פרק 38

949 127 272
                                    


הפרק מוקדש ל - @coldmoon והסיבות לכך רק ממשיכות. היא קוראת את כל הסיפורים (הנורמליים) שלי, היא מגיבה, מצביעה, מותקית אמיתית ומתפנגרלת איתי על הכל. וואטפד לא נתן לי לתייג אותך ):

"תלמד להעריך את מה שיש לך לפני שהזמן יכריח אותך להעריך את מה שהיה לך." - זאין מאליק.

•••

נקודת המבט של לוק.

•••

התעוררתי והייתי מסובך בתוך השמיכות. קאלום ישן בשקט לצידי ואני נאנחתי, נזכר במה שקרה בלילה שעבר.

הוא לא הפסיק לבכות, וכשמייקל ניסה לגרום לו לישון על הספה כל שהוא עשה היה לבכות את השם שלי. זה היה קורע לב, לכן ישנתי איתו. לא הבנתי כמה שיכור לחלוטין הוא היה. תהיתי אם משהו ממה שהוא אמר היה נכון בכלל.

אבל לפי הדרך בה בכה ונימת קולו יכלתי לראות כמה הוא היה פגוע באמת. זה פגע בי מאוד בגלל שהוא היה החבר הכי טוב שלי ואהבתי אותו - בדרך ידידותית כמובן. ידעתי שהוא נאבק בהבנת המיניות שלו לפני כמה זמן, כשהוא אמר לי שנישק בחור בפעם הראשונה. זה גרם לו להיות מדוכא ולא יכלתי שלא לתהות - למה שהוא יחבב אותי אם אני עם אשטון? הוא ידע שאהבתי את אשטון. אמרתי לו את זה כל הזמן, אין פלא שהוא נעלב כל כך.

הסתכלתי על פניו מוכתמות הדמעות של קאלום, מרגיש דקירת כאב ופגיעה בחזי. דמעות נוצרו בעיניי בגלל שאני יודע איך זה מרגיש, להיות מאוהב במישהו שלעולם לא יוכל לאהוב אותך. עברתי את זה. למזלי אני עם האדם הזה היום, אני אפילו לא יודע איך. בטח יש לי הרבה מזל או משהו כיוון שלא מגיע לי את אשטון. אני פשוט מרגיש רע כי אני יודע שלעולם לא אוכל לאהוב את קאלום. הוא חבר שלי. זה הכל.

דפיקה חלשה על הדלת עוררה אותי מהבהיה המרוכזת בקאלום הישנוני. "ארוחת בוקר." אשטון אמר בשקט.

הנהנתי והוא הלך משם עם חיוך עצוב על פניו למראה קאלום. לאשטון אפילו לא היה אכפת שישנתי עם קאלום לאחר שהוא הודה באהבתו אליי. הוא כל כך נחמד ובכלל לא מגיע לי אותו.

Baby Scars. [Lashton] translated to Hebrew *בהקפאה*Waar verhalen tot leven komen. Ontdek het nu