"נו ו?" גלגלתי את עיניי באדישות.
"אז את לעולם לא תדעי איך זה מרגיש" הוא הביט בי.
"אני גם לעולם לא ארגיש" עניתי לא מביטה בו. הוא נאנח ופתח את הדלת של האוטו. הלכנו בשביל הגישה לבית של זאיין והארי פתח אותה. זאיין ישב בספה מרטיט את רגלו בעצבנות.
"איפה לעזאזל היית?!" הוא צעק עליי.
"יצאתי לנשום אוויר" משכתי בכתפיי.
"חתיכת זונה! אני אראה לך מה זה לנשום אוויר" הוא צעק מתקדם לעברי. הוא נעמד מולי קרוב כשפניו כועסות. ואני מביטה בו, במבט אדיש שנראה שעצבן אותו אף יותר.
"אתה מנסה להפחיד אותי או משהו?" לחשתי מגלגלת עיניים.
"תפסיקי להתחצף!" הוא צעק והעיף לי סטירה.
"חתיכת בן זונה! לא למדת שלא מרביצים לבנות!" צרחתי עליו חזרה.
"סקארלט, תשקלי מילים הוא שיכור" הארי לחש לעברי.
"לא פאקינג מעניין אותי שהוא שיכור! לא מרביצים לבנות יחתיכת הומו מזדיין!"צעקתי דוחפת אותו ממני. הוא עף טיפה אחורה מההפתעה של הדחיפה ומבטו הפך לכועס אף יותר.
"אני בשמחה אזיין אותך" הוא לחש וחיוך של ערמומי היה על פניו. הוא התקרב אליי בצעדים גדולים מצמיד אותי לקיר.
"שלא תעז" הארי נהם מאחוריו.
"אם אתה רוצה גם אתה יכול להצטרף לחגיגה, לי זה לא כזה משנה" הוא משך בכתפיו. "נכון סקיי?" הוא הביט בי.
"תעוף ממני" לחשתי בשיניים חשוקות. הוא הרים את ידיי למעל גופי אוחז בהם ביד אחת שלו.
"ואם לא מה תעשי לי?" הוא גיחך. "תרביצי לי? תתני לי סטירה? מה?"הוא גיחך.
באותה השנייה נתתי לו בעיטה לביצים. פתחתי את דלת הבית ורצתי. רצתי הכי מהר שאני יכולה. הפעם אני באמת אברח. הטיפש הזה נפל באותה הטעות פעמיים.
הבטתי לאחור וראיתי אותם רצים אחריי. ואז באותה השנייה התנגשתי במישהו. לאותה שנייה אני חשבתי שהם הטיפשים שנפלו לאותה טעות פעמיים, בזמן שאני נפלתי לה גם.
הבטתי מקדימה וזה היה המלך ריצ'ארד השני.
סליחה שזה קצר פשוט כואב לי הראש ועוד 38 דקות יש לי יומולדת אז אני די מתרגשת ואין לי כל כך זמן להמשיך לכתוב, מחר לא יהיה פרק בגלל שאני אהיה עם חבר שלי כל היום, אבל אני אשמח לתגובות על הפרק, אבל שוב סליחה :/
YOU ARE READING
The Rebel
Fanfictionכאשר נשים הם חפץ, תמיד תהיה אחת שתהיה מורדת. אחת שתעמוד על שלה, ולא תהיה מוכנה לתת לגבר להחליט עבורה. מה קורה כאשר אותה מורדת מוכרחה לעשות דברים בניגוד לרצונה, ובניגוד לכל הערכים עליהם גדלה. האם תצליח למרוד אל מול כולם ולהוכיח לכולם שהגברים לא יותר...
