Baby Scars. [Lashton] translated to Hebrew *בהקפאה*

פרק 35

"האהבה שלנו לא הייתה כמו בסרטים, היא הייתה עצובה, בלתי צפויה, ואמיתית. לא היה לה סוף שמח, אבל למדתי שלסיפורי האהבה הטובים ביותר אין." - K.M

•••

היום היה היום, סוף סוף עמדנו לפגוש את כל הלהקה ולצאת לארוחת ערב.

הם רצו לשמוע איך אנחנו נשמעים בהופעה חיה, אז אנחנו התאמנו כל היום, מוודאים שהכל היה מושלם.

אני לא יודע למה היינו כל כך לחוצים, אני מתכוון, אני יודע שהם כולם מוכשרים בטירוף, אבל כולנו עדיין נמצאים בסביבות אותו הגיל ומאותו בית הספר.

"אתה מוכן?" לוק שאל, דופק על דלת השירותים. קפצתי, מסתכל על ההשתקפות שלי בפעם האחרונה ופותח את הדלת. לוק נראה מעולה, השיער שלו היה מעוצב לבלורית גבוהה והוא לבש חולצה שחורה של נירוונה.

אני לבשתי טי-שירט שחורה בעלת שרוולים ארוכים וג'ינס פשוטים. אבל כל שאר הבנים נראו ממש נחמד. מייקל אפילו צבע את השיער שלו לורוד.

לקחנו את האוטובוס לעיירה קטנה מחוץ ללונדון, בה הבנים שהו. "קאלום תמהר!" לוק קרא, שם את המעיל שלו עליו. כך גם אני עשיתי, לא רצינו לאחר.

לפתע קאלום יצא החוצה, נאבק לקשור את שרוכי נעליו. מייקל וקאלום לא ממש דיברו לאחרונה ואני לא יודע למה.

מייקל רכס את המעיל שלו ואז עזבנו, הולכים לכיוון תחנת האוטובוס.

כשהגענו לשם היה קפוא, ואני שכחתי לקחת את המעיל שלי. הסתכלתי לכיוון לוק והוא צחק עם קאלום ומייקל. זה לא שציפיתי ממנו לעשות דבר שזוגות עושים, או משהו כזה... רק חשבתי שאולי הוא יכיר בעובדה שמתחת לאפס מעלות כאן ואין לי מעיל. אני בטח נשמע כמו כלבה, אבל אני פשוט בודד.

קימטתי את מצחי כשהאוטובוס הגיע וקאלום שילם על הכרטיסים שלנו, בהתחשב בכך שהוא היחיד מאיתנו שיש לו כסף. לא, אין לו עבודה, ההורים שלו פשוט שולחים לו כסף פה ושם כדי להשאיר אותו עומד על רגליו. אבל אז יש גם את מייקל, שהחל לעבוד במקדונלדס, ולגמרי שונא את העבודה שלו.

עליתי על האוטובוס, רואה שרוב המושבים היו מלאים. "לוק שב לידי!" קאלום הפציר, מושך אותו דרך שרוול מעילו. לוק הנהן והתיישב ליד קאלום ואני נאנחתי. הוא אף פעם לא רוצה לשבת לידי יותר. או... לדבר איתי... או להתכרבל.

אבל פשוט התעלמתי מזה רוב הזמן, אפילו כשהוא הפסיק לשלוח לי הודעות של לילה טוב. ועכשיו אנחנו אף פעם לא מחליפים את הסדרי השינה. הוא תמיד עם קאלום ואני תמיד עם מייקל. זה אף פעם לא רק אני ולוק יותר, וזה מתסכל אותי כל כך.