Baby Scars. [Lashton] translated to Hebrew *בהקפאה*

פרק 42

"לא כל הצלקות נמצאות על פני השטח,חלק מהן נמצאות עמוק בתוכנו, ואלו הן הצלקות שחותכות עמוק." - K.M

התכנים עלולים להיות קשים לקריאה לחלק מהאנשים.
•••

לא ידעתי שלהיות לבד יכול להיות כל כך נורא. אחרי שהייתי מוקף באנשים בקביעות, להיות לבד נראה כמו גן עדן עלי האדמות באותו הזמן, אבל עכשיו הייתי נותן הכל רק כדי להיות עם מישהו. קאלום היה מחוץ לעיר עם משפחתו ומייקל לא הרגיש טוב כל השבוע. הייתי הולך לאנשהו עם אבא שלי, אך הוא עדיין לא חזר מנסיעת העסקים שלו. עברו ארבעה ימים. הוא אמור היה לחזור לפני שני לילות.

הייתי מתקשר אליו, אבל לא ידעתי מה מספר הטלפון שלו. מעולם לא באמת הייתי צריך אותו כשהייתי קטן כי לא היה לי טלפון, ועדיין לא ידעתי את מספרו, גם עכשיו.

אבל היותי בודד היתה הקטנה שבבעיותיי. עברו חמישה ימים מאז שדיברתי לאחרונה עם לוק. הוא לא ענה לי. הוא מצייץ, מעלה תמונות באינסטגרם שלו ונכנס לפייסבוק, אבל הוא לא עונה להודעות שלי. בהתחלה חשבתי שהוא כעס עליי, אבל לא - כועס על מה? לא עשיתי דבר. כל שעשיתי היה להעביר את החדשות. גם אם לא הייתי אני שמסר אותן, הוא עדיין היה מגלה איכשהו. נראה כאילו שמאז שהפסקנו לדבר הוא התחיל להיות הרבה יותר פעיל ברשתות החברתיות. בכל יום קיבלתי עוד ציוץ 'בוקר טוב' מטופש בהתראות שלי, בו הוא תייג את רבקה אבל לא אותי. לא שאני מקנא או משהו כזה - לוק שלי, הם סתם מעמידים פנים.

זה שהוא התעלם ממני לא עזר, כי ככל שביליתי יותר זמן לבדי, כך היה לי יותר זמן לחשוב. במקרה שלי, חשיבה יכולה להיות מעולה ולנקות את ראשי, או שהיא יכולה לגרום לי לסיים בדמעות. כי לפעמים אני חושב על משהו אחד, שמוביל בסופו של דבר למשהו אחר. הייתי חושב על האדם שאני הכי אוהב, ואז הייתי מדמיין כמה טוב זה היה יכול להרגיש לקבל קצת שחרור. אבל לא במובן המיני של המילה. הדרך שלי לקבלת שחרור לא טובה בשבילי. אך מאז שחזרתי הביתה, זה כל שאני יכול לחשוב עליו.

לא שמתי לב כמה שמן הייתי עד שחזרתי הביתה. שקלתי את עצמי, וגיליתי שעליתי במשקל בכמעט שבעה קילוגרמים. זה לא דבר שאיתו קל לי להתמודד. אולי אני יכול פשוט להתחיל דיאטה או משהו כזה. אני אוהב את הדיאטה שבה פשוט לא אוכלים דבר. אולי לא מגיע לי לאכול דבר, אולי זו הסיבה שאני לבד.

דמעות נוצרו בעיניי כשהמחשבות שלי החליטו לתקוף אותי שוב. אני לא יודע למה אני לא יכול להיות שמח. אני יודע שהחיים שלי פחות או יותר פינקו אותי, עם מעריצים מדהימים והרבה כסף, אבל לא משנה מה אקבל, אני עדיין לא מצליח להיות שמח. אני מניח שהאמרה נכונה - כסף באמת לא יכול לקנות לך אושר.

נתתי למים החמים לזרום במורד גופי ונשענתי כנגד המרצפות הקרות. אם לוק היה כאן הוא היה- אבל הוא לא, והוא גם לא יהיה. תהיתי איך זה ירגיש לאבד אותו. הוא בדיוק כמו אמא שלי. היא הייתה המקור היחיד של שמחה אמיתית וטבעית. כשאני איתו, אני פשוט לא יכול להיות עצוב. גם אמא שלי היתה כזו.