אני יודעת שלהעלות היום פרק זה לא מכבד בכלל כמו יום השואה, אבל לא רציתי להשאיר אתכן במתח עד הלילה בגלל שאני הולכת עכשיו לבית הקברות, משם למסעדה ואז אני מתארגנת ליום העצמאות ויוצאת. כך שלא יהיה לי זמן להעלות לכן פרק :<
אז מי שמכבדת את היום הזה ומסוגלת להתאפק שתקרא את זה מחר או כשיגמר יום הזיכרון או מחר, ומי שלא מוזמנת לקרוא.
אני ממש ממש ממש מצטערת שהעלאתי היום פרק לאלו שמכבדות את היום, אני יודעת שזה לא מכבד וזה אולי במקום מסוים פוגע כי אנשים ממשיכים ביום הזה כאילו זה כלום, אבל אני רוצה להגיד שזאת לא הייתה הכוונה שלי.
לכל המשפחות השכולות, ולכל הקוראות שיש להם קרוב/קרובת משפחה שנפגעו ביום הזה אני משתתפת בצערכם. ואני מעריצה אתכם שאתם מסוגלים להמשיך לחיות ככה כל יום ויום, כי אני יודעת שאם הייתי במקומכם לא הייתי שורדת. אתן בנות חזקות שמסוגלות להמשיך הלאה ואני לוקחת אתכן כדמות למופת עבורי והלוואי ויהיה לי את היכולות שיש לכן יום אחד.
אוהבת את כולכן, אלי ♥
ישבתי בחדר בוהה בשעון. עוד מעט התוכנית השנייה יוצאת לפעולה. עוד מעט אני אוכל לראות אותו. אני מקווה שאוכל להגיד לו מה אני חושבת. שאני אוכל לפתוח בפניו את הלב שלי. אני מקווה שאני רק אוכל..
ריצ'ארד לא בא אליי יותר מאז הפעם האחרונה. הוא חושב שאני בטראומת חטיפה. והוא מנסה שלא לגעת בי בגלל שאני בת דודה שלו, אני מניחה. עבר שבוע מאז הפעם האחרונה, בשבוע הזה ריצ'ארד ביקש להתגרש כדי לא לעבור על מצוות האל ולקיים גילוי עריות — וכך היה. התגרשנו אתמול והאמת, אין מאושרת ממני.
דפיקה בדלת והיא נפתחה.
"אם דפקת למה נכנסת? ואם הייתי ערומה?" מלמלתי לעברו. כל פעם שולחים מורד אחר להוציא אותי מכאן. אבל לא משנה מה, דניס תמיד אחראי על המצלמות.
"אז הייתי נהנה מהמופע" הוא גיחך ואני גלגלתי את עיניי.
"אם תדבר אליה עוד פעם אחת ככה אני נשבע לך ג'ייסון, אתה תצטער על היום שנולדת!" קול נשמע. עוד פעם הארי?
גלגלתי את עיניי ביותר זלזול ופשוט התקדמתי.
"לאן צריך ללכת?" פניתי אליו. לרדת קומה למרתף. יש פתח שמוציא אותנו ישירות ליער ומשם נצטרך לעשות ריצה עד שלא נראה את הממלכה באופק" הוא אמר מתגנב.
"אוקיי" לחשתי.
"הגענו" הוא לחש ואני הנהנתי. היו מדרגות ענקיות שירדו ולא נראה להם סוף. התחלנו לרדת בזריזות את כולם.
הגענו ללמטה מתנשפים וקצת עייפים, ירדנו קצת יותר מ250 מדרגות.
המקום היה מאובק וישן ונראה שאיש לא היה כאן שנים. "בואי" הוא לחש ואני הלכתי אחריו. הוא הזיז מן שטיח שהיה תלוי על הקיר ופתאום התגלה חור שהיה צר וארוך. הוא לא נראה כי נגמר.
"נצטרך לזחול קצת" הוא לחש ואני הנהנתי. "אני אלך ראשון כי יש פניות ועדיף שאם יקרה משהו שיקרה לי ולא לך. אחרת הארי יהרוג אותי" הוא מלמל את החלק האחרון ואני הנהנתי. הוא נכנס והתקדם טיפה וכך גם אני.
אני לא מאמינה שהארי שלח כל כך הרבה אנשים להציל אותי ולכל אחד מהם נתן פקודות שונות כדי שלא יתחילו איתי. הוא לפעמים כזה חמוד ואכפתי, והוא מתנהג בצורה שבחיים לא חשבתי שאתאהב במישהו כמוהו. הוא סוג של ג'נטלמן כזה.
והדרך שבא הוא מתייחס אליי שונה מהדרך שדמיינתי שהגבר שלי יתייחס אליי. תמיד הייתי בטוחה שאמצא גבר ונהיה מאושרים אבל לא ידעתי בדיוק מה יקרה בינינו ואיך נדבר ונתייחס זה לזו כי.. טוב כי מעולם לא אהבתי מישהו ולא ידעתי איך לאהוב. ועכשיו כשאני יודעת אני מרגישה דביקה ורצון עז להיות לידו בכל רגע שעובר. זאת הרגשה.. כל כך שגויה, אני מניחה. כי מצד אחד הלב אומר שזה לגיטימי וטוב ושזה צריך לקרות, אבל מצד שני המוח אומר להתרחק ולברוח. להיות פמיניסטית כמו קודם ולא לסמוך עליו.
אבל הבעיה שאם אתרחק ממנו אשקע בדיכאון עמוק בגלל שהלב לא מסוגל לחיות ללא החצי השני שלו, ובמקרה הזה, גם אם אני רוצה וגם אם לא, החצי השני הוא הארי. ואני לא מסוגלת להסיר את ההרגשה הזאת שאני חשה כלפיו. הרגשה מוזרה שלא ניתנת להסברה.
בכל רגע שהוא נמצא לידי אני מרגישה תחושה מוזרה ונעימה בבטן שרק מושכת אותי אליו יותר, הידיים שלי הופכות לרטובות מהזיעה בגלל הלחץ לידו, ואני מסמיקה מכל מילה שנייה שלו. אני מרגישה צורך להרשים אותו אבל תמיד יוצא לי ההפך. אני מנסה לא לאהוב אותו אבל זה רק מושך אותי אליו יותר. המילים שהוא אומר והדרך שבא הן מתגלגלות על לשונו ויוצאות דרך שפתיו גורמות לי רק חשק עז יותר לקפוץ עליו בנשיקה מה שלא יקרה כי הכבוד שלי חשוב יותר, או שאני צריכה להגיד אגו?
אני חושבת שקוראים לזה.. מאוהבת?
נכנסנו יותר ויותר לעומק המנהרה. "היי אתם! עיצרו!" נשמעו קולות לאחר מספר דקות. סובבתי את מבטי וראיתי אותם.. אלה השומרים.
ΔΙΑΒΑΖΕΙΣ
The Rebel
Fanfictionכאשר נשים הם חפץ, תמיד תהיה אחת שתהיה מורדת. אחת שתעמוד על שלה, ולא תהיה מוכנה לתת לגבר להחליט עבורה. מה קורה כאשר אותה מורדת מוכרחה לעשות דברים בניגוד לרצונה, ובניגוד לכל הערכים עליהם גדלה. האם תצליח למרוד אל מול כולם ולהוכיח לכולם שהגברים לא יותר...
