פרק 33

1.1K 131 925
                                    


יש חפירה ארוכה בסוף. אבל גם פרק די ארוך. אז תקראו את החפירה בסוף, גם ככה זה בא רק איזו פעם בשבועיים!

"אין דבר כזה אדם מושלם. כולם נפגעים, כולם נשברים, זה מה שגורם לנו להיות אנושיים." - N.R

זה עלול להיות קשה לקריאה לאנשים מסויימים.

•••

חזרות זה דבר נורא כשאתה חולה. אבל הייתי חייב להשתתף כי אנחנו מנגנים בעוד מופע הלילה. המופע הראשון שלנו היה נורא ורק שלושים אנשים הופיעו אליו. אבל עכשיו כשקיבלנו עוד צפיות אני חושב שיותר אנשים יבואו. לא היה לנו הרבה כסף חוץ מקרן הקולג' של קאלום אז היינו חייבים לשכור מערכת תופים. היא הייתה ממש גרועה, אם להיות כן.

התעטשתי בחוזקה ומקל התיפוף שלי נפל על הרצפה. כולם הפסיקו לנגן וצפו בי חוטף מתקפת עיטושים מאחורי מערכת התופים.

"לא לקחת את התרופות שלך?" קאלום שאל, מסתכל עליי. הנהנתי, מחווה להם להמשיך את השיר.

התחלתי לנגן ביחד עם הבנים כשהם שרו כמה שירים חדשים שהם כתבו. בדרך כלל פישלתי בכל פעם שלוק שר את Unpredictable (בלתי צפוי). כשיצאנו הוא אמר לי שהשיר הזה היה מבוסס עליי. בכל פעם כזאת תופפתי על התוף הלא נכון, או שהפלתי את המקלות שלי בסך הכל. הרגשתי רע בשבילם בגלל שהם היו כל כך טובים והגיע להם מתופף טוב יותר ממני.

לא יכלתי שלא לחשוב על האנשים שגרים מעלינו, הם כנראה התחרפנו בגללנו.

"זה טוב בנים. עד עכשיו יש לנו..." מייקל ספר על אצבעותיו, מסתכל למעלה במחשבה. "שבעה שירים כתובים!" הוא חייך בחוצפה.

"שמונה." לוק תיקן, מתיישב על הספה.

"לא... יש את Wherever you are, Gotta get out, Try hard, Unpredictable, Rejects, Out of my limits, ו- The only reason. מה נשאר?" מייקל אמר בסקרנות.

"א-אני כתבתי שיר." לוק מילמל. לוק בדרך כלל לא כותב את השירים. לרוב זה אני וקאלום, אז זה היה די מפתיע.

מייקל צחק. "תנגן אותו בשבילנו." קאלום הניח את הבס שלו וצנח על הספה לצד מייקל. לוק השפיל את מבטו אל הגיטרה שלו בעצבנות.

"אני לא יודע... אתם כנראה תחשבו שזה מטומטם או משהו." לוק אמר, מנסה להסתיר את החיוך שלו.

Baby Scars. [Lashton] translated to Hebrew *בהקפאה*Where stories live. Discover now