״יש לי עוד אלף כאלה,״ אמר בפשטות ״ובכל זאת אתה מתעקש על זאת שאצלי.״ שילבתי את ידיי בפרצוף ניצחון.

לפתע תום הצמיד אותי אל גופו ואחז בפניי, בלעתי את רוקי וכל הביטחון שלי נסק, ברח, נעלם.

תכננתי לצחוק עליו קצת, אבל הקרבה אליו גרמה לי להתערער ושכחתי לרגע מה עשיתי.

״תום מה-״ הוא קטע אותי ״מה קרה? הבטיחון שלך הלך?״ שאל במעט שעשוע, הבטתי בו עדיין חסרת בטחון ״ככה חשבתי.״ לחש, הרגשתי את נשמותיו על שפתיי, הוא ניתק את ידיו ממני ואני זזתי לאחור באיטיות.

החזרתי לו את המצית בחוסר חשק ״תודה,״ אמר בקלילות, שתקתי משלבת את ידיי בניסיון להשרות על עצמי והסביבה את הביטחון שלא ברור לאן נעלם לפני מספר שניות.

״אל תכעסי, אם תרצי אתן לך לשמור לי אותה שוב.״ אמר בשעשוע, אותי זה לא הצחיק.
״דחוף אותה לתחת.״ פלטתי במהירות, ״כבר נמאס לך מאופק?״ המשיך להתגרות בי, נראה כי הוא ממש נהנה מזה.

״דווקא לא.״ החזרתי והוא הנהן בחוסר אמון ״באמת?״ המשיך להסתלבט על חשבוני ״כן באמת!״ כבר ממש כעסתי, תום כשהבין זאת נעץ את מבטו בשלי, מיד התרככתי ללא שליטה ותום גם הוא מתח חיוך קטן ומרוצה.

״זה כיף כמו פעם,״ אמר מרוצה מעצמו, נאנחתי מגלגלת את עיניי ״תודה שזה כבר יותר קשה לעצבן אותי כמו פעם.״ מלמלתי ביובש ״וזה מה שהופך את זה לכיף יותר,״ החזיר ״אני לא צעצוע, תום.״ אמרתי ברצינות ״אני יודע.״ הוא אמר ברצינות גם הוא.

״יופי,״ החזרתי בלחש, תום התקרב אליי שוב והניח נשיקה עדינה לחיי, גורם לי להאדים לגמרי.

״זה לא פייר,״ פלטתי בקושי, תום הביט בי לא מבין ״שאתה עדיין יודע מה לעשות בשביל לרכך אותי בשנייה.״
*
הלשון של אופק חדרה אל פי וטעם מר של אלכוהול כיווץ אותי.
אופק חיכך את אפו בשיערי ולחש באוזניי ״אני אוהב אותך.״ ידעתי שהוא שיכור.