Baby Scars. [Lashton] translated to Hebrew *בהקפאה*

פרק 27 חלק 2

"האהבה שלך כל כך טובה, ואני רוצה להראות לך." - K

•••

נקודת המבט של לוק.

•••

באמת לא רציתי ללכת היום לעבודה, אך הייתי חייב. לא הפסקתי לחשוב איזה אידיוט אני בגלל שעזבתי. אלוהים, בטח ממש פגעתי באש. התפתתי לחזור, אך גם ככה איחרתי בחצי שעה ולא יכולתי להסתכן באיבוד העבודה הזאת.

רצתי במעלה המדרגות וסביב הפינה למשרד של לנה, ונאנחתי לפני שדפקתי על הדלת. "יבוא," היא קראה בנועם. נכנסתי בהיסוס, סוגר את הדלת מאחוריי. "אתה מאחר, למה?" היא שאלה, לא טורחת אפילו להביט בי מאחורי המחשב שלה.

"אני מצטער גבירתי, השלמתי שעות שינ-"

"החבר הקטן שלך בטח הסיח את דעתך נכון? ובכן, אני מציעה שתשים לך שעון מעורר, כמו כל אדם שפוי אחר בבניין הזה. חוץ ממך כמובן, אתה לא מבדיל בין ישר (סטרייט) לעקום." היא צחקה במרירות.

החזקתי את עצמי במעמד הלא נעים הזה, והדבקתי על פניי חיוך מזוייף. "כן, את יכולה לומר את זה."

"מה עשיתם?" היא חקרה, כאילו שהיא יכלה לקרוא את המחשבות המזויינות שלי או משהו.

"כלום," אמרתי במהירות. "אמרתי לך שנרדמתי-" התווכחתי.

"ימאס לך מזה." היא גיחכה.

צימצמתי את עיניי לכיוונה. "מה?" שאלתי, מרים את קולי מעט.

"חדירה של גייז." היא צחקה.

לחיי התלהטו באדום. אני לא מובך, אני כועס. ומובך. שיט, אני אפילו לא יודע מה אני כרגע. "תסלחי לי? על מה את בכלל מדברת?"

"אני רק מציעה לוק," היא אמרה, נעמדת והולכת לכיווני. "אנחנו הנשים, יכולות לעשות דברים יותר טובים בשבילך, אתה פשוט מבולבל." היא חייכה, מסדרת את העניבה שלי. התרחקתי ממנה כמעט במיידיות.

"אני לא מבולבל, אני מאוהב." מילמלתי.

היא לגלגה. "אתה ילד טיפשי, מאוד טיפשי המינגס." היא התגרתה.

גילגלתי את עיניי. "מה אני צריך לעשות היום?" שאלתי, מנסה לשנות את הנושא.

"כלום," היא חייכה. "אני הבוסית שלך ואני רוצה לדעת יותר עליך. איך בכלל הגעת לכאן?"

התיישבתי על הכיסא המעוקל, נשען לאחור. "אני גר כאן כל חיי." שיקרתי. אני לא יכול שמישהו יחפש אחריי. אני לא יכול להיות חשוד, במיוחד אחרי מה שקרה עוד בבית.

"הו באמת? מאיפה אתה?"

"מנצ'סטר." שיקרתי שוב. זה היה המקום הראשון שעלה לראשי.

"מעניין." היא מילמלה, משחקת עם העט שלה. "אבל, יש פגם אחד בשקר הקטן שלך."

"מה?"