"מה את מחפשת שם?" הוא שאל לאחר שהרגיע את הסוס.
"משהו" עניתי ביובש קופצת ממנו אל הריצפה. מעדתי מעט וקיבלתי שפשוף בברך אבל זה לא הפריע לי יותר מידי. התקדמתי לעבר השומר שעמד שם.
"הוד מעלתה" הוא אמר משתחווה. הוא היה גבוהה ושיערו היה בלונדיני מחומצן, עיניו היו כחולות כים ושרירים בלטו מפלג גופו העליון.
"משוחרר" אמרתי מביטה בעיניו הכחולות וכמעט שוקעת בהן. "אני רוצה לדעת מי כלואה שם" אמרתי מצביעה על הטירה הגדולה שעמדה במרכז האגם השלו.
"אין באפשרותי לספר לך אלא אם כן זה בהוראת ריצ'ארד השני" הוא אמר מביט אל מאחוריי. חיוך קטן התגנב על פניו. "מה קורה אחי?" הוא אמר נותן כיף ומחבק חיבוק צדדי את הארי.
"הכל מצויין ואיתך?" הארי אמר מביט בו עם חיוכו הכובש. אותו אחד שחשף גומות, אבל לא אותו אחד ביישני כמו בדרך כלל.
יש לו המון חיוכים אם שמים לב, יש את הביישני שהוא מחייך כשמחמיאים לו או שהוא נבוך או שהוא מפחד, יש את החיוך הרגיל שלו, שהוא מחייך כשהוא ליד חברים. יש את החיוך העצוב שלו, זה חיוך שלא מראה גומות אבל הוא מראה המון עצב וכעס. הוא מחייך אותו בדרך כלל כשהוא שבור, ואני יודעת את זה כי זה אותו חיוך שהיה לו כשהוא סיפר על אחותו.
"אתם מכירים?" שאלתי מצביעה עליהם.
"כן, היינו חבורה כזאת בתיכון, עד שפיצלו אותנו. אני ליאם ולואי עברנו למקומות שונים בממלכה והוא וזאיין נשארו יחד" הוא אמר טופח על גבו של הארי.
"אלה היו ימים טובים" הארי מלמל לעצמו.
"בהחלט" הגבר הבלונדיני אמר.
"יש לי אישור מריצ'ארד" אמרתי מביטה בו.
"בכתב?" הוא שאל מביט בי במבט חושד.
צקצקתי מנידה את ראשי לשלילה. "מעניין אותי לדעת איך ריצ' יגיב כשהוא ידע שאחד מהשומרים שלו לא מאמין למילה של אישתו" צקצקתי שוב.
"א.. אני מצטער גברתי אבל אני מעדיף לשאת בעונש מאשר להיענש על אי הפרת פקודה"
"אחי תרגיע, לקחת את התפקיד קשה מידי. אני הייתי לידה כשהוא אישר לה" הארי טפח על גבו.
"אם לא היית חבר טוב שלי בחיים לא הייתי מאמין לך" הוא אמר מגחך. "טוב, רגע אני הולך להביא את המזוודה של המסמכים" הוא אמר נכנס למבנה הקטן שהיה סמוך למקום בו היינו.
"לא היית צריך לעזור לי" אמרתי מביטה בעיניו הירוקות מנסה שלא להיבלע לתוכן.
"את סקרנית לדעת מה הסוד שלו בדיוק כמוני"
צחקתי צחוק חסר הומור והבטתי בו. "אתה שפל. בשביל זה ניסית להתקרב אליי? כדי לדעת מה היה הסוד שלו? וכל מה שהיה בינינו היה משחק? זה מה שזה היה?" הבטתי בו.
"מה שהיה בינינו" הוא חיקה את קולי. "זה הקטע, לא היה בינינו. אם היה, אולי הייתי חושב על סיבה אחרת לעזור לך, אבל כרגע? אין לי" הוא אמר בארסיות.
לסתי התהדקה ואז התקדמתי אל אותו בחור שנכנס למבנה. "אני אוסרת עלייך לתת לו אי פעם את המזוודה הזאת. ריצ'ארד מעולם לא הסכים לנו להיכנס הינה" אמרתי מביטה בו.
"את מדברת שטויות" הארי הופיע מאחוריי.
"תביא לי אישור בכתב שהוא אישר לך" גיחכתי לעברו. "אין לו ולי אישור. מעולם לא היה לעולם לא יהיה. סוד נשאר סוד" אמרתי מביטה בארסיות לעבר הארי. התקדמתי אל הסוס ועליתי עליו כמו שהארי הראה לו קודם לכן.
"מה את עושה?" הוא שאל מתקדם לעברי.
"מה שאני רוצה" אמרתי מתחילה לדהור לכיוון היציאה.
"היי! חכי!" הוא צעק. עצרתי את הסוס והוא מעד ונפל.
"פאק יו בן זונה" אלה היו מילותיי האחרונות לפני שהתחלתי לדהור בחזרה אל הבית. מותירה אחריי שביל אבק.
סליחה שהפרק עלה מאוחר פשוט הכנתי מלא הפתעות לחבר שלי שיש לו עוד רבע שעה יומולדת :'>
אני אשתדל להעלות גם מחר פרק אני מקווה שאני אספיק..
אני אוהבת אתכן מלאמלאמלא וחג שמח ♥
~סליחה שזה באיחור~
ESTÁS LEYENDO
The Rebel
Fanficכאשר נשים הם חפץ, תמיד תהיה אחת שתהיה מורדת. אחת שתעמוד על שלה, ולא תהיה מוכנה לתת לגבר להחליט עבורה. מה קורה כאשר אותה מורדת מוכרחה לעשות דברים בניגוד לרצונה, ובניגוד לכל הערכים עליהם גדלה. האם תצליח למרוד אל מול כולם ולהוכיח לכולם שהגברים לא יותר...
