שניר:
"אתה יוצא עם הבת של השוטר." אבי פלט מפיו בזעם מאופק, נעץ בי מבט כהה ולסתותיי התהדקו בחוזקה. המבט שלו היה קר ולא באמת היו לי כוחות להתמודד עם הזיבולי שכל שלו.
"יש לך בעיה עם זה?לא הבנתי." הוא צחקק בחוסר הומור ומיד הפך את הבעתו לרצינית ומאיימת שאת האחרים היה לבטח מקפיא, אך לא התרגשתי ממנו, כבר עברתי את השלב הזה, ממזמן.
"אתה לא חושב שזאת סכנה לכל המשפחה?איפה השכל שלך שניר?ממתי אתה חושב באופן כזה שגוי?" הוא אמר בסערה ואיגרף את ידו על השולחן המשרדי שלו.
"אבא, אל תדבר שטויות. רומי היא ילדה טובה ונאמנה ב100 אחוז. אתה לא זוכר איזה שוטר היה אבא שלה?" אלעד שאל אותו והוא העביר את מבטו אל עברו.
"היא לא יודעת איזה אבא היה לה, איזה, שוטר "לתפארת" הוא היה. היא תמיד הכירה את השוטר הטוב שנלחם על הצדק. היא לא הכירה את הצד המושחת שלו. היא מסוגלת לחטוף סיבוב יום אחד ולהלשין על כולם. גם עליך, שניר."
"שקט!שלא תעז להגיד עליה דברים כאלה, הבנת?!" הכתי על השולחן המזדיין עם אגרופי ואלעד ניסה להושיב אותי בחזרה אל הכיסא, אך העפתי את ידו ממני באגרסיביות והמשכתי להביט לאבי בתוך עיניו המקוללות. לא יכולתי לסבול שמישהו היה מלכלך את השם של רומי, היא הייתה ההפך מכל מה שתיאר ולא הבין עם מי היה לו את העסק.
הוא קם מכיסאו, באיטיות והמשיך עדיין להביט בתוך עיניי עם המבט המאיים הזה והבנתי שהצלחתי לגרום לו להתעצבן. משום מה, אני היחיד שהיה מצליח לעשות את זה כל כך מהר, להוציא אותו משלוותו. יופי, הוא יכול היה ללכת להזדיין. הוא גרם לי לשנוא אותו באופן שלא חשבתי שאי פעם אצליח.
הוא איגרף את ידו בחולצתי וקירב אותי קרוב אליו, מבטנו היה קרוב מאוד. הרגשתי את הגוף שלי מתחיל להשתגע, התחלתי לראות שחור וידעתי שהתחלתי לאבד שליטה.
"פעם אחרונה שאתה מרים עלי את הקול, הבנת?פעם אחרונה שאני אסבול את ההתנהגות המסריחה שנהייתה לך. ממתי הפכת לנקבה?אה?לסמרטוט שלא מכבד הורים. ממתי הפכת לגבר עם רגשות?" הוא פלט את דבריו מתוך שיניים חורקות. אבא היה שונא כשהיה מרגיש שגברים מחליקים לו בין הידיים. הוא היה שונא שמישהו היה יוצא נגדו, במיוחד הבנים שלו.
"תוריד ת'יד." הזהרתי אותו והוא צחקק בזלזול, חשב שאולי לא הייתי מסוגל להגיע למצב שארים עליו ידיים. הוא חשב שהוא עשוי מחרסינה שכולם היו מחוייבים לסגוד לו. אך יכולתי לעשות לו רק דבר אחד וזה לירוק לו על הפנים.
"אמרתי. תוריד. ת'יד." הזהרתי אותו בשנית, פחות מאופק, מתוך שיניים חורקות והוא רק הידק את אגרופו על חולצתי. זה הצליח לעצבן אותי כל כך שדחפתי אותו עם שתי ידיי וכך ידו השתחררה מהחולצה שלי.
