מה שהיה

פרק 22

״זה תפוס?״ שאלתי חוששת מעט, תום סובב את ראשו וזז מעט הצידה, ירדתי מדרגה אחת והתיישבתי לידו על גרם המדרגות בכניסה לבית של ילדת היום הולדת.

תום שאף מהסיגריה שהייתה בין ידיו ושיחרר את העשן באיטיות, ״מתי הגעת?״ שאלתי, כאילו לא בהיתי בו מהרגע שנכנס.
תום גיחך והפנה את מבטו אליי ״מתי שהסתכלת עליי כשנכנסתי.״ אמר גורם לסומק להציף את לחיי.

״איך אתה יודע שהסתכלתי עליך?״ החזרתי מנסה להביך אותו בחזרה ״נראה כאילו לא היית מאוד מרוכזת בדברים של אופק,״ הוא הסיט את מבטו ממני והמשיך לעשן את הסיגריה שלו בהנאה, מביט קדימה וקצת
מתעלם ממני.

שתקתי, הוא הקליד משהו בפלאפון שלו, כיבה אותו והכניס חזרה לכיס.

תום הניח את הסיגריה בין שפתיו ושלח את ידו קדימה אל הנעל שלי, הוא שרך את השרוכים של הסניקרס הלבנות שלי ושב להחזיק את הסיגריה שלו ולשחרר את העשן הסמיך.

״לא תלמדי לקשור אף פעם, הא?״ שאל בשעשוע ״אני יודעת, פשוט זה תמיד נפרם.״ אני מתלוננת מביטה בשרוכי הנעליים שלי.

״למה אף פעם לא לימדת אותי?״ גיחכתי משלבת את ידיי על מנת שאוכל להתגבר על הקור, ״את בכלל מקשיבה לי מתישהו?״ הוא גיחך בחוסר הומור, מחקתי את חיוכי, תום הסיט את מבטו אליי ואיפר את הסיגריה שלו על המדרגות לפנינו.

״זה בגלל שדיברתי עם אופק?״ אני שואלת ברצינות ״לא.״ הוא עונה בקלילות ושואף מהסיגריה שלו שלעזאזל לא נגמרת.

״אכפת לי ממה שאתה-״ הוא קטע אותי ״זה לא מעניין אותי.״ הוא קטע אותי בגסות, נשכתי את שפתי במבוכה, ״אוקיי.״ נעמדתי על רגליי, ״לאן?״ תום הרים את מבטו אליי, ״אמרת שזה לא מעניין אותך,״ עניתי בקרירות ״שבי.״ הוא פקד עליי מסיט את מבטו חזרה קדימה.

״אל תעשה לי טובה תום.״ אמרתי בארסיות ״לא מעניין אותי מה דעתי על זה,״ הוא אמר, התיישבתי לצידו שוב איפה שישבתי קודם והוא הפנה את מבטו אל עיניי ״מעניין אותי מה דיברתם.״ הוא כיבה את הסיגריה שלו סוף סוף.

״הוא התנצל,״ אמרתי, ותום גיחך בזלזול ״וביקש לחזור למה שהיינו.״ הוספתי, תום הקשיח את מבטו והביט בי בכעס ״מה?״ שאלתי מבוהלת מעט ״הסכמת?״ הוא נזף בי ״לא!״ אמרתי במהירות, מבטו התרכך שוב ואני התרגשתי שהוא התעצבן.

״זה מאחוריי.״ מלמלתי, ״אני שמח,״ לא הייתי בטוחה אם הוא ציני או כנה, אבל העדפתי פשוט לשתוק ולהנות מהקרבה שנוצרה ביננו.

״אפשר לשאול משהו?״ שאלתי בחשש, הוא שתק והפנה את מבטו אליי ואני ראיתי בזה אישור לדבריי ״למה התכוונת שאמרת שאכפת לך ממה שאופק ואני דיברנו ולא מה שאתה חושב על זה?״ שאלתי מסתרבלת במילים שלי.

״זה אומר שאכפת לי ממך, ולא איך אני מרגיש לגבי זה.״ ענה בלחש ״למה?״ שאלתי לא מבינה ״הלוואי והייתי יודע, אולי הייתי מבין למה את לא יוצאת לי מהראש.״
*
״ים ראתה אתכם,״ ספיר לחשה לי כשנכנסתי לתוך הבית יחד עם תום, ״את מי?״ שאלתי לא מבינה, תום נפרד מאיתנו והלך לאבי שישב על אחת הספות, ״אותך ואותו.״ ספיר החוותה עם סנטרה כלפיי תום.