פרק 11

5.2K 256 19
                                    

עקמתי את פרצופי בבלבול, הרחקתי מעט את הפלאפון מביטה במסך ״אופק?״ שאלתי מתקשה להתעורר ״כן, מה יש לך? הערתי אותך?״ הוא גיחך, צחקקתי גם אני.

״האמת שכן.״ קברתי את ראשי חזרה בכרית הנוחה שלי.
״בואי בואי לפה, אבי אמר גם לספיר לבוא.״ אופק דחק בי, האמת שאני מחבבת אותו, למרות ההערה המוזרה של תום אתמול.

״נראה,״ נאנחתי פוקחת את עיניי באיטיות, קולה של נועה ממטבח הבית הזדחל אל אוזניי, פקחתי את עיניי במידיות, ניתקתי את השיחה נאנחת.

״הלו?״ עניתי לשיחה מספיר, ״זוכרת שאמרת שאם את הולכת לדייט עם אופק אז אני אלך עם אבי? אז עכשיו זאת ההזדמנות, תתארגני והולכים.״ היא קבעה במהירות ״אני מזכירה לך שדייט זה לבד ולא עם עוד מאה אנשים,״ גיחכתי ״בסדר נו,״ היא מלמלה ״יכול להיות שאת פשוט רוצה לראות את זה אבי?״ שאלתי בנימה תחמנית ״לא.״ היא פשוט התכוונה לכן.

״חצי שעה אני אצלך.״ ניתקתי את השיחה, קמתי מהמיטה מתגנבת אל המקלחת בשביל לשטוף פנים מבלי לפגוש בנועה או יותם, לאחר מכן חזרתי לחדר ושלפתי מהארון סקיני שחור גבוה וטי שרט מגניבה של הרולינג סטון.

נעלתי את הסינקרס השחורות שלי ופיזרתי את השיער מהצמה שהיה כלוא בה, התזתי מעט בושם ובדיוק ספיר סימסה לי שהיא מתחת לבית.

בצעדים מהירים חציתי את הסלון שהפריד בין חדרי לדלת הכניסה, ״לאן את הולכת?״ קולו של יותם גרם לי לשמוט את ידית הדלת, נאנחתי מסתובבת אליו בחוסר סבלנות.

״חברים.״ עניתי ״יהיה לך קר עם חולצה קצרה,״ קבע ״זה בסדר.״ התחמקתי ״היי,״ נועה הופיעה מאחורי גבו, חייכתי אליה בצביעות ״את יכולה את הג׳קט ג׳ינס שלי אם באלך.״ נבלה, היא יודעת שאני מתה על הג׳קט ג׳ינס השחור שלה והאמת שהיום הוא מתכתב עם הלוק הסטריטי שלי מעולה.

״אמרתי שלא קר לי,״ בלעתי את רוקי ״ביי.״ יצאתי במהירות מבלי לתת להם הזדמנות להגיב.

״את לבושה יפה,״ ספיר חייכה אליי כשחיבקתי אותה ״מה? הכי פשוט,״ אמרתי מבולבלת ״החולצה ממש מגניבה והסקיני יושב מדהים.״ קבעה בהגזמה ״מי שמדברת על מכנסיים שיושבים מדהים.״ מלמלתי מביטה בטייץ השחור שלבשה.

לספיר היה גוף מושלם, כמו של דוגמניות, היא הייתה רזה וצרה כמו דוגמנית מקטלוג להלבשה חתונה, היה לה ישבן עגול ומהמם והיא הייתה שזופה כאילו עלתה אתמול מברזיל, ולכל זה התבספה רעמת תלתלים מדהימה ועיניים אפורות מלוכסנות.

אבי גם היה חתיך, הוא היה מהגבוהים והרזים שמסתובבים עם כיפה וקיסם עץ בפה באופן קבוע.

״אבי דתי?״ שאלתי לפתע ״לא, הוא סתם ערס.״ ספיר גיחכה ״אני יכולה לשאול אותך משהו?״ היא שאלה פתאום, הרמתי אליה את עיניי מהנהנת בחיוך ״אל תכעסי אבל, אוקיי?״ קצת נבהלתי.

מה שהיהWhere stories live. Discover now