פרק 28

5.3K 254 31
                                    

״איפה את היית?״ יותם תקף כשנכנסתי הביתה ״חברות.״ שיקרתי סוגרת אחריי את הדלת, ״שמונה בבוקר חברות?״ שאל בחוסר אמון ״קמתי עירנית.״ מלמלתי, זה היה ברור שהוא לא מאמין לי, ובצדק, אני אך פעם לא קמה מוקדם ביום שבת.

״איך היה אתמול ביום הולדת של ספיר?״ שאלה נועה בהתעניינות ״כיף.״ עניתי בקצרה.

היא הרימה לעברי גבה ואני בלעתי את רוקי, ״את באה לעזור לי להכין עוגיות?״ שאלה בנחמדות, הרמתי לעברה גבה הפעם אני.

״לא חייב, רציתי שנדבר שם אבל אם את מתעקשת אפשר גם לדבר עכשיו על זה שהיום נסעת עם-״ קטעתי אותה במהירות ״אוקיי בואי למטבח.״ דחפתי אותה למטבח במהירות.

״מה את רוצה?״ נזפתי בה ״תלמדי שכשיוצאים מהבית בבוקר, לא משאירים עקבות.״ מלמלה משלבת ידיה בחיוך מנצח ״איזה עקבות? על מה את מדברת?״ שאלתי לא מבינה ״אני ערה בשמונה בבוקר, שמעתי שיצאת וראיתי מהחלון גם עם מי.״ היא הסבירה.

נאנחתי בכעס, מה קורה עם החלון והמציצנות בבית הזה?

״היה לו אי וו חשוב ונסעתי לראות אותו, אין ביננו כלום.״ הבטחתי בכעס, ״מבינה?״ וודאתי, היא הנהנ בחוסר אמון ״ואל תגידי כלום לאף אחד, גם לא ליותם, טוב?״ כמעט התחננתי ״נראה,״ מלמלה ״נועה אני נשבעת שאנ-״ התפרצתי ״תירגעי כבר אני לא אספר כלום.״
*
נכנסתי למקלחת, פושטת מעליי את הבגדים שלי.
הדלקתי את זרם המים ומים התחילו למלא את המקלחת, פתאום שמתי לב לשרשרת שעל צווארי, השרשרת של תום.

הוא בטח משתגע מדאגה כלפיה.

׳השרשרת שלך עליי׳ כתבתי במהירות, הוא לא ענה, ואני הורדתי אותה והנחתי על השיש, נכנסתי למקלחת לפני שיגמרו לי המים.

כשיצאתי ציפיתי לראות תגובה מתום, אבל לא קיבלתי אחת כזאת, זאת בסל הכל הייתה ים שכתבה שנבוא אליה הערב.

הטלפון ממנה לא איחר לבוא, ״מה חפרנית?״ עניתי בעייפות ״את באה, נכון?״ שאלה ״לא יודעת, יש לי שיעורים.״ תירצתי ״תעשי אצלי, יאללה בואי נו משעמם לי, אתמול בערב לא עשינו כלום כי חגגתי בצהריים.״ תירצה גם היא.

״בסדר נראה, מתי בכלל?״ שאלתי מבולבלת ״עכשיו, יאללה אבי עוד כמה דקות אוסף אותך תהיי מוכנה, ביי.״ ניתקה במהירות, נאנחתי בזעם ונכנסתי חזרה לחדרי, משאירה את המקלחת מוצפת במים שביל לעצבן קצת את יותם.
*
שיחקתי עם העפרון בפי, ״תפסיקי כבר זה דוחה.״ ספיר דחפה אותי, הפנתי לעברה מבט עצבני וחזרתי לשרבט במחברת שלי, ״מה את עושה?״ אבי נשען קדימה בסקרנות.

״שיעורים בביולוגיה,״ מלמלתי בעייפות, הוא חייך וכרך את זרועו סביב ספיר, ״טוב בואו למטה, הם פה.״ הוא הודיע אחרי שקרא את ההודעה שקיבל.

יצאנו לגינה של ספיר, שגיא כבר התמקם על אחד הכיסאות ולצידו לינוי, מולם ישבה ים ועוד בחור שלא הכרתי.

מה שהיהWhere stories live. Discover now