♠️רומי♠️

15.6K 837 186
                                    

שניר יצא מהשירותים מחוייך, התכוון למשוך אותי לחיבוק, אך חיוכו נמחק כשראה שהתנגדתי לחיבוק שלו ועטה על פניו הבעה  מבולבלת. כל ההשפעה של החשיש התפוגגה כאילו ולא הייתה מלכתחילה והרגשתי חנק בגרון. הבאתי לו את הנייד בחזרה והוא עדיין לא הבין מדוע אני כזאת מרוחקת.

"מה קרה, רומי?" הוא שאל אותי והביט בי במבט עצבני. עיניו השחורות התכווצו וביקשתי ממנו שיבדוק בנייד שלו, את ההודעה ששלחו לו. הוא עשה כדבריי ולסתותיו התהדקו והוא נאנח והעביר את ידו בשיערו המלא הפחמי.

"אתמול הייתה ישיבה והיא הייתה שם. אני לא אמרתי לה לבוא." הוא הסביר וזאת לא התשובה שרציתי לשמוע.

"מי זאת שניר?" שאלתי אותו והוא החל להתקדם אל עבר המדרגות, אך ידי תפסה בשלו ומשכה אותו אחורה, אלי בחזרה.

"מה יש לך רומי?זאת סתם מישהי שהייתה בעבר. לא משהו רציני, בכלל לא רציני. מישהי שהייתי מעביר איתה עשר דקות והולך." פערתי את עיניי והרגשתי פגועה. למה לה לשלוח הודעה כזאת אם הוא טען שלא היה בינהם כלום?שאלתי את עצמי ודמעה מזורגגת השתחררה ונמרחה על לחיי. הוא הגיב לדמעה ורצה למחוק אותה עם ידו, אך העפתי את ידו ממני ודרשתי תשובה.

"למה שהיא תשלח לך הודעה כזאת?דיברתם אתמול?למה שהיא תשלח לך הודעה אם לא היה בינכם כלום?!" הרמתי את הקול שלי עליו ושנאתי את עצמי על כך שהתנהגתי כמו קנאית ורכושנית, אבל כלום מזה לא היה בסדר מבחינתי. כלום.

"כי היא זונה, זה למה. אל תעשי לי סצינה אם אין סיבה. היא סתם מתגרה בי. את חושבת שאני בוגד בך?" הוא שאל אותי בטון זועם ורציתי להתפוצץ מעצבים ובמקום זאת, רצתי במעלה המדרגות ונכנסתי אל החדר שלו. נשכבתי על המיטה, קברתי את פניי בתוך הכרית הנוחה של שניר שהייתה ספוגה בריח העילאי שלו. הוא נכנס לחדר, טרק אותה מאחוריו והתקדם בצעדים מהירים אל המיטה. הוא התיישב עליה ונעץ בי מבט קשה, הוא לא אהב את הקנאות הזו, אבל כשהוא היה מקנא, זה היה מותר?שאלתי את עצמי, ספוגה בעצבים.

"אל תעשי לי עכשיו קטע של קנאה. זה מחרפן אותי כי אין לך לסיבה עכשיו לחשוב עלי דברים. אני רק שלך, את מבינה אותי?אני מסופק איתך ולא צריך אף אחת. את ממלאה אותי ואני לא צריך נשים מהצד. אני לא כזה, עם כמה שקשה לך להאמין." הוא הסביר לי ברוך, מחק את המבט הקשה מפניו וליטף את פניי באיטיות שהייתה נעימה לי בכל הגוף. מצד אחד היה כל כך טוב לשמוע את המילים האלו, מצד שני עדיין הרגשתי צביטה בלב. לא רציתי שבנות מהעבר שלבטח כל אחת הייתה נראית כמו דוגמנית מבלייזר. כי מי אני הייתי על ידן?

"סליחה, זה פשוט לא היה מובן לי באיזה קטע היא שולחת לגבר שלי הודעה, ועוד כזאת. אתה מבין?כי אם זה היה ההיפך, אני בטוחה שהיית רץ ברחובות כדי לפוצץ לבחור ששלח לי הודעה את הפנים." הוא חייך חיוך קטן ומשך אותי לחיבוק בין זרועותיו הגדולות.

השטן שלא ברא אלוהיםWhere stories live. Discover now