הבטתי בעיניו, הן ירוקות כמו של אביו. חיוכו וצחוקו נשמעו בחדר.
"היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת לג'ייס. חג לו שמח, וזר לו פורח, היום יום הולדת לג'ייס" לחשתי מנשקת את המצח שלו.
היום זה יום הולדתו הראשון של ג'ייס. הוא נולד בריא ושלם. מסתבר שהיו טעויות במחשב והתמזל מזלנו והוא חיי ושלם ללא שום פגם. הארי עובד במשרה מלאה בסוג של חברה, הוא מרוויח טוב כל חודש ובשעות שנוחות לשנינו. אני לא עובדת כי הוא לא רוצה, לטענתו הוא מפחד שמישהו ייקח אותי ממנו.
בשנה וחצי-שנתיים שעברו גיליתי עליו צדדים שלא ציפיתי מעולם. החוש הומור שלו שופע, לא פעם ולא פעמיים שמעתי אותו מדבר עם הבטן שלי שצמחה אט אט בזמן שישנתי.
הוא מפנק אותי ומשתדל להזכיר לי בכל זמן פנוי שנותר לו כמה הוא אוהב אותי ואם כמה שלא סבלתי זוגות כאלו, זה מחמם אותי כל פעם מחדש לדעת שהוא עדיין אוהב אותי.
השתנתי נורא במראה החיצוני שלי, השיער שלי ארך והתחלתי לטפח את עצמי כי.. טוב כי עכשיו לנשים יש זכויות ואין לי משהו אחר לעשות אז התחלתי להתעניין בזה. אבל למרות הכל, המראה הטבעי הוא האהוב עליי. בחיים לא התאפרתי ואני לא מתכוונת להתחיל. גם כשאני אהיה בת 60 עם 4000 קמטים פזורים על פניי.
אני מטפלת בג'ייס כל היום ובזמן הפנוי שלי אני מעסיקה את עצמי בכל מיני תחביבים שונים שאני מפתחת.
בזמן האחרון הדבר היחידי שאני עסוקה בו הוא הטיסה שהארי רוצה לעשות, הוא רוצה לטוס מסביב לעולם בעוד חודש. אני מעולם לא הייתי במטוס ואני לא כל כך סומכת על הדבר המעופף הזה אבל מי אני שאסרב לפאפי פייס שלו? (הערת הכותבת – פרצוף חמוד כזה כמו של כלב)
אז אני מכינה רשימה של ארצות ומדינות שנשמעות מעניינות כדי שנוכל לעצור בהם, הוא ממש מתלהב מכך שזאת הטיסה הראשונה שלי ושלו וכמובן של ג'ייס. הוא ממש מתרגש מכל דבר חדש שג'ייס עושה, מהרגע שיצא מהבטן עד ליומולדת שנה שהוא לא הפסיק לדבר עליו ולהזכיר אותו.
"היי לאב" הוא לחש עוטף אותי עם ידיו הגדולות, מה שהבהיל אותי טיפה כי לא שמתי לב לנוכחות שלו בחדר.
"היי" לחשתי ממשיכה לנדנד את ג'ייס במיטה שלו.
"היי ג'ייס" הוא לחש מחייך לעברו. ג'ייס החזיר לו חיוך עם השן הראשונה שלו והביט בשנינו. "מזל טוב!" הארי קרא מדגדג אותו ואני צחקתי מהפרצוף החמוץ שג'ייס עשה.
"הארי עזוב אותו הוא לא אוהב את זה" לחשתי מחייכת ומביטה בשני הגברים של חיי. ג'ייס והארי סטיילס. הגברים היחידים בחיי.
את העבר כבר שחכתי ואני לא מתכוונת להתעסק בו יותר, הוא עבר וטוב שכך. אני לא ראיתי את ריצ'ארד מאז המקרה האחרון שניסיתי לברוח והוא אנס אותי, ואני מאושרת מזה.
הגוף שלי שלם פרט לכמה צלקות שנשארו למזכרת, כשג'ייס יגדל אני פשוט אגיד שזה מהלידה שלו או שנפלתי כשהייתי צעירה. הוא לא צריך לדעת מה אמא שלו עברה ומי הפסיכופטים שקשורים אליו. אני בת יחידה. אין לי אמא. אין לי אבא. ואם הארי רוצה, שימציא סיפור על עצמו. אני מאומצת.
"אוקיי, אני אעזוב אותו" הוא לחש מתקדם אליי עם חיוך שובב.
"שלא תחשוב על זה אפילו!" צעקתי מצחקקת ויוצאת מהחדר של ג'ייס.
"כבר חשבתי" הוא צחק מדגדג אותי ומצמיד אותי אליו. צחוק מתגלגל לא הפסיק לצאת מפי וכך גם שלו. הוא הוביל אותנו לחדר שלנו והפיל אותי על המיטה. החולצה שלו ירדה בזריזות מגופו החטוב, חושף את שריריו הבולטים וכך גם החולצה שלי. התנשקנו בלהט ותוך שניות כבר שנינו היינו ערומים לגמרי מתחת לשמיכה.
ומכאן? תבינו לבד לאן הסיפור מתקדם.. ;)
זה הפרק האחרון של הסיפוררר קולולולולולולו מקווה שאהבתן את הסיפור, אני ממש אהבתי לכתוב אותו ולעשות כל פעם משהו לא צפוי שהרגיז/שימח אתכן. השבוע או שבוע הבא יעלה פרק לסיפור חדש —> מה שמוביל אותי להודעה הבאה
בגלל שיש לי כמה רעיונות לסיפורים אז אני מספרתי את הסיפורים, כל אחת תבחר מספר ותרשום אותו בתגובות (כל אחת יכולה להצביע פעם אחת) מבלי לדעת איזה סיפור זה ועל מי הוא יהיה, ככה שזה יהיה אקראי לגמרי.
אזזזז תבחרו בתגובות מספר אחד מאלה שמופיעים פה:
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
*מתוך כל ה-7
אחד של הארי
אחד של ליאם
שניים של זאיין
שניים של לואי
אחד של נייל*
תבחרו מספר ואני אבדוק מחר איזה סיפור חדש יעלה ואודיע לכן :))))
אני ממש מקווה שאהבתן את הסיפור ואני אשמח לתגובות על כל הסיפור כולו ועל הפרק הזה בפרט ;)
YOU ARE READING
The Rebel
Fanfictionכאשר נשים הם חפץ, תמיד תהיה אחת שתהיה מורדת. אחת שתעמוד על שלה, ולא תהיה מוכנה לתת לגבר להחליט עבורה. מה קורה כאשר אותה מורדת מוכרחה לעשות דברים בניגוד לרצונה, ובניגוד לכל הערכים עליהם גדלה. האם תצליח למרוד אל מול כולם ולהוכיח לכולם שהגברים לא יותר...
