הסופ״ש עובר באיטיות, באותו שישי לא נרדמתי.
לא הפסקתי לחשוב על השיחה עם תום, וכל פעם שנזכרתי במילים שלו ובמגע שלו הבטן שלי כאבה וחיוך של ילדה בת 12 הופיעה, אבל אז נזכרתי בים, בדמעות שלה כשהוא נפרד ממנה ועיניים השבורות שסירב לדבר איתה.
לא דיברנו מאז, אני מניחה שלא היה כל כך על מה.
קצת חיכיתי ליום ראשון, בשביל לראות את תום.
״ממתי את אוהבת ורוד?״ ספיר שאלה כשישבנו על הספסלים בחוץ, ״אני לא, אני אוהבת את הג׳קט.״ קבעתי סוגרת את העליונית שלי עד הסוף.
״אני אוהבת כשאת לובשת טייץ,״ אמרה באגביות, הפנתי אליה מבט שובב מרימה גבה ״תפסיקי לבחון אותי.״ ביקשתי ״אז תפסיקי לבחון את הכניסה.״ דרשה.
״אני לא בוחנת שום כניסה,״ התגוננתי ״עכשיו השאלה למי את מחכה, תום או אופק?״ מלמלה בציניות ״אני לא מספרת לך כלום יותר.״ נאנחתי בזעם.
״מה? זה לא מקל עלייך?״ שאלה בציניות ״מקל?״ שאלתי לא מבינה ״שמישהו קצת צוחק על חיי האהבה המסובכים שלך.״ אמרה גורמת לי לפרוץ בצחוק.
״בוקר טוב למכוערות בנשים.״ לירון התיישב ביננו ״מה קרה לחיי האהבה שלך?״ שאל מביט בי ״הסתבכו מאז שהכרתי אותך.״ חייכתי אליו בציניות ״תודה מותק, אבל אני לא בעניין.״ קרץ לי, סטרתי לבטנו והוא צחק מוחץ אותי אליו.
״את לא חברה של אופק השמיניסט הזה?״ דור שאל באגביות ״לא.״ עניתי ביובש ״חדשות ישנות,״ אמרה ספיר בהתלהבות, ״הופה!״ לירון התלהב מניח את ידו סביבי ״למה יש חדשות מעודכנות?״ שאל בסקרנות.
״כן, אתה ואני לא קיימים גם בחלומות שלך.״ אמרתי דוחפת אותו ממני ״חמודה, הכניסה לחלומות שלי זה רק בבגד ים.״ אמר בילדותיות ״נו? כבר ראית את עיליי בבגד ים,״ אמרה ספיר לא מבינה ״ולפי מה שראיתי..״ מלמל ״תיזהר.״ קטעתי אותו באיום.
לירון צחק ומחץ אותי בחיבוקו ״אני לא נושמת מציק אחד!״ ניסיתי להדוף אותו ממני, בסוף נכנעתי וכרכתי את זרועותיי סביבו גם ״אמרתי לכם שהיא מאוהבת בי.״ לחש לדור וספיר, צבטתי אותו בבטן והוא סוף סוף שיחרר אותי.
צחקתי מהתגובה הפחדנית שלו ובזמן שסידרתי את שיערי שהתבלגן לגמרי, הודות לירון, סובבתי את ראשי במקרה לכיוון הכניסה שהייתה רחוקה ממני, וזוג עיניים ירוקות להן ציפיתי תפסו אותי לגמרי לא מוכנה.
הוא בהה בעיניי כמה שניות וכך גם אני, לא כל כך יודעת אם לחייך, לגשת, להתעלם או פשוט להרים את היד ולנופף במחווה ידידותית.
תום פשוט הסיט את מבטו האדיש ממני בהתעלמות מוחלטת וצעד לכיוון אחר עד שנעלם בין הכיתות.
״איך נגמר איתכם באמת בסוף בשישי?״ לחשה לי ספיר באגביות ״סתם, לא משהו מיוחד.״
*
ספיר ישבה ביני לבין ים, בזמן שלינוי סיפרה על חוויות הבחור שהתמזמזה איתו בשישי.
ΔΙΑΒΑΖΕΙΣ
מה שהיה
Ρομαντικήעיליי היא אולי בת עם שם של בן, אבל זה בהחלט תאם את המבנה המשפחתי שלה שהיה מורכב משני אחים גדולים שביום אחד הפכו להורים שלה. עם ארגזים ומזוודות עזבו את עיר מגורים בחמש השנים האחרונות וחזרו אל עיר הולדתם, אותה עזבה עיליי כשהייתה בכיתה ו׳. היא בסך הכל...
