ישבתי בחדר האוכל. ריצ'ארד לצידי. הסכמתי להצעה ל הארי. אני לא יודעת אם באמת אממש אותה, אבל הסכמתי. ניצוץ האושר שהיה לו בעיניים כשאמרתי כן היה כל כך חמוד. פשוט רציתי לקפוץ עליו באותה השנייה.
חייכתי לעצמי מעצם המחשבה על כך.
"למה את מחייכת?" טונו היה רגוע.
"סתם. האוכל ממש טעים. צריך להביא פרס למי שבישל את זה" לחשתי מחייכת חיוך טיפה יותר גדול.
אם מתעלמים מזה שהמצאתי את זה בשנייה שהוא שאל את השאלה, זה שקר די נחמד. אבל, זה לא ממש שקר כי האוכל באמת היה טעים. הוא הזכיר לי את האוכל של אמא שלי.
"לא מגיעה לה שום פרס" הוא אמר בשיניים חשוקות.
"למה לא?" שאלתי לוקחת את קערת הסלט ומוזגת לעצמי עוד כף.
"כי היא פשוט כלבה בת זונה" הוא אמר וטון קולו נשמע כועס מהרגיל.
"אוקיי" לחשתי וחזרתי לשחק באוכל.
"סקארלט" הוא אמר והפנתי את מבטי אליו. "חשבתי על זה, ואנחנו כבר כמעט חודש נשואים" הוא אמר וחיוך נח על פניו.
אני לא אוהבת את הכיוון אליו הוא מתקדם.
"את לא חושבת שהגיע הזמן שאני אקבל קצת סקס? הרי, אני כל כך שומר על עצמי לא לעשות את המשרתות עם החצאיות מיני בארמון כי אני מחכה רק לך" הוא חייך. "ובמיוחד כי את בתולה ומגיע לך משהו מיוחד בפעם הראשונה" חיוכו גדול ועיניי נפערו.
אני כבר לא בתולה. וויליאם אנס אותי. אני כבר לא בתולה.
איך הוא יגיב? מה הוא יעשה?
"א.." לחשתי והשפלתי את מבטי לצלחת. "אני לא מרגישה עם זה כל כך בנוח כרגע" לחשתי.
הוא גנח בכעס אבל יכולתי לשמוע שהוא ממתן את עצמו. "בסדר. אני אחכה לכך שתהיה מוכנה" הוא לחש. החזרתי לו חיוך קטן והמשכתי לאכול.
מה אני מתכוונת לעשות?
"איפה היית כל היום?" שאלתי בפחד.
"סידורים לגבי הצעות החוק שלנשים יהיו זכויות" הוא משך בכתפיו. הבטתי עמוק בעיניו. הוא משקר. הוא לא עשה דבר. כי מן הסתם, שום דבר עדיין לא השתנה.
"מתי הנשים יקבלו את הזכויות שלהן בפומבי?" שאלתי לוקחת ביס מהפירה שנח על הצלחת שלי"
"אממ" הוא מלמל וחשב לעצמו. "שנה הבאה אני מניח" הוא משך בכתפיו.
"מה?! אבל אמרת שהן יקבלו!" הרמתי את קולי לכמעט צעקה.
"אל תרימי עליי את קולך" הוא לחש בטון ממותן.
"סליחה" לחשתי ונשמתי נשימה עמוקה.
זאת הפעם הראשונה בחיי שאני ביקשתי סליחה.
"לוקח זמן לעשות דברים כאלה, סקארלט. זה לא בבוקר אחד נשים מקבלות זכויות" הוא אמר והמשיך לאכול.
"איזה תהליך יש לך בדיוק לעשות?" שאלתי מנסה למתן את קולי מה שלא כל כך צלח.
"יש תהליך. את לא בהכרח צריכה לדעת עליו, אבל יש" הוא אמר בפה מלא. "עכשיו תשתקי ותאכלי. לא באלי לדבר" הוא הפנה את מבטו לצלחת והמשיך לאכול.
"אני לא רעבה" מלמלתי ושילבתי את ידיי.
"חבל זה בא היישר בא מידיה של קסנדרה." הוא אמר וגיחך. "אם אני לא טועה, כך קוראים לאמא שלך לא?"הוא שאל בשעשוע.
מה אתן חושבות על הפרק???????????
YOU ARE READING
The Rebel
Fanfictionכאשר נשים הם חפץ, תמיד תהיה אחת שתהיה מורדת. אחת שתעמוד על שלה, ולא תהיה מוכנה לתת לגבר להחליט עבורה. מה קורה כאשר אותה מורדת מוכרחה לעשות דברים בניגוד לרצונה, ובניגוד לכל הערכים עליהם גדלה. האם תצליח למרוד אל מול כולם ולהוכיח לכולם שהגברים לא יותר...
