Baby Scars. [Lashton] translated to Hebrew *בהקפאה*

פרק 23

*לא ערוך*

"העולם תמיד יהיה רק משחק של איזון, שיש בו פחות מה לעשות עם אכזריות, ויותר מה לעשות עם יופי." - S.K

•••

לוק לא הופיע בבית הספר כבר שבוע. ניסיתי להתקשר אליו דרך הטלפונים של מייקל ושל קאלום, אך הוא לא ענה, וכולנו היינו מאוד מודאגים בקשר אליו. הוא אפילו החמיץ חזרת להקה בבית של קאלום. התפתתי ללכת לביתו היום אחרי בית הספר, אך לא עשיתי את זה.

כשהגעתי הביתה ראיתי שאבא שלי לא בבית, לכן רצתי במעלה המדרגות וסידרתי את הדברים שלי. עשיתי את דרכי בזהירות במורד המסדרון ולתוך חדרו. חיפשתי אחר הטלפון שלי כמעט בכל מקום מסביב. פתחתי כל מגירה וכל ארון. אפילו חיפשתי מתחת למיטה. הייתי פשוט חייב לדבר עם לוק.

לאחר מכן נעמדתי מול ארון הבגדים שלו. ערמתי כמה קופסאות אחת על השניה כך שאהיה גבוה מספיק להגיע למדף העליון. גיששתי מסביב עד שלבסוף מצאתי אותו. חייכתי ותחבתי את הטלפון לכיסי. ניסיתי לרדת אך החלקתי וגרמתי לכל הדברים מהמדף העליון ליפול יחד איתי.

נאנחתי והתיישבתי. התחלתי להרים את החפצים הקראיים ולהחזיר אותם למדף, אך עצרתי כשראיתי שרובם היו שייכים לאמי. חייכתי, רואה את כל התמונות הישנות, ולפתע ראיתי את הצמיד שלה. שמתי גם אותו בכיסי. הוא לא ישים לב, הוא אפילו לא מדבר עליה יותר.

הדלקתי את הטלפון שלי, רואה שהיו לי כמה הודעות מלוק. אבל הן לא היו חדשות, הן היו ההודעות שהוא שלח לי בזמן מפגש ההורים - מורים, כשאבא שלי הסתכל על השיחות שלי. היה כתוב:

מלוקי ;): אי חייב לספר לך משהו, אני כל כך מצטער, אני באמת מצטער. אני כזה אידיוט אש... אבל תפגוש אותי ליד הצוק בחצות.

מלוקי ;): אתה מזעיף פנים, אל תעשה את זה, אתה יותר מדי יפה בשביל זה מלאך X

חייכתי, מרגיש דמעות נוצרות בעיניי. הוא יכול להיות בכל מקום עכשיו. לוק לא היה עוזב אותי... נכון שלא? הוא אמר שהוא לעולם לא יעזוב אותי... שאנחנו תמיד נישאר ביחד. הוא... הוא הבטיח לי! חברים לא שוברים הבטחות! ואז שוב, אנחנו לא חברים.

נאנחתי והחזרתי את הטלפון למקום ממנו לקחתי אותו, לא רוצה להסתבך בצרות. הלכתי לחדרי ונשכבתי על מיטתי, מרגיש מותש. אולי אני צריך ללכת לצוק... לא, אני רק אסתבך ביותר צרות ממה שכבר הסתבכתי.