״.. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת״
״אמן.״
התיישבתי לצד עומר, ״בבקשה,״ נועה העבירה לי את היין, לגמתי את כל תכולת הכוס והנחתי אותה בצד השולחן, יותם זרק חתיכת חלה לצלחת של כל אחד מאיתנו לאחר שבירך עליה.
״טוב..״ מלמלה נועה כאפשר כולנו סיימנו לאכול, היא חיפשה אחר ידו של יותם על שולחן האוכל, הם שילבו אצבעות ואני הנחתי את הסכום על הצלחת מתוחה מעט.
״את בהריון?״ עומר תקף, ״לא.״ יותם העביר את ידו על פניו, ״אנחנו רוצים לדבר איתכם על משהו,״ יותם המשיך ״נו אז דברו כבר.״ עומר היה חסר סבלנות.
״כמו שאתם יודעים יותם ואני מתחתנים,״ נועה כחכחה בגרונה ״אתם לא מחכים שתסתיים השנה-״ יותם קטע אותי ״אנחנו מחכים שתסתיים השנה עיליי.״ שתקתי משלבת את ידיי.
״נועה עוברת לגור איתנו, באופן קבוע.״ יותם אמר מעביר את מבטו ביני לבין עומר, שתקתי.
העברתי את מבטי אל עומר שהביט בי גם הוא, לא ידעתי
מה אני חושבת על זה.
אהבתי את נועה, באמת, גם שמחתי שהיא מתחנת עם אחי, פשוט לא התאים לי שהיא תהפוך לאמא שלי עכשיו, ובכלל פתאום היא וגם יותם יתנהגו כמו זוג הורים, ואני ממש לא רוצה.
״תגידו משהו.״ נועה דחקה בי במבטה, ״מה את רוצה להיות
אמא שלנו עכשיו?״ עומר היה הראשון לפוצץ את הסיפור ״חס וחלילה עומר..״ נועה מלמלה, ״אז למה? בשביל מה?״ שאל לא מבין ״אנחנו בני זוג מה זאת אומרת,״ יותם שאל לא מבין.
״כן אבל אנחנו אחים וכרגע אנחנו גרים כאן, לא זכור לי שאחים גדולים חיים עם האישה ושאר האחים כולם יחד.״ אמרתי כשאני מסתבכת מעט בבחירת המילים שלי.
״מה רציתם? שאעצור את החיים שלי מלכת?״ שאל יותם בזלזול, עומר הטיח את אגרופיו על שולחן העץ גורם לי לקפוץ ממקומי ״את מוזמן לעזוב את הבית הזה לדירה של עם חברה שלך, אני ועיליי נסתדר.״ עכשיו גם יותם נעמד מולו ״איך תסתדרו? אתה בצבא מי יטפל בה?״ שאל בכעס, נעמדתי גם אמי מכניסה את ידי בין שני האחים שלי שמרו קרובים למדי.
״אין בעיה אני אעבור לשרת יומיות קרוב לבית, אחזור כל יום, אתה יודע למה? כי לי התא המשפחתי יותר חשוב מדברים אחרים!״ עומר עזב את השולחן.
עצמתי את עיניי בכאב, יותם התיישב חזרה לצד נועה, מזל שעדיין לא הרתחתי מים לתה, כי קינוח לא יהיה פה.
״תניחי את הצלחות עיליי, אני אסדר כאן.״ יותם ביקש כשערמתי את הצלחות יחד, התעלמתי ממנו ופיניתי אותן לכיור, אחריהן גם את הכוסות והסכום.
״אני אשטוף אותם.״ נועה נעמדה מאחורי ״זה בסדר גם ככה לא התכוונתי.״ עניתי ביובש מסתובבת חזרה אל היציאה מהמטבח, שמעתי את ברז המים נפתח וחלפתי מול שולחן שישי שהמפה הלבנה עדיין הייתה פרוסה עליו, יותם ישב שם כשראשו קבור בין ידיו.
YOU ARE READING
מה שהיה
Romanceעיליי היא אולי בת עם שם של בן, אבל זה בהחלט תאם את המבנה המשפחתי שלה שהיה מורכב משני אחים גדולים שביום אחד הפכו להורים שלה. עם ארגזים ומזוודות עזבו את עיר מגורים בחמש השנים האחרונות וחזרו אל עיר הולדתם, אותה עזבה עיליי כשהייתה בכיתה ו׳. היא בסך הכל...
