עמדנו בטור, כל הבנות אל מול הבנים. אני לא מאמינה שאני באמת משתתפת בבדיחה הזאת שנקראת "יום הבגרות". אלוהים תעשה לי טובה. כל מי שנמצא פה חרמן מת על יותר מחצי מהבנות שנמצאות לצידי.
"קטרינה הרדון!" הבחור שהיה אחראי על הכדור הענק שבו נמצאים כל הפתקים של הבנות צעק. הבחורה שהייתי לצידי התקדמה והלכה לעברו בראש מושפל.
התור התקדם ועמדתי שם שעות. נשארו עוד כ-100 בנות אני מעריכה, מתוך כל 1900 הבנות שהיו קודם לכן.
בחור בעל שיער מתולתל נעץ בי מבט ולחש לחבר שלו משהו. החבר שלו גלגל עיניים ולחש לו משהו חזרה. הם מוכרים לי מאיפה שהו.
"הבא בתור!" אותו בחור שהיה אחראי על הכדור צעק ואז הבחור המתולתל ניגש והוציא פתק. "סברינה היירון!" הוא צעק ומישהי בעלת שיער בלונדיני ועיניים כחולות גדולות התקדמה לעברו. מבטה היה מורם והיא לבשה את הלבוש הנורמלי שמכריחים אותנו ללבוש במקום הזה. סוודר ארוך משבצות ומעליו אפודה שחורה. גי'נס סקיני באיזה צבע שרוצים, ונעליים לבחירה. אלו בין הדברים היחידים שנותנים לנו באמת לבחור פה.
הבחור בעל השיער השחור התקדם, והוציא פתק. אני יודעת מי זה! זה זאיין מאליק! הוא והארי סטיילס, שני החברים הכי טובים! הם למדו איתי עד לפני חודש.
"סקארלט ג'ונסון!" הבחור בעל הכדור צעק ואני פערתי את עיניי בתדהמה וכך גם הארי וזאיין.
**** חודש וחצי לפני כן ****
~נקודת מבט הארי סטיילס~
"אחי תראה אותה" לחשתי מצביע לעברה.
"אתה חייב להפסיק לדבר עליה ולהתחיל לדבר איתה" הוא גיחך לעצמו.
"ניסיתי! באמת שניסיתי! היא כל הזמן דוחה אותי!" צעקתי בלחישה מתוך ייאוש.
"ממתי אתה מוותר בכזאת קלות על בחורה?" הוא לחש ושעשוע נראה על פניו.
"אני לא. אבל.. ממתי הייתי מאוהב בפעם האחרונה?" לחשתי לעצמי.
"אתה מאוהב?!" הוא לחש בהפתעה מזויפת.
"אל תתחיל" גלגלתי את עיניי והמשכתי להביט בה.
"הודתה שאתה מאוהב בה. זה צעד ראשון ללשכוח אותה" הוא מלמל מביט בה ביחד איתי.
"אני לא רוצה לשכוח אותה" לחשתי מביט בה. שיערה הגלי נח על כתפיה בצורה מרושלת אבל כ"כ מושלמת. עיניה החומות והקטנות היו בצבע דבש. לחייה הסמוקות ושפתיה הקטנות אך מלאות היו כ"כ יפות. היא מסוג הבנות שמעולם לא השקיעה בעצמה וזה מה שבעצם גרם לי להמשך אליה כ"כ.
היא לא שמה על אף אחד. היא סוג של מורדת. היא שמה פס על כולם והולכת בדרך שלה. אבל שנינו יודעים שהתדמית של "הבאד גירל" תיפסק עוד חודש וחצי. כשהיא תצטרך להתחתן עם מישהו. יותר נכון, תוכרח להתחתן איתו.
אני כ"כ מקווה שזה יהיה אני. ככה אני אוכל סוף סוף להניח את שפתיי על שלה ולגרום לה להתאהב בי בדרך שאני התאהבתי בה. ולמרות כל המשטר הקשוח של המלך ריצ'ארד השני, אני אתן לה הרגשה של נסיכה. היא תהיה חופשיה ותעשה כרצונה. לא אחסיר לה דבר ואני אשרת אותה. היא תהיה הנסיכה של הבית שיהיה לנו, והמלכה לילדים שיהיו לנו. אנחנו נהיה משפחה מאושרת. אני בטוח בזה.
"הלו!" זאיין צעק לי באוזן מעביר את ידו למעלה ולמטה כנגד עיניי.
"הא? מה?" לחשתי מתפקס והבטתי בזאיין.
"אתה מזיל ריר והיא בוהה בך בוהה בא כבר רבע שעה. אני די בטוח שהיא חושבת שאתה פדופיל, אבל אם ככה תכננת למשוך את צומת ליבה הצלחת כי היא בדרך הינה." הוא גיחך ואני גלגלתי את עיניי. הרגשתי תפיחה קלה ועדינה על הכתף שלי והסטתי את מבטי. היא עמדה מולי ומבטה היה רציני.
"אפשר לדעת למה אתה בוהה בי?" היא לחשה בקול מעוצבן.
"אה.. אני.. לא.. כאילו.. כן אבל..." גמגמתי מחפש את המילים להסביר אבל היא פשוט גלגלה עיניים.
"פשוט, תפסיק אוקיי? זה מלחיץ." היא מלמלה והסתובבה, מתכוונת ללכת. קפצתי מהדשא עליו ישבתי ותפסתי במפרק ידה מסובב אותה אליי במעט אגרסיביות. עד עכשיו כל הבנות שעשיתי להן את זה, גמרתי איתם במיטה שלוש פעמים באותו הלילה. זה יהיה חלום אם זה יקרה איתה.
היא נבהלה מעט וקפצה מכך שהיינו צמודים זה לזה. ידיה נחו על החזה שלי וידיי הוצמדו למותניים שלה. הבעת פניה הייתה מבוהלת מעט, אך לאחר שהבינה מה קורה היא הזעיפה את פניה וניסתה לדחוף אותי ממנה, מה שכמובן, לא הצליח.
"מה אתה רוצה?" היא דיברה בקול מעוצבן.
"את חמודה כשאת עצבנית" לחשתי מחייך, מראה את הגומה שלי במטרה לרכך את מבטה. וכתגובה היא רק גלגלה את עיניה והביטה בי בשעשוע. "משהו מצחיק?" שאלתי מבולבל.
"כן" צחקוק נפלט מפיה. אפילו הצחוק שלה מושלם.
"מה?" לחשתי מחייך לאור החיוך הקטן שהופיע על פניה.
היא התקרבה אל הלחי שלי, ולרגע אחד הייתי בטוח שאני אקבל נשיקה. היא התקרבה אל האוזן שלי והרגשתי את נשימותיה כנגד האוזן שלי. גופה הקטן היה צמוד על שלי, והיא עמדה על קצות האצבעות שלה מנסה להגיע אליי.
"אני אספר לך, אבל זה סוד" היא לחשה ואני הנהנתי מחכה שהיא תמשיך.
"אל תנסה להרשים אותי, אני לא אחת מהזונות שלך. החיוך הכובש שלך לא יעבוד עליי באד בוי, לך תחפש זונה אחרת לסטוץ ליילי כי אני לא אחת כזאת" היא לחשה ודחפה אותי ממנה. הייתי די מופתע מהישירות שלה אם להגיד את האמת, אבל זה רק מה שהדליק אותי אפילו יותר. "ואל תתקרב אליי שוב, ואל תבהה בי, הבנת?" היא שאלה בזלזול. פתחתי את פי להגיב אבל היא הסתובבה והלכה.
היא לא מבינה שהיא מדליקה אותי יותר בתדמית הקשה להשגה?
מה אתן חושבות על הפרק הראשון???
YOU ARE READING
The Rebel
Fanfictionכאשר נשים הם חפץ, תמיד תהיה אחת שתהיה מורדת. אחת שתעמוד על שלה, ולא תהיה מוכנה לתת לגבר להחליט עבורה. מה קורה כאשר אותה מורדת מוכרחה לעשות דברים בניגוד לרצונה, ובניגוד לכל הערכים עליהם גדלה. האם תצליח למרוד אל מול כולם ולהוכיח לכולם שהגברים לא יותר...
